|
|
| נשלח ב-9/4/2012 00:29 |
|
| |
מואדיב, חשבתי גם קודם על ההקבלה לרפואה הגופנית, ההבדל הוא שתנאי הכרחי לאבחון וטיפול רפואי גופני הוא שילוב של מצוקה ורצון לטיפול סובייקטיביים יחד עם ממצאים גופניים אובייקטיביים, בעוד שבפסיכיאטריה עפ"י ההגדרה אין מרכיב אובייקטיבי (ברגע שיש היא הופכת לנוירולוגיה) ולעומת זאת גם המרכיב הסובייקטיבי אינו הכרחי ומוחלף בד"כ במרכיב הסובייקטיבי של הסביבה (הלוקאליות הפוליטית).
|
|
|
|
| נשלח ב-9/4/2012 07:31 |
|
| |
[אוזניים,
אם איני טועה, הטיפול שנותנים פסיכיאטרים הוא טיפול שאתה מכנה "גופני" - שימוש בחומרים המשפיעים על הגוף ועל התהליכים הקורים בו.
מיכי,
אני מבינה את טענתך ויש בה צדק מסוים, אם כי (כדרכך לעתים) קצת הגזמת לדעתי. אני גם תוהה מדוע בחרת לדבר על הצד ה"רפואי" שבדבריי ולא על הצד ה"הלכתי" שבהם - האם אינך מסכים שבעיות הלכתיות יש לפתור בכלים הלכתיים? האם מקובלת עליך שיטת המחשבה שיש לשנות את האדם (באמצעים גופניים/נפשיים/ וכו') כדי שיתאים להלכה? בעיניי, זה בדיוק מה שמתואר כאן - שוברים לאדם הספציפי את הרגליים והידיים כדי שיתאים למיטת הסדום ההלכתית (ולכל מי שיגיד - גם הלכות שבת "שוברות" את האדם כדי שיתאים להלכה - תחשבו שוב, יש הבדל מהותי בין המקרים, ואולי הוא באמת קשור לעניין הגופני). כאשר אין מדובר באדם אחד, אלא במה ש"שומרי המיטה" רואים כ"תופעה" או "דור" (הנוער של ימינו, כולם הומואים ר"ל!), זה מחייב העלאת תהיות לגבי המיטה עצמה ומידת התאמתה למציאות (לתשומת לב הנרדפים באשר הם - בחינת מידת ההתאמה אינה מחייבת ביטול טוטאלי של מיטות באשר הן, ואפילו לא שריפה של המיטה הספציפית הזו; היא יכולה לכלול מעשים כהחלפת הסדין או הארכת הקרש עליו מיועדים הישנים לשכב - אף אחד מהם אינו מוציא את המיטה משימוש או מחסל מן היסוד את משמעות קיומה בעולם).]
 |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-9/4/2012 09:01 |
|
| |
| אזנים_לכתל כתב: |  | | מואדיב, חשבתי גם קודם על ההקבלה לרפואה הגופנית, ההבדל הוא שתנאי הכרחי לאבחון וטיפול רפואי גופני הוא שילוב של מצוקה ורצון לטיפול סובייקטיביים יחד עם ממצאים גופניים אובייקטיביים, בעוד שבפסיכיאטריה עפ"י ההגדרה אין מרכיב אובייקטיבי (ברגע שיש היא הופכת לנוירולוגיה) ולעומת זאת גם המרכיב הסובייקטיבי אינו הכרחי ומוחלף בד"כ במרכיב הסובייקטיבי של הסביבה (הלוקאליות הפוליטית). |
|
הרי אני כשפחתו של רבי.
המשפט המודגש לעיל, פשוט לא נכון.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/4/2012 09:02 |
|
| |
| אמשלום כתב: |  | [אוזניים,
אם איני טועה, הטיפול שנותנים פסיכיאטרים הוא טיפול שאתה מכנה "גופני" - שימוש בחומרים המשפיעים על הגוף ועל התהליכים הקורים בו.
...] |
|
גם וגם. הרי יש גם פסיכותראפיה, ע"ע פרויד.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/4/2012 09:45 |
|
| |
יש ערך לטיפול העוקף את הבחירה? לו היו כדורי "צידקות" היה ערך לשחמוש בהם? (ויש הבדל קטן מכפיה גופנית שבה הבחירה פועלת ