אשמח לשמוע הסברים לכך. בכל אופן הפני יהושע מסביר זאת (לפי רש"י) באופן של יקשה לי מהמוחש:
פני יהושע מסכת פסחים דף ד עמוד א
בגמרא אמר אביי הילכך האי צורבא מרבנן לא ליפתח כו'. פירוש דלמאי דס"ד מעיקרא היה באפשר לומר דלעולם אור היום טפי עדיף מאור הנר, אלא כיון דתקנו זמן הבדיקה בליל י"ד משום זריזות או משום שמתחיל הזמן תקנו שיבדוק לאור הנר, וא"כ לא היה מקום לאסור ליפתח בעידנא שאף אם יעבור ואתי לאמשוכי כל הלילה אפ"ה יבדוק למחר אור היום, משא"כ השתא דקאמר ר"נ ב"י שאור הנר יפה לבדיקה טפי מאור היום דע"כ זה עיקר הטעם לר"נ דאי משום שבני אדם מצויין בבתיהם יבדוק בהשכמה קודם יציאתו מביתו דאז יותר מצויים בבתיהם, אלא על כרחך דעיקר הטעם דאור הנר יפה לבדיקה וא"כ לא ליפתח כו', כן נראה לי. מיהו מפרש"י לא משמע כן אלא דאור היום טפי עדיף לבדיקה אלא משום דילפינן לקמן לאור הנר וא"כ הא דקאמר ואור הנר יפה לבדיקה אבשעה קאי בשעה שאור הנר יפה משא"כ ביום אין אור הנר יפה,
נשלח ב-6/4/2012 07:57
עם פנס רואים הרבה יותר טוב בחורים וסדקים מאשר לאור יום. בדוק ומנוסה.
נשלח ב-6/4/2012 08:32
מרובקה
צריך להביא גם את הגמרא וגם את פירוש רש"י ולהסביר בדיוק מי אמר מה ולמה. בלי להסתכל בפנים, לא הבנתי את סוף דבריו.
אמנם על נקודה אחת, שאולי היא הקשה לך, אפשר לעמוד. והיא קשורה למציאות ההיסטורית (מה שבפירוש שטיינזלץ הקדישו לה מדור ושמו "ריאליה").
הבתים שלהם - בימי המקרא ואפשר גם אחר כך, בארץ ישראל ובבבל, ואיני יודע מה היה בצרפת של רש"י - היו עם חלונות קטנים מאד. וכך נראה מאיזכורים שונים של חלונות, כמו בבבא בתרא פרק השותפין, בטהרות ועוד.
חלון מצוי היה כנראה בגודל אגרוף גדול - לאורה.
היום לא היינו מסתפקים במידה כזו...
ברמה כה נמוכה של חדירת אור אי אפשר לבדוק היטב.
כנגד זה, כאשר יש שפע של אור, אין צורך בנר. וכן אמרו "אכסדרה נבדקת לאורה" (=באור שלה). אכסדרה היא מבנה שקיר אחד אין בו אלא רק עמודים.
השאלה באמת -למה לא בודקים לאור הפנס היעיל יותר- כי כתוב בודקים לאור הנר, יופי אבל הנר בזמנם היה עשוי משעוה, ומפתילת צמר ב שזירת יד, היום הנר עשוי מפאראפין עם פתילות תעשיתיות מכותנה, מי היתיר את השינוי?
נשלח ב-6/4/2012 11:35
ומה לגבי כף העץ והנוצה? (במילים אחרות :על מנהג לא שואלים שאלות)
בודקים עם כף עץ נוצה נר וגפרורים. בביעור החמץ שורפים את הכל כיחידה אחת. שורפים את החמץ ברור -את הנר הכף הנוצה והגפרורים למה שורפים? אמר על כך הרבי מויזניץ האוהב ישראל- זה באמת מצווה גדולה לעשות בדיקת חמץ ולחפש בבית היהודי חמץ, אבל מי שמחפש רק ליכלוך חמץ אצל היהודי- שישרפו כולם. די אקטואלי להיום ולמארח שלנו. צענע חג שמח לך אישית לאחרים גם- שוב.
