הפראייר מביא ביכורים: למהותה של מצוות "מגיד" בליל הסדר.

"מכילתא דרבי ישמעאל בשלח - מסכתא דשירה פרשה י ארבעה נקראו נחלה בית המקדש נקרא נחלה שנ' בהר נחלתך, ארץ ישראל נקראת נחלה שנ' בארץ אשר ה' אלהיך נותן לך נחלה (דברים כה יט) וכן התורה נקראת נחלה שנ' וממתנה נחליאל (במדבר כא יט) וכן ישראל קרויין נחלה שנ' עמי ונחלתי ישראל (יואל ד ב) אמר הקב"ה יבא ישראל שנקראו נחלה לארץ ישראל שנקראת נחלה ויבנו בית המקדש שנקרא נחלה בזכות התורה שנקראת נחלה לכך נאמר בהר נחלתך "

עם כל העניין שיש בציטוט הנ"ל שהביא מקסמן הרי אין הוא שייך לעניין הנדון באשכול שהרי בציטוט זה כולם נקראים נחלה: בית המקדש,בני ישראל,התורה והארץ.

אבל מבחינת המהות של החרות הרי נחלה במובן אדמה - עם כל תרומתה לחירות יש לה מגבלות שהרי בשעת צרה  אדם לא יכול לקחת איתו את אדמתו...

כל דבר שאדם יכל לשאת איתו ושאינו תלוי מקום או מצב (כמו שאמר פלאי) רק הוא נותן את החרות האמיתית (כמובן בגבולות האנושיים והמגבלות האנושיות).

כך לדוגמא כאשר ריב"ז ראה את חורבן הבית והארץ הוא ביקש מהקיסר את הדבר היחיד שיכול לגרום לאדם חרות משעבוד-זהו הלימוד שנשאר בקופסת המוח שאת האוצר הזה שום גלות ויסורים לא יוכלו לקחת.

ואכן ידוע הסיפור על אסיר ציון אנטולי צ'רנסקי שלא נשבר גם בצינוק חשוך  בזכות העובדה ששיחק משחקי שחמט עם עצמו-את הידע הזה לא יכלו הסוהרים האכזרים לקחת ממנו.

באופן כללי יותר -התבונה היא המפתח לחירות רבה יותר וככל שאדם מוסיף ידע ומחכים בעקבות הידע הוא נעשה בן חורין יותר וזה כמובן החשש הגדול ביותר והמוצדק ביותר של הגדויילים החרדים  ואכמ"ל.

הרי המדרש מסביר במפורש למה הם נקראים נחלה 

אבל לא לנקודה הזאת  התייחסתי בדברי.

כמו באסלאם
הכופר יכול להתאסלם, אבל אשה נשארת אשה.