בית פורומים עצור כאן חושבים

הסבר לחטאי הראשונים - שאלה לחברי הפורום

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-1/4/2012 16:01 לינק ישיר 

Kaddish כתב:
מאקס, הסבר לי בדיוק היכן הייתה הטעות בדוגמא עם חטא העגל, או בדוגמא עם דוד ובת שבע. דוד ראה את בת שבע ולפי דבריך הרי זה לא היה במקרה כי אם מאת ה'. ועכשיו מה? זה אומר שהוא צריך לבוא עליה? לגרום להריגת בעלה?
לא ירדתי לסוף עומק דעתך.


לגבי חטא העגל כתוב ממש בתורה כפשוטו רצו מנהיג\אליל כִּי זֶה משֶׁה הָאִישׁ אֲשֶׁר הֶעֱלָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לא יָדַעְנוּ מֶה הָיָה לוֹ:
כמו אומן וכל קבר של צדיקים, יותר מזה אני אומר שכל צדיק מת אסור לעשות ממנו מנהיג, מנהיג חייב להיות אדם חיי, 
לו היו בוחרים באהרן אז לא היית כאן שום חטא, 
משה אומר לאלוקים, מה אתה מקנא הרי סוף כל סוף בגדו בי ולא בך,

לגבי דוד: מסבירים חז"ל שבמלחמת הפלשטים כבר בת שבע היה אמורה להתחתן עם דוד, רק נתן אותו לאוירה,
דוד חשב שעשה נכון, שעלה על הגג וראה אותה מתקדשת, חשב לעצמו למה ראה זאת ? אולי האלוקים לא אסכים איתי  אז, ואסור לי היה לתת אותה לאוריה החיתי,

הטעות שלו היית כך, אוקיי, אבל היא עכשיו אשת איש, אתה לא יכול לגנוב אותה מידי בעלה,

תבין שעצם הבכי של דוד על התינוק (הממזר כביכול) מוכיח שהוא חשב בתמימות שהילד הזה אמור היה להיות משיח השם,
עובדה שהבן האחר = שלמה לא הצליח להביא את הגאולה, ועד היום אנו סובלים מקרע מלכות בית דוד שבעקיפין שלמה עם המיסים שלו היה אשם,

כך לדוגמא את מחשבתו של שלמה, שלמה בוודאי חשב שבית המקדש מאוד חשוב ולכן מותר לקחת מיסים מוגזמים מההמון העם, ובסוף מה הרוויח מהטעות הזה ? קרע מלכות בית דוד, ובסוף חורבן הבית, וגלות עשרת השבטים ואשמדתה = התבוללו לגמרי,

כלומר חשבתה על חשיבותו של הבית המקדש, ולא חשבתה על ההמון, ואז התבונה נקמה בך גם בבית המקדש וגם בההמון שהתבולל, 

תוקן על ידי maxmen ב- 01/04/2012 16:04:50




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-1/4/2012 16:15 לינק ישיר 

מלכים ב פרק כג

וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ וַיַּאַסְפוּ אֵלָיו כָּל זִקְנֵי יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם:

    (ב) וַיַּעַל הַמֶּלֶךְ בֵּית יְקֹוָק וְכָל אִישׁ יְהוּדָה וְכָל יֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם אִתּוֹ וְהַכֹּהֲנִים וְהַנְּבִיאִים וְכָל הָעָם לְמִקָּטֹן וְעַד גָּדוֹל וַיִּקְרָא בְאָזְנֵיהֶם אֶת כָּל דִּבְרֵי סֵפֶר הַבְּרִית הַנִּמְצָא בְּבֵית יְקֹוָק:

    (ג) וַיַּעֲמֹד הַמֶּלֶךְ עַל הָעַמּוּד וַיִּכְרֹת אֶת הַבְּרִית לִפְנֵי יְקֹוָק לָלֶכֶת אַחַר יְקֹוָק וְלִשְׁמֹר מִצְוֹתָיו וְאֶת עֵדְוֹתָיו וְאֶת חֻקֹּתָיו בְּכָל לֵב וּבְכָל נֶפֶשׁ לְהָקִים אֶת דִּבְרֵי הַבְּרִית הַזֹּאת הַכְּתֻבִים עַל הַסֵּפֶר הַזֶּה וַיַּעֲמֹד כָּל הָעָם בַּבְּרִית:

    (ד) וַיְצַו הַמֶּלֶךְ אֶת חִלְקִיָּהוּ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל וְאֶת כֹּהֲנֵי הַמִּשְׁנֶה וְאֶת שֹׁמְרֵי הַסַּף לְהוֹצִיא מֵהֵיכַל יְקֹוָק אֵת כָּל הַכֵּלִים הָעֲשׂוּיִם לַבַּעַל וְלָאֲשֵׁרָה וּלְכֹל צְבָא הַשָּׁמָיִם וַיִּשְׁרְפֵם מִחוּץ לִירוּשָׁלִַם בְּשַׁדְמוֹת קִדְרוֹן וְנָשָׂא אֶת עֲפָרָם בֵּית אֵל:

    (ה) וְהִשְׁבִּית אֶת הַכְּמָרִים אֲשֶׁר נָתְנוּ מַלְכֵי יְהוּדָה וַיְקַטֵּר בַּבָּמוֹת בְּעָרֵי יְהוּדָה וּמְסִבֵּי יְרוּשָׁלִָם וְאֶת הַמְקַטְּרִים לַבַּעַל לַשֶּׁמֶשׁ וְלַיָּרֵחַ וְלַמַּזָּלוֹת וּלְכֹל צְבָא הַשָּׁמָיִם:

    (ו) וַיֹּצֵא אֶת הָאֲשֵׁרָה מִבֵּית יְקֹוָק מִחוּץ לִירוּשָׁלִַם אֶל נַחַל קִדְרוֹן וַיִּשְׂרֹף אֹתָהּ בְּנַחַל קִדְרוֹן וַיָּדֶק לְעָפָר וַיַּשְׁלֵךְ אֶת עֲפָרָהּ עַל קֶבֶר בְּנֵי הָעָם:

    (ז) וַיִּתֹּץ אֶת בָּתֵּי הַקְּדֵשִׁים אֲשֶׁר בְּבֵית יְקֹוָק אֲשֶׁר הַנָּשִׁים אֹרְגוֹת שָׁם בָּתִּים לָאֲשֵׁרָה:

    (ח) וַיָּבֵא אֶת כָּל הַכֹּהֲנִים מֵעָרֵי יְהוּדָה וַיְטַמֵּא אֶת הַבָּמוֹת אֲשֶׁר קִטְּרוּ שָׁמָּה הַכֹּהֲנִים מִגֶּבַע עַד בְּאֵר שָׁבַע וְנָתַץ אֶת בָּמוֹת הַשְּׁעָרִים אֲשֶׁר פֶּתַח שַׁעַר יְהוֹשֻׁעַ שַׂר הָעִיר אֲשֶׁר עַל שְׂמֹאול אִישׁ בְּשַׁעַר הָעִיר:

    (ט) אַךְ לֹא יַעֲלוּ כֹּהֲנֵי הַבָּמוֹת אֶל מִזְבַּח יְקֹוָק בִּירוּשָׁלִָם כִּי אִם אָכְלוּ מַצּוֹת בְּתוֹךְ אֲחֵיהֶם:

    (י) וְטִמֵּא אֶת הַתֹּפֶת אֲשֶׁר בְּגֵי בני בֶן הִנֹּם לְבִלְתִּי לְהַעֲבִיר אִישׁ אֶת בְּנוֹ וְאֶת בִּתּוֹ בָּאֵשׁ לַמֹּלֶךְ:

    (יא) וַיַּשְׁבֵּת אֶת הַסּוּסִים אֲשֶׁר נָתְנוּ מַלְכֵי יְהוּדָה לַשֶּׁמֶשׁ מִבֹּא בֵית יְקֹוָק אֶל לִשְׁכַּת נְתַן מֶלֶךְ הַסָּרִיס אֲשֶׁר בַּפַּרְוָרִים וְאֶת מַרְכְּבוֹת הַשֶּׁמֶשׁ שָׂרַף בָּאֵשׁ:

    (יב) וְאֶת הַמִּזְבְּחוֹת אֲשֶׁר עַל הַגָּג עֲלִיַּת אָחָז אֲשֶׁר עָשׂוּ מַלְכֵי יְהוּדָה וְאֶת הַמִּזְבְּחוֹת אֲשֶׁר עָשָׂה מְנַשֶּׁה בִּשְׁתֵּי חַצְרוֹת בֵּית יְקֹוָק נָתַץ הַמֶּלֶךְ וַיָּרָץ מִשָּׁם וְהִשְׁלִיךְ אֶת עֲפָרָם אֶל נַחַל קִדְרוֹן:

    (יג) וְאֶת הַבָּמוֹת אֲשֶׁר עַל פְּנֵי יְרוּשָׁלִַם אֲשֶׁר מִימִין לְהַר הַמַּשְׁחִית אֲשֶׁר בָּנָה שְׁלֹמֹה מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל לְעַשְׁתֹּרֶת שִׁקֻּץ צִידֹנִים וְלִכְמוֹשׁ שִׁקֻּץ מוֹאָב וּלְמִלְכֹּם תּוֹעֲבַת בְּנֵי עַמּוֹן טִמֵּא הַמֶּלֶךְ:

    (יד) וְשִׁבַּר אֶת הַמַּצֵּבוֹת וַיִּכְרֹת אֶת הָאֲשֵׁרִים וַיְמַלֵּא אֶת מְקוֹמָם עַצְמוֹת אָדָם:

    (טו) וְגַם אֶת הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר בְּבֵית אֵל הַבָּמָה אֲשֶׁר עָשָׂה יָרָבְעָם בֶּן נְבָט אֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל גַּם אֶת הַמִּזְבֵּחַ הַהוּא וְאֶת הַבָּמָה נָתָץ וַיִּשְׂרֹף אֶת הַבָּמָה הֵדַק לְעָפָר וְשָׂרַף אֲשֵׁרָה:

 

 

 

נחמיה פרק יג

גַּם בַּיָּמִים הָהֵם רָאִיתִי אֶת הַיְּהוּדִים הֹשִׁיבוּ נָשִׁים אשדודיות אַשְׁדֳּדִיּוֹת עמוניות עַמֳּנִיּוֹת מוֹאֲבִיּוֹת:

    (כד) וּבְנֵיהֶם חֲצִי מְדַבֵּר אַשְׁדּוֹדִית וְאֵינָם מַכִּירִים לְדַבֵּר יְהוּדִית וְכִלְשׁוֹן עַם וָעָם:

    (כה) וָאָרִיב עִמָּם וָאֲקַלְלֵם וָאַכֶּה מֵהֶם אֲנָשִׁים וָאֶמְרְטֵם וָאַשְׁבִּיעֵם בֵּאלֹהִים אִם תִּתְּנוּ בְנֹתֵיכֶם לִבְנֵיהֶם וְאִם תִּשְׂאוּ מִבְּנֹתֵיהֶם לִבְנֵיכֶם וְלָכֶם:

    (כו) הֲלוֹא עַל אֵלֶּה חָטָא שְׁלֹמֹה מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וּבַגּוֹיִם הָרַבִּים לֹא הָיָה מֶלֶךְ כָּמֹהוּ וְאָהוּב לֵאלֹהָיו הָיָה וַיִּתְּנֵהוּ אֱלֹהִים מֶלֶךְ עַל כָּל יִשְׂרָאֵל גַּם אוֹתוֹ הֶחֱטִיאוּ הַנָּשִׁים הַנָּכְרִיּוֹת:

    (כז) וְלָכֶם הֲנִשְׁמַע לַעֲשֹׂת אֵת כָּל הָרָעָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת לִמְעֹל בֵּאלֹהֵינוּ לְהֹשִׁיב נָשִׁים נָכְרִיּוֹת:

 

מטרונה שאלה את ר' יוסי איפשר יוסף בן י"ז שנה היה עומד בכל חומאו  היה עושה הדבר הזה? הוציא לפניה ספר בראשית התחיל קורא מעשה ראובן ויהודה, אמר לה אם אילו שהן גדולים וברשות אביהם לא כיסה אותם הכתוב יוסף שהוא קטן וברשות עצמו כל שכן (ב"ר מ"ט ד')

 

רמב"ם, הלכות סוטה פ"ג הל"ב: "ואומרין לה בתי הרבה קדמוך ונשטפו ואנשים גדולים ויקרים תקף יצרן עליהן ונכשלו ומגידין לה מעשה יהודה ותמר כלתו ומעשה ראובן בפלגש אביו על פשטו ומעשה אמנון ואחותו, כדי להקל עליה עד שתודה".

 

מאמר של הרב משה גנץ על חטא דוד

 

http://www.shaalvim.co.il/torah/maayan-article.asp?id=418

 

 




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-1/4/2012 16:27 לינק ישיר 

שנרב
הרמב"ם לא סבר "כל האומר ראובן חטא אינו אלא טועה"?

כלום איננו יודעים את הנאמר בצבור החרדי שתנ"ך יכולים ללמוד רק קטנים ממש או גדולי ישראל שיודעים להבין את הדברים על אמתתם?



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-1/4/2012 16:48 לינק ישיר 

הרמב"ם מציין שיש ללמד לסוטה את חטאי האבות כפשוטם הוי אומר שיש עומק אמנם על מנת לתת תקוה לחוטא יש ללמד לצורך זה את הדברים הללו כפשוטם.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-1/4/2012 16:50 לינק ישיר 

אוי לאוזנים שכך שומעות!
האם מותר להטעות אדם בהשקפה כדי שיחזור בתשובה?


תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 01/04/2012 16:52:36




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-1/4/2012 16:56 לינק ישיר 

לצורך אותה שעה? ודאי. הרי כל תכלית התורה היא לכוון אותנו לדרך הישר, א"כ כאן שהרצון הוא לכוון לדרך הישר ניתן להשתמש בדברי תורה עצמם לצורך כך.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-1/4/2012 17:18 לינק ישיר 

קדיש
אם כן ניתן להניח שבאמת אין פער מהותי בינינו לבין הדורות הראשונים, רק צריך להאדיר אותו מסיבות חינוכיות.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-1/4/2012 17:27 לינק ישיר 

שותפיסוד כתב:


ד. הפעם בירור מושגי.

האם אצל מי שיודע את המקורות ואת הסברות תגובה שנבדקה מול כל החומר הרלוונטי תחשב ל"שטחית"? מתי התייחסות היא שטחית ומתי לא? מה צריך לצפות מתגובה? איך בודקים אם  תגובה רלוונטית או לא?

ה. האם תוכל לפרט יותר מה הם הנימוקים לכך שעם ישראל עמד (מתי? בהר סיני? לאחר מכן? למשך כמה זמן?) במדרגה "רוחנית גבוהה"? מה נכלל בלהיות ב"מדרגה רוחנית גבוהה" לדעתך?

שוב התרגילים האלה ?!

מיימוני, אתה טענת שהגר"א טעה- עליך להוכיח את טענתך.


מיימוני, אנחנו מחכים.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-1/4/2012 18:36 לינק ישיר 

בעלבעמיו כתב:
שנרב
הרמב"ם לא סבר "כל האומר ראובן חטא אינו אלא טועה"?

 


אם לא חטא בגלל זנות רק בגלל כבוד אימו אז בוודאי כל מי שחושב שחטא טועה,
הוא רצה לפסול אותה לאביו, והצליח,

ילד יאמר שראובן לא רצה לפסול אותה רק היה לו יצר הרע, וזה כוונת הגמ' מי שאומר ראובן חטא אינו אלא טועה,



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-1/4/2012 18:41 לינק ישיר 

נדב

איקון ירוק מאד

***
שותף

קדיש טען בשם הגר"א (וכבר איני זוכר את הציטוט) לגבי סנדלרים יהודים עם רוח הקודש או משהו כזה. אם יובא הציטוט לכאן, ונראה שאכן אמר הגר"א את המילים האלו, נראה אם יש בהן ממש ואם יכול להיות בהן ממש.

בינתים אומר כך: אם טען רבנו הגר"א כי סנדלר יהודי, כל סנדלר, כל אדם, ולו ההמוני והפשוט ביותר, היה חכם בתקופה קדומה יותר מאשר החכם שבעם בתקופה מאוחרת, זה לא יעלה על הדעת. זאת אפשר לומר בלי בדיקה אמפירית, בשטח, כי הרי אנו יודעים ומכירים שאדם שלא קרא ולא שנה ואולי אינו יודע קרוא וכתוב, איך יהיה בעל ידיעות מפליגות יותר מאדם שישב ועסק בתורה, וזאת אף לשיטת הגר"א?

צריך אם כן לבדוק על מה אנו מדברים לפני שמחליטים. וזה נכון ודאי לגבי. ואף אני לא כתבתי אלא כלפי מה שיוחס לגר"א. מעבר למה שכתבתי כאן אין בידי לעשות.

(יש לי דוגמאות אחרות לסגנון לימודו של הגר"א שלדעתי הוליכו אותו שולל, אם אפשר להתבטא בצורה כזו, אבל לשם כך כדאי לפתוח אשכול, ואיני מאמין שיהיה לי זמן לדון בכך ברצינות לפני פסח, ואם כבר, יש לי עוד נושאים שאף הם מחכים לביטוי).

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-1/4/2012 20:12 לינק ישיר 

מיימוני, טענתי שהמדרגה הרוחנית הגבוהה אף של פשוטי העם כהסנדרלים הייתה גבוהה משל ימינו אנו.
אפשר להבין זאת בכמה דרכים:
א. הם חיו בדור שהרמה הרוחנית הייתה גבוהה והדבר השפיע גם על פשוטי העם.
ב. הם אכן הגיעו למדרגות נשגבות כי הסנדלר הפשוט ביותר ידע להגיע למדרגות רוחניות גבוהות שאנחנו רק היינו חולמים עליהם. ומפאת ירידת הדורות אנו נמצאים היכן שאנו נמצאים.
אני לא רואה בכך כל קושי...
ולגבי ההנחות שלך: איני יודע מהיכן הסקת שהאנשים של פעם לא ידעו קרוא וכתוב והיו אויליים - על זה כל הדיון... ואיני יודע אם חייב לקרוא ולשנות כדי להיות בעל מדרגה רוחנית גבוהה... דהיינו שידיעות בתורה לא מכריחות מדרגות רוחניות גבוהות, אלא יותר הוא המעשים ועבודת האלוקים שלהם.




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-1/4/2012 20:27 לינק ישיר 

אינני יודע אם סנדלרים זו מהות רוחנית. הגמרא מזכירה את התנא רבי יוחנן הסנדלר, ובדור הקודם חי "הסנדלר" רבי משה יעקב רביקוב. בין לבין שאר הסנדלרים היו כנראה צדיקים נסתרים.
 



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-1/4/2012 20:43 לינק ישיר 

אממ לא הבנתי אותך. הגר"א דיבר על סנדלרים פשוטים, הוא דיבר על המון העם... לא על "הסנדלרים" המיוחדים הידועים...




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-1/4/2012 20:48 לינק ישיר 

מיימוני כתב:

(יש לי דוגמאות אחרות לסגנון לימודו של הגר"א שלדעתי הוליכו אותו שולל, אם אפשר להתבטא בצורה כזו, אבל לשם כך כדאי לפתוח אשכול, ואיני מאמין שיהיה לי זמן לדון בכך ברצינות לפני פסח, ואם כבר, יש לי עוד נושאים שאף הם מחכים לביטוי).


כרגיל, אותם תירוצים ואותן דחיות כבר עשר שנים.

כשתגמור לקרוא את ביאור הגר"א לד' חלקי השו"ע (אני אפילו לא מדבר על להבין, וכ"ש לא על לכתוב) תוכל אולי להתיימר להביע דעתך על דברי קדשו, כולי האי ואולי.
מתוך ידיעותיך ואופן השגתן (מחפשים "ניכרים דברי אמת" בגוגל...) נראה לי שיש עוד הרבה זמן. 
רק בעידן האינטרנט חסר הבושה ניתן לכל אחד להשתלח ולהביע דעות ללא צורך להתמודד עם השאלה הפשוטה מי אתה ומה יכולותיך. 



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-1/4/2012 20:58 לינק ישיר 

קדיש,

זו היתה בדיחותא. בליטא של תקופת הגר"א בעלי מלאכה פשוטים היו נפגשים זה עם זה מדי יום ולומדים כמה דפי גמרא, ובגלות אשכנז, עד לפני כמה דורות, היו בעלי בית שידעו את הש"ס בעל-פה והיו גאונים בחריפותם.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > הסבר לחטאי הראשונים - שאלה לחברי הפורום
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
לדף הקודם 1 2 3 ... 7 8 9 10 11 לדף הבא סך הכל 11 דפים.

bholext
2009 © כל הזכויות שמורות לבחדרי חרדים. קטגוריית אקטואליה וחדשות: עשרות פורומים הכוללים חדשות נעייס, מה קורה בחצרות חסידים, חדשות מחסידויות שונות בארץ ובעולם, דיונים בנושאי אקטואליה, פוליטיקה, בטחון ועוד.