|
|
| נשלח ב-12/4/2012 16:26 |
|
| |
תודה רבה למקסמן, וגם לאראל סגל שאיכשהו פספסתי קודם את ההערה שלו.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/4/2012 00:44 |
|
| |
"מכילתא דרבי ישמעאל בשלח - מסכתא דשירה פרשה י ארבעה נקראו נחלה בית המקדש נקרא נחלה שנ' בהר נחלתך, ארץ ישראל נקראת נחלה שנ' בארץ אשר ה' אלהיך נותן לך נחלה (דברים כה יט) וכן התורה נקראת נחלה שנ' וממתנה נחליאל (במדבר כא יט) וכן ישראל קרויין נחלה שנ' עמי ונחלתי ישראל (יואל ד ב) אמר הקב"ה יבא ישראל שנקראו נחלה לארץ ישראל שנקראת נחלה ויבנו בית המקדש שנקרא נחלה בזכות התורה שנקראת נחלה לכך נאמר בהר נחלתך "
עם כל העניין שיש בציטוט הנ"ל שהביא מקסמן הרי אין הוא שייך לעניין הנדון באשכול שהרי בציטוט זה כולם נקראים נחלה: בית המקדש,בני ישראל,התורה והארץ.
אבל מבחינת המהות של החרות הרי נחלה במובן אדמה - עם כל תרומתה לחירות יש לה מגבלות שהרי בשעת צרה אדם לא יכול לקחת איתו את אדמתו...
כל דבר שאדם יכל לשאת איתו ושאינו תלוי מקום או מצב (כמו שאמר פלאי) רק הוא נותן את החרות האמיתית (כמובן בגבולות האנושיים והמגבלות האנושיות).
כך לדוגמא כאשר ריב"ז ראה את חורבן הבית והארץ הוא ביקש מהקיסר את הדבר היחיד שיכול לגרום לאדם חרות משעבוד-זהו הלימוד שנשאר בקופסת המוח שאת האוצר הזה שום גלות ויסורים לא יוכלו לקחת.
ואכן ידוע הסיפור על אסיר ציון אנטולי צ'רנסקי שלא נשבר גם בצינוק חשוך בזכות העובדה ששיחק משחקי שחמט עם עצמו-את הידע הזה לא יכלו הסוהרים האכזרים לקחת ממנו.
באופן כללי יותר -התבונה היא המפתח לחירות רבה יותר וככל שאדם מוסיף ידע ומחכים בעקבות הידע הוא נעשה בן חורין יותר וזה כמובן החשש הגדול ביותר והמוצדק ביותר של הגדויילים החרדים ואכמ"ל.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-15/4/2012 01:03 |
|
| |
| צענערענע כתב: |  | " שהרי בציטוט זה כולם נקראים נחלה: בית המקדש,בני ישראל,התורה והארץ.
. |
|
ולמה הם נקראים נחלה ? והביני
|
|
|
|
| נשלח ב-15/4/2012 01:11 |
|
| |
הרי המדרש מסביר במפורש למה הם נקראים נחלה
אבל לא לנקודה הזאת התייחסתי בדברי.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/4/2012 02:32 |
|
| |
אני שמעתי פעם פירוש 'ישיביש' אבל נשמע לי שיא הקולע לאמת למשפט "אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה" (והוא יכול להשתלב עם המובן של שנרב או המובן המקובל)
ההגדרה של עבד ובן חורין אינה תלויה בטיב עבודתו וחייו, אלא בלטובת מי הוא עובד.
עבד יכול להיות מנכ"ל בחברה, לרבוץ על כסא עור מול מחשב משוכלל ולאכול במסעדות הטובות ביותר. הוא יכול גם לקבל שפחות כנעניות יפות ביותר ללילה, לעשות איתן ילד.
בן חורין יכול להיות הומלס עני מרוד שאין לו מה לאכול.