נשלח ב-6/4/2012 12:36
לירוחם
אני דווקא לא מתפעלת מאימרתו של אוהב ישראל שמציע לשרוף . אלימות מילולית גרועה כמו אלימות אחרת.
לגבי כף העץ מובא במקור שהבאתי שבימים ההם כף העץ היתה בלועה בחמץ ולכן שרפו אותה עם החמץ.
חג שמח גם לך ולכל בית ישראל.
נשלח ב-6/4/2012 12:44
נשלח ב-6/4/2012 13:01
(עונ"ש)
נשלח ב-6/4/2012 18:12
מרובקה
אני מבין שאתה שואל שאלה חדשה.
והשאלה הזו היא, במשפט אחד, האם אפשר וראוי לשנות את התקנה לפי שינויי הזמן.
המחשת זאת על ידי דוגמא שעם כל זאת לא היתה ברורה לי. מתי נשפך החמץ? מתי רצתה האשה לנקות?
עם זאת, אין צורך בבירור מדוייק של פרטי הדוגמא כדי לנתח את הרכיבים של השאלה העקרונית.
1. מהי היא תקנת חז"ל לבדיקה? כיצד היא מוגדרת? מה הן מטרותיה?
2. האם ניתן לשנות תקנות או לפרשן כך שהן למעשה מוגדרות מחדש? מי בעל הסמכות, אם בכלל? האם בהלכה ניתן לשנות דינים קבועים מן המסורת? האם לדורות מאוחרים סמכות לערער ולשנות מדברי קודמיהם?
בשל קוצר הזמן לפני החג אני רק מצביע על הברור מאליו.
כבר בשו"ע מובא כמנהג להתחיל בניקוי האביב הכללי, שהפך לחלק מביעור החמץ, הרבה לפני הפסח. ונשים שלנו נוהגות החל מפורים: הגבלת הכנסת חמץ למקומות שונים בבית.
לעומת זאת כבר בגמרא מצאנו בדיקות שנעשות הרבה לפני הפסח. כך נקבעו דינים ייחודיים ליוצא מביתו הרבה לפני הפסח, או למי שממלא מחסן שלא ייכנס אליו מאוחר יותר.
וברור שמקום שנבדק ונוקה ולא הכניסו אליו חמץ בהקפדה מספקת (ולא נאמר למשל ש"דבר שאינו מוטל על האדם לאו על דעתו") הפך למקום שפטור מבדיקת חמץ מכל וכל.
לפיכך, רשאי כל אדם לנהל את סדר פינוי החמץ מביתו כפי שהוא רוצה. עם זאת, יתכן שיש מקום לצפות שישאיר אדם מקום חלקי לקיום התקנה, וכן נקטו אחרונים, וממילא זה מה שיקרה שהרי אדם אוכל חמץ במטבח ולפיכך המטבח יהיה טעון בדיקה כמקום שמכניסים בו חמץ.
אולי שאלתך היא על שינוי כללי של התקנה, זמנה וגדריה, בהתאם למציאות חיינו, למן סדר היממה שלנו ועד להתפתחות הטכנולוגית (חלונות רחבים, אורות חשמל בבתים, ופנס לדים שנותן אור הרבה יותר מנר ובצורה בטיחותית)?
גם בלי להיכנס לפרטים המהותיים והנחוצים של מטרת התקנה, הזמן שבה אפשר להחיל אותה (אי אפשר מוקדם מדי וחז"ל לא רצו מאוחר מדי בערב החג), יש לנו בעיה עקרונית של שינוי הלכה מסורה, אם כי כאמור יש לפעמים שינויים בדרך הפרשנות. כפי שצויין בעבר בפורום, זה נעשה, באותם מקרים בודדים בהם זה מתרחש, באופן בלתי מודע.
*** אולי אאריך בכל זאת בכמה פרטים ברורים למען הסדר.
א. איסור חמץ מתחיל בפסח הוא הטו לניסן מן הערב (השקיעה או צאת הכוכבים, וזו מחלוקת אחרת בזמן המוגדר לפתיחת היום החדש) ונמשך שבעה ימים (יש בפרטים מחלוקת תנאים או למעשה האיסור מוגדר לכל השבעה, גם באכילה, גם בהנאה, גם בבעלות, כלומר איסור בל ייראה ובל יימצא).
ב. השבתת החמץ, שעל מהותה ואופני קיומה יש מחלוקת, אמורה להעשות קודם.
ג. מסתבר שהתורה התכוונה שהחמץ יבוער קודם לפי שכבר בזמן הקרבת החמץ אסור שיהיה לאדם חמץ (אם כי ניתן לפרש זאת בירושלים במקום ההקרבה בלבד, וכן דעת אחד האמוראים).
ד. חכמים דרשו דרשות שונות שהחיוב מתחיל מאמצע היום. ויש מחלוקת תנאים בדבר.
ה. חכמים הוסיפו והרחיבו את האיסור משליש היום לערך.
ו. חכמים תיקנו את הבדיקה שנועדה לפנות את החמץ מן הבית מן הערב. בטעם הבדיקה נחלקו אבות העולם בימי הראשונים.
שאלתך נוגעת לסעיף ה.
כיון שהבדיקה אמורה להיות לא רחוק מדי מיום הפסח, שהרי אם לא כן לא תניח חיים לבריות (למרות שאנו החרדים במקומותינו אוכלים את החמץ בגלות, בפינה אחת בלבד בבית אם לא בחצר ממש... והרי זו ראיה לדבר) ומצד שני מספיק קרובה, לאיזה זמן היית בוחר להעביר אותה?
נשלח ב-6/4/2012 18:15
מן הצד הטכנולוגי, לפי התנאים בבית שיש בו תאורה חשמלית ולא תאורה חלשה (כמה עשרות וטים לפי החישוב בנורות ישנות) ומוגבלת למקומות מסוימים (אלא תאורה של נאון, הלוגן ושאר נורות עוצמתיות שאורן נשפך לכל עבר) -
ובהתחשב בכך שחובת ביעור חמץ מתחילה מכזית או, למצער, מגודל של חמץ הראוי להתפתות בו ולאכול (דלא כחזו"א לפי האופן שמקיימים את דבריו, או קודמיו - כמו החיי"א - או ממניעים קבליים ומחמירים כמו האר"י) -
ובהתחשב בכך שיש לנו פנסים -
אופן הביעור בזמן הלילה יהיה על ידי הדלקת כל התאורה בבית הנבדק וחיפוש על ידי פנס חשמלי.
הטכנולוגיה יכולה להשתנות ואכן השתנתה. אולם זמני הבדיקה כיצד נשנה אותם לדעתך?
נשלח ב-7/4/2012 22:08
צענע האוהב ישראל התכון כנראה לעיתונאים
המידע בענין הכף מעץ שבולע ולכן שורפים אותו, תרוץ פחות מדחוק- עד לפני 60 שנה וודאי לפני 200 שנה- רוב כלי הבית היו מעץ, שבלעו לא פחות מהכף. צאי ולמדי ממהערון ורקש המערוך שאיתו לשים ורודים הנשים הקדושות את הבצק החמץ כל השנה, לפי זה היו אמורים לשרוף אותם ואת כלי הבית העשויים עץ היום וודאי לפני 100 שנה
נשלח ב-7/4/2012 22:19
המערוך בדרך כלל משמש לרידוד בצק קר לעומת הכף שמשמשת לבישול ולכן ההשוואה לדעתי אינה במקומה.
נשלח ב-7/4/2012 23:33
ירוחם ומיימוני
אצלנו בודקים עם פנס ואתו בלבד. אין נר ואין נוצה.
ואני לא מרגיש 'מחדש' בשל כך.
נשלח ב-7/4/2012 23:47
טעות סופר
ראשון היה החתם סופר- בנו הכתב סופר- נכדו היה השבט סופר ואומרים בעלי לה"ר שאחריו היה הטעות סופר. וזה לא אתה. כי אינך טעות סופר- דבריך כדברי סופר.