כהמשך לדברי לעיל,
אולי נרחיב יותר,
נקח לדוגמא את חטא דוד,
הקדמונים ראו באחדות השם והטבע כברומטר מוחלט לדעת את דבר השם ורצונו,
ואת האדם ורעתו כרע, ולא האשימו או חלקו את אחדות השם לחלקים כמו יש שטן ואלוקים וכדומה (כלומר נגד השקפת איוב)
כלומר, אם יהודה הולך ברחוב ונמשך לזונה אז האלוקים מושך אותו לשם, אם דוד ראה את בת שבע על הגג, אז זה לא במקרה,
כך נראה במעשה אליעזר עבד אברהם בגורל שעשה ובתואל ולבן אומרים על הגורל שהיא דבר השם, בראשית פרק כד (נ) וַיַּעַן לָבָן וּבְתוּאֵל וַיֹּאמְרוּ מֵיְקֹוָק יָצָא הַדָּבָר לֹא נוּכַל דַּבֵּר אֵלֶיךָ רַע אוֹ טוֹב:
(נא) הִנֵּה רִבְקָה לְפָנֶיךָ קַח וָלֵךְ וּתְהִי אִשָּׁה לְבֶן אֲדֹנֶיךָ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְקֹוָק:
אין דיבור אז למה אומרים כאשר דבר השם ??
ובכן הרמב"ן מסביר זאת ונותן את הכלל שנתתי לך,
בשאלה הידוע מתי אמר האלוקים למשה בקרבי אקדש, וכן יש עוד דברים שמשה אמר בשמו של האלוקים ולא מציאנו איפה אמר לו כך,
אז מסביר הרמב"ן ויקרא פרק י פסוק ג "ולדעתי בדרך הפשט אין צורך לכל זה, כי דבר השם, גזרותיו ומחשבותיו וענין דרכיו, והדבור יאמר בכל אלה, דברתי אני עם לבי (קהלת א טז), חשבתי מחשבה זו. וזה הדבר אשר מל יהושע (יהושע ה ד), זה הענין, על דבר הכסף (בראשית מג יח). וכן ותהי אשה לבן אדוניך כאשר דבר ה' (שם כד נא), גזר, וכמוהו באבירם בכורו יסדה ובשגוב צעירו הציב דלתיה כדבר ה' אשר דבר ביד יהושע בן נון (מ"א טז לד):
והנה אמר משה, המקרה הזה הוא אשר גזר השם לאמר אל לבו, בקרובי אקדש, שלא יהרסו אל קדושתי"
ובכן זה היה גדלותם, והחטאים היית טעות כלומר לא ראו את האמת, נכון שבת שבע צריך להיות שלך, אבל אין שום צדק לעשות את זה לא נכון,
דווקא יהודה לא לקח את הכלל הזה רחוק שראה שהיא צודקת אז חזר בו בפני רבים (אפי' שהיה שופט)
וכן דוד שהנביא הוכיח אותו אמר מיד חטאתי, מה שאין כן שאול שלא אמר מיד חטאתי אז הפסיד את המלוכה לדוד,
ניסיונם היית יותר תבונית מחשבתית,
נסיונותינו הם תאוותי ואנוכי,
טעותם היית טעות בחשבון או בתבונה,
אצלינו אין טעויות אנו יודעים שאנו חוטאים, ובכל זאת חוטאים, כך לדוגמא המכוניות, אנו יודעים שזה כלי משחית, ושזה הורג כל יום 3500 אנשים נשים וטף, ו8000 פצועים בכל יום ויום, ובכל זאת אנו נכנסים עם ילדינו למכונית, לההרג ולהרוג,
לא לחינם פעם מותר היה לגואל הדם להרוג שוגג בלי בית דין,
כי השוגג היה רוצח אמיתי כמו המכוניות,
היום מי ייתן שנהיה ברי דעת כמו הקדמונים,
מי שלומד לעומק את התורה ואת חז"ל רואה מה היה ההבדל הגדול בין הקדמונים לדורות הבאים,
כמה דוד בכה על בנו אבשלום שכל אחד היום היה שמח שנהרג אחרי שבגד בו,
כמה חזל מבקרים את יעקב שלא רצה שדינה תתחתן עם עשיו, ובסוף קבל את העונש ששכם אנס אותה,
מי היה עובד 14 שנה לאישה = רחל,
מי היה מוותר ללבן עם כל הנוכלות שלו,
בקיצור, אם שאלתך היא איכות הקדמונים, אז בוודאי אין בכלל מה להשוות, הם היו יותר איכותיים ותבוניים,
אם שאלתך, בורותם של הקדמונים בוודאי שאנו היום יותר חכמים,
אם שאלתך האם אנו יותר מוסורתיים, חבל על הזמן היום אנו יותר מוסרתיים, מצד שני לא תבוניים ושטחיים מאוד,
בקיצור היו יותר אמתיים,
היום מחייכים אליך כל הזמן ומדברים יפה,
פעם כעסו עליך ואהבו אותך באמת,
כמה אנשים אתה מכיר עם תבונה טהורה בלי שום פטריותיות לשום דבר, פשוט ללמוד ולחקור ולהבין ולהגיע לתבונה הטהורה,
אני מתגעגע למשה רבינו, אני מתגעגע לשמואל לדוד, ראה את התהילים, ראה את משלי את קהלת, אפי' איוב, כמה שהחברים לא הבינו אותו כלל וכלל,
לסיכום: החטאים שלהם היית טעות, וגדלותם היית בהודה שברגע שהוכיחו את טעותם אז אמרו חטאנו,
החטאים שלנו יודעים מתחילה שהם חטאים, אבל לא רוצים להודות בהם, כמו המכוניות, ויש עוד הרבה לדבר בעניין,
בהצלחה לך
max
 |
|
|
