הציבור הדתי לאומי?

במילה אחת ,החרדים שמו את ערך ההבדלות מהעם לפני התורה 

ואצל הדלי''ם אין דבר כזה הבדלות ואין להם שום צורך בזה ,

ההפך הוא הנכון יש את עם ישראל ,תורת ישראל ארץ ישראל ,

לטענתם הם חיים בצורה שהכי דומה לתקופת התנ''ך ,

שס גמרא

ברוך הבא אל הפורום!

שאלת לגבי זהותו של הציבור הדתי לאומי.

שאלות על שימושי מילים יכולות להתייחס ל:

א. השימוש המקובל, וכאן בדרך כלל כדאי להסתכל במילון, אם יש אפשרות כזו. או לבדוק את האופן שבו מילים אלו משמשות בפי העם.

ב. השימוש הראוי. כאן אנו עוסקים לא באופן שבו אנשים מדברים אלא באופן שבו אנו סבורים שראוי להם לדבר אם הם רוצים לדייק.

הוספת היבט נוסף והוא הציר ההיסטורי. מתי מזוהה לראשונה ציבור כ"דתי לאומי" ואיך משורשים אלו צומחת אוכלוסיה מגוונת היום.

האם יכול להיות שיש יותר מאשר כתובת אחת שהביטוי "ציבור דתי לאומי" מצביעה לעברה? ולכן יהיו לחלק מן הציבור הדתי לאומי מאפיינים שלא יכירם מקומם בחלק אחר של אותה אוכלוסיה?

אזכיר את מה שנראה שייך מאד לענייננו. ויטגנשטיין (המאוחר) הציע תיאוריה כי למילים המשמשות כמושגים יש כללי שימוש לא תמיד אחידים, וכללים אלו יכולים להוות משפחה ולהצביע על משפחה של מסומנים (היעד של המילים). כמו בכל משפחה, בה יש הבדל גם בין אחים תאומים, בפנים אם לא בחוץ, וקל וחומר בין מי שאינם תאומים, אזי גם במסומנים של "הציבור הדתי לאומי" יכולים להיות הבדלים רבים - ועם כל זאת יש כמה מאפייני יסוד שעל סמך קיומם משייכים פלוני ותת מגזר פלוני לציבור הזה. כפי שאכן הצבעת בניתוח שלך וכפי שהוסיפו אחרים.

עתה יש מקום לשאול: למאי נפקא מינה? האם אנו באים לדון בהיסטוריה של המונח ושל הציבור, או להמליץ על התכונות הייחודיות שלו כדי ללמוד מהן?

תחליף דת"ל בחרדי במאמר הארוך שלך ותקבל בדיוק אותה תוצאה.
מה הקשר בין "זברה" ממאה שערים למודרן אורתודוקס מארה"ב??
ולמרות הכל כולם חרדים.

"רבות מדובר על הציבור הדתי לאומי כציבור, אך למרות זאת - נראה שקשה מאוד למצוא מכנה משותף "

כך כתב פותח האשכול.

ותמהני האם נעלם ממנו המכנה המשותף החשוב והעיקרי של היחס למדינה ולארץ ישראל?
הרי בציבור הדתי לאומי ממלא את חובותיו למדינה ובניו הם הם שמשרתים בדרגים הגבוהים והמשמעותיים שבצבא בעוד שהמשותף לציבור החרדי החי בארץ הוא הטפילות הכלכלית והצבאית.

במילים אחרות :בעוד שהציבור הדתל"י מייצג את הנורמליות במיטבה הציבור החרדי מייצג את ההפך.

נקודה נוספת לענ"ד
מתן ערך לחיים, לאו דווקא כשדה קרב שצריך לעבור בדרך לעולם הבא.

1. פעם שמעתי דברים שאמרה הסופרת ואשת התקשורת שרה בלאו, וכך היא אמרה: רוב החוזרים בתשובה עוברים בתחילת דרכם דרך הדתיות-הלאומית, וצ'יק-צ'ק קולטים ששם זה לא האמת ועוברים לצד החרדי.
   
   
2. פעם שאל כתב תקשורת את הרב יאשיהו פינטו האם יש צורך לעמוד בצפירה? אז הרב פינטו ענה: "בניו-יורק אין צפירה"; תשובה מעניינת למתעמק בה: היהודים (ויכול להיות אפילו שהם ציונים גמורים) חיים בארה"ב ולא עומדים בצפירה (אין להם בכלל צפירה), האם מישהו מעיר להם על כך? 

1. פוק חזי מאן איתתא רבתא דקסהידא עלייהו.

2. - מה עמוק בזה?

בע"ב,

1. נא לא להיכשל ב"אד-הומינם", קבל את האמת ממי שאמרה.

2. עמוק למתבונן! נא לראות דברים במאקרו.

הובס

ברוך השב!

ולשמחת הנישואין -




(כשרה לפסח)

(כל כתבי מיימוני דעצכח בשבעה כרכים)

וכל האיחולים לבני הזוג שקיימו קיבוץ גלויות ולא הלכו אחרי הבדלים מקומיים! הלוואי על כולנו!

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");

ירוחם

אולי המדגם שלך לקוי מבחינה סטטיסטית.

אולי המגזר שאתה מתאר הוא חרדים של מלון-בפסח וד"לים של מלון-בפסח?

הרעיון של לבוש דיכוטומי (=שני סוגים משני קצוות בלבד) כנגד חשיבה דיכוטומית וכנגדו לבוש רבגוני כנגד חשיבה רבגונית הוא יפה. אבל כמדומה שזה לא מתאר את כל המגזר. זה לא יפה להוציא שם רע על מגזר רק בגלל אחוזים ממנו. גם לא ניתן לטעון שהמגזר החרדי מחנך לגסות ולחוסר התחשבות. להפך. אם יש אטימות או חשיבה דיכוטומית זה רק בתחומים מסויימים מאד. אבל בהם, כמו בשלילת כל דבר שאינו תורה, מה שהפך למגדיר מהותי כנראה - בזה אתה צודק.

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");