אבל - העבד אינו אדון לגורלו. רבו יגיד לו מתי לבוא לעבוד (באותו משרד מפואר או בצימר עם שפחה כנענית יפהפיה), מה לעשות, מתי להפסיק, בכל רגע נתון. בן החורין אדון לגורלו.
כל עסק בעולם הזה נעשה באיזשהו מקום לטובת אנשים אחרים. רק עסק בתורה (או במצוות), אתה היחיד שמקבל את התוצאות (בעולם הבא). לכן העוסק בתורה, ורק הוא, הוא בן חורין. הוא קובע מתי ואיך יעשה ורק הוא המוטב של הפעולה.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/4/2012 07:11 |
|
| |
פשששששששששששששש פרזנט שיחקת אותה.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/4/2012 11:14 |
|
| |
שמעתי פעם שבן-חורין בא מלשון משוחרר או "חרורי" (בלשון המשנה בעשרה יוחסין) דהיינו שהוא בן השחרור, ברמה הבסיסית אכן מדובר על שחרור במובן הכלכלי חומרי , אבל די פשוט שהכוונה היא גם לרמה המהותית-רוחנית יותר. ולשניהם מתייחסת ההגדה הן לעצם היציאה מעבדות והן במעבר ל"קרבנו המקום לעבודתו" מענין שדוקא ההגעה לארץ לא מוזכרת בהגדה באופן מרכזי אולי בגלל שהיא נכתבה בזמן בו היה ברור שהבעלות הארץ בפועל אינה דבר בר קיימא בכל עת, כלומר היא דבר בר הפסד גם אחרי יציתא מצרים לעומת עצם היכולת להיות בני חורין שמתאפשר לנו בכל עת גם בדלי דלות תחת יד הגוים.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/4/2012 03:32 |
|
| |
| דייר כתב: |  | פשששששששששששששש
פרזנט שיחקת אותה. |
|
כל מה שאמרתי הוא תחת ההנחות של בעל המימרה, כמובן. :)
יש שיגידו שזה סוג של התמכרות שאין בצידה ולא כלום...
|
|
|
|
| נשלח ב-16/4/2012 10:32 |
|
| |
כשהקומניסטים על לשלטון ברומניה כינסו לאסיפה גדולה את כל התושבים, פתח המרצה ואמר. עד היום כולנו הינו עבדים לקולקים לפיאודאלים לבורז'וים, ואכלנו לחם צר. היום הפכנו לבני חורין, כולנו חופשים לעשות כרצוננו, עד אתמול רק העשירים אכלו תות שדה בשמנת- היום כולנו נאכל תות שדה בשמנת. קם אחד האיכרים- חבר קמארד- אני לא אוהב תות שדה בשמנת. תקשיב טוב -השיב המרצה- תיזהר לך- לא משנה מה אתה אוהב- בן חורין אוכל תות שדה בשמנת, בין אם הוא אוהב או לא. אחרת הוא לא מרגיש שהוא בן חורין.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/5/2012 21:47 |
|
| |
ולמי הובטחה ארץ ישראל?
והנה תובנה שנתחדשה לי בליל שבועות, ויש לה קשר לרעיון מליל הסדר.
בטכס הבאת הביכורים יש שני אלמנטים: הבאת הביכורים עצמם ונתינתם לכהן, ו"מקרא ביכורים": המביא קורא את הפסוקים:
"הגדתי היום לה' א-להיך כי באתי אל הארץ אשר נשבע ה' לאבותינו לתת לנו ... ועתה הנה הבאתי את ראשית פרי האדמה אשר נתתה לי ה'"... וכו'
המשנה בביכורים מפרטת לנו את אותם שמביאים ואינם קוראים. לדוגמה: השליח שמביא ביכורים עבור אדם אחר אינו יכול לקרות, כי הוא אינו יכול לומר "האדמה אשר נתת לי".
לגבי גר ולגבי אשה נאמר שאינם קוראים מקרא ביכורים מפני שאינם יכולים לומר "הארץ אשר נשבע ה' לאבותינו לתת לנו". הגר מפני שאבותיו לא היו יהודים, והאשה מפני שארץ ישראל נתחלקה לזכרים.
הרמב"ם (ביכורים פ"ד ה"ג) פוסק, כנגד המשנה ועל פי ירושלמי, כי "הגר מביא וקורא, לפי שנאמר לאברהם אב המון גויים נתתיך, הרי הוא אב כל העולם כולו שנכנסית תחת כנפי השכינה, ולאברהם היתה השבועה תחילה שיירשו בניו את הארץ..."
ועדיין, שואל המשנה למלך, מה שונה גר מאשה? נניח שהוא יכול לומר "לאבותינו", אבל אם נשים אינן בכלל "אשר נתת לי" מפני שלא חלקו בארץ, גר לא כל שכן?
ובכלל הדברים נראים מוזרים, הרי בעקרון גם נשים יכלו ליטול חלק בארץ כמו בדוגמה המפורשת בתורה של בנות צלפחד, וכאן מדובר באשה שיש לה קרקע וממנה היא מביאה ביכורים, למה שלא תוכל להגיד בפה מלא את כל הנוסח?
נדמה לי שהירושלמי זורה אור על הדברים כשהוא שואל (ביכורים א' ד')
"כלום נשבע הקב"ה לזכרים, שמא לנקיבות?"
לאחר שקראתי בדברי הירושלמי פעם ופעמיים, נדמה לי שאני מבין מה הולך פה.
התרגלנו לחשוב על הבטחת הארץ לעם ישראל בתור הבטחה לישות מופשטת כלשהי, כנסת ישראל, שההתגלמות בפועל שלה היא אוסף היהודים החיים בכל דור. אבל לא כך הבינו חז"ל, ככל הנראה. הם ראו את ההבטחה בצורה שהגדרתי אותה בראש האשכול: הבטחה שכל אחד מ"אנשי המלחמה" שנמנים בספר במדבר יקבל נחלת שדה וכרם. זו לא הבטחה של ארץ ישראל לכנסת ישראל אלא הבטחה לפרטים שכל אחד מהם יקבל נחלה בארץ.
וממילא מובן כי, למרות שאשה יכולה לרשת קרקע, הרי עצם ההבטחה לא חלה על נשים! מה שהובטח הוח חלוקת קרקע לכל זכר, ולכן אשה לא יכולה להגיד אשר נשבעת לאבותינו. לעומת זאת הגר, אילו היה מצטרף לעם ישראל במצריים, היה מקבל נחלה בארץ מכח ההבטחה.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-27/5/2012 22:15 |
|
| |
כמו באסלאם הכופר יכול להתאסלם, אבל אשה נשארת אשה.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/5/2012 22:18 |
|
| |
אפשר לשאול מה הפשט בירושלמי, אבל בתכלס בתורה זה במפורש זה לא כך,
|
|
|
|
|
| נשלח ב-28/5/2012 01:34 |
|
| |
??????????????.
עם כל הכבוד לדמוקרטיה מצד אחד ובשובניזם מאידך גיסא,
במדבר לד פ יג ויצו משה את בני ישראל לאמור זאת הארץ אשר תתנחלו אתה בגורל אשר צוה ה לתת לתשעת המטות וחצי המטה , ובפ,לו פסוק ח,וכל בת ירשת נחלה ממטות בני ישראל לאחד ממשפחת מטה אביה תהיה לאשה למען יירשו בני ישראל איש נחלת אבתיו,, ויתירה מזו,בתחילת במדבר כשנצטוה משה למנות את בני ישראל וברוב הראשונים מבואר שהמנין הוא מבן עשרים כי הוא יוצא צבא והיו אמורים אי לאו חטא המרגלים ליכנס מיד לא,י ,,,כתב האבן עזרא שאו את ראש בני ישראל ,,פרט לערב רב ,,
ובכלל לפי דבריך דבמלחמה תליא מלתא ,למה בכלל להלחם ?יבטיחו לכנענים חלק בנחלה למי שילחם ,ויהרוג הפאתח את החמאס,,
|
|
|
|
|