הסבר לחטאי הראשונים - שאלה לחברי הפורום

קדיש,
בעיני התשובה פשוטה בעבר אנשים גדולים חיו ופעלו בתוך העולם הזה מעשית ותודעתית , ופחות ב"עולם שכולו תורה" , התוצאה של זה היא שמעשיהם וגדולתם נמדדת באופן אחר מהותית מהאופן בו נמדדים כיום גדולים.
(למעשה הדבר לא שייך רק לעולם היהודי, למעשה גם העולם הנוצרי העמיד את הגיבורים שלו כ"קדושים" מושלמים שאינם אנשים "רגילים" מהעולם , כתוצאה מכך או שהם באמת לא חטאו במעשים אותם קל לראות בעין בלתי מזוינת, או שהחטאים האלו הוחבאו וטוטאו מתחת לשטיח כדי לא לערער את כל תפיסת המציאות של החברה )

קדיש

ברוך הבא אל הפורום!

אם הבנתי את שאלתך, אתה שואל כיצד ניתן ליישב בין "דרגה רוחנית" שיש לייחס לאישים מן התנ"ך עם חטאים גסים שמיוחסים להם.

בשורות הבאות אציע את תפיסתי אך עלי להתנצל מראש. כתבתי דברים קשים. התבטאתי בצורה חדה על נושאים שבדרך כלל כותבים עליהם הרבה יותר בעדינות. והרי אנו עוסקים באבות אומתינו.


אולי נפתח ברשימה קצרה. מי הם הגדולים ומה עשו ובמה נכשלו ועל מה אנו מדברים.

אישים

א. יעקב ורבקה רימו את עשו.
ב. ראובן בא על פילגש אביו.
ג. דוד אנס את בת שבע והורה להרוג את בעלה בעורמה.
ד. האחים מכרו את יוסף וכמעט הרגוהו.

שכחתי משהו?

את טענתו של מיכי שכל אדם עלול לחטוא, וכי הפיתוי והנסיונות בדורות עברו היו שונים מהיום בגלל החינוך ובגלל הזדמנויות שונות - דחית.

אם הבנתי אז דחית את דבריו בטענה שאישים אלו היו שונים בהתעסקויותיהם ובמה שהעסיק את פנימיותם ולכן איך ניתן למצוא אצלם את הכשלונות ואפילו הנסיונות האלו.

אם ארשה לעצמי להשתמש בלוגיקה, אז אציע ניתוח פשוט. אתה מעמת בין שתי טענות סותרות. מי שהוא בעל דרגה רוחנית גבוהה, יהיה טיבה מה שיהיה, לא שייך שיחטא בחטאים המיוחסים לאבות ולאישים אלו. אבל מייחסים להם חטאים. עלינו אם כן לוותר על אחת הטענות. אפשר לטעון שהם לא חטאו, עמדתו של אחד האמוראים. ואפשר לוותר על הטענה שהם היו בדרגה רוחנית כה גבוהה כדבריך.

יתכן לחפש הסברי בינים. למשל כדברי מיכי שדרגה רוחנית אינה סותרת נסיונות. ואני סבור שזה ודאי כך הן לגבי דוד - שהרי התנ"ך המספר על כשלונו מסביר כיצד התחיל הכל, עקב מבט לא זהיר לעבר אשה יפהפיה ומושכת ביותר. אפשר לשער כי כשלונו של ראובן נבע לא רק מתאוותו לפילגש נאה (הפרש השנים והעובדה שילדה בנים רבים מקשים להניח שהיתה נאה ביותר, אם כי אין בכך ראיה מוחלטת) ולי סביר שבא עליה מתוך רצון לבזותה ולהרחיק אותה מאהל אביו. הוא כעס על יעקב שאהב את רחל יותר מאמו ולאחר מות רחל כנראה לא השקיע מספיק בלאה. זו השערה.

המניע אם כן הוא נקמה בשל אהבת אם.

לגבי יעקב, נראה ברור שהוא נגרר אחרי אמו. ורק הגלות אצל לבן בנתה אותו כאישיות עצמאית. לגבי רבקה, איני מבין מדוע עשתה את העוולה הזו לבנה ומדוע אהבה לכאורה רק את יעקב.

לגבי האחים של יוסף - כמדומה שכל מי שמכיר קנאה שיכולה להתפתח בין אחים יכול להבין איך זה קרה. ניתן לנסות להעניק פרשנויות "גבוהות" למחלוקת ולטעון שהם נחלקו בשאלות של תורה והשגחה. לא זה פשט הכתובים. האחים נכשלו מאד וזהו זה. לדעתי.

איך זה היה? אולי הגדלות שלהם לא היתה כפי שאתה משער? אולי הגדלות שלהם היתה לאחר הנפילה? צא וראה שגם יוסף התחיל את דרכו בתור נער תמים שמלשין על אחיו והתפתח למנהיג גדול שהציל את מצרים, התוה תוכנית כלכלית שיכולה להילמד באוניברסיטה, וסלח לאחיו על מעשיהם, ואפילו העמיד פנים שהוא אינו יודע שהם משקרים כאשר אמרו שאביו ביקש ממנו דרכם לסלוח להם.

הרעיון האחרון הוא בעיני עיקר. אדם גדול עלול להיות בעל יצרים גדולים וכשלונות גדולים. הגדלות שלו היא בהתמודדות ובעליה לאחר הנפילה.

האם זה באמת כה מחודש?

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");

מואדיב - בשמחה זו בחירתך שלך. אתה אכן לא חייב להשתתף בדיון ולהגיב בו.

איש ציפור אתה אומר דברים עם טעם המזכירים את דבריו של הרב מיכי אברהם. אמנם, ארצה לשאול - כיצד אם כן תועיל למדוד את גדלותם? ומי אמר שבכלל היו גדולים? ובכלל גם אם אכן היו גדולים עדיין כיצד זה מסביר את העובדה שחטאו בחטאים כה גסים ושטותיים? עבודה זרה? זנות עם אחת מן הפרוצות שננמצאה ברחוב? וכו' וכו'

מיימוני היקר שלום רב,
תחילה אציין עוד מקרים: כעסו של משה רבינו, חטא עבודה זרה של עם ישראל, יהודה ותמר, שלמה ואלף הנשים, שאול והתנהגותו ה"חילונית" הברברית כלפי דוד ועוד..
אמרת שיש שני עובדות סותרות: מדרגתם הרוחנית של אבותינו שלכאורה אין לייחס לה חטאים המיוחסים להם. והעובדה השניה הסותרת - החטאים בסופו של דבר כן מיוחסים. אמרת שיש לוותר על אחד מהעובדות כנראה. ואני אומר לאו דווקא... אפשר להציע עוד אפשרויות - כגון פרשנות לחטאים המיוחסים להם והסברתם בצורה יותר מעודנת (אכן רבים היו מנסים להסביר את חטאי הראשונים כך).

ולעניין דבריך - אני לא יודע אם הם בבחינת חידוש או לא. מה שכן כבר אמרו את הדבר פה - בערך. אני רק אציין שאיני מסכים עם הרעיון הזה. תחילה אומר כי לא הסברת את החטאים של אבותינו (רבקה איני יודע, ראובן עשה מעשה כה גס רק כדי לנקום, יעקב "נמשך" בתמימותו אחרי אמו, דוד סתם כך נכשל בעיניים, יוסף ואחיו רבו בסתם מריבה של כל צוות אחים שרבים בימינו אנו - מריבה טיפשית וכו'). הדברים הללו כמובן מוסברים בצורה מאוד שטחית ואני לא רואה לנכון להסביר כך אנשים שהיו בקשר עם האלוקים בצורה ישירה. (איני יודע אם לציין כאן את המימרות של התלמוד על גדלותם של הראשונים כי איני יודע מי כאן מקבל את דברי התלמוד ומי לא... אחרי הכל אני חדש כאן (: ).
לומר שהדברים הם פשט התורה זה לא נכון כלל. את פשט התורה צריך להבין אמנם אי אפשר לומר שהכתוב זה המציאות אלא יש מעט מעבר לכתוב בדיוק כשם שתיאור גופו של האלוקים זה קצת מעבר לכתוב ולא הכתוב בדיוק.
ולגבי הרעיון בכללותו - אדם גדול אכן יכול להיות בעל יצרים, אבל שוב, היצרים צריכים להיות מעודנים הרבה הרבה יותר מאשר היצרים והתאוות והמשכשולות הגסים המתוארים במקרא - אשת איש, עבודה זרה, גילוי עריות, זנות, וכדומה...

תודה.

מצפה לתשובה?
אני מעוניין לשמוע דעות ואשמח לאמץ את זאת המתיישבת בשכלי הקטן ועם פשט הכתובים עפ"י שכלי הקטן...
לכן אני פתוח לשמוע הצעות.
התירוצים שהכרתי עד עכשיו - הסברת חטאי הראשונים בצורה מעודנת... אין לי בעיה עם תירוצים אלו רק שיסבירו את הכל ולא רק איפה שאפשר לדחוק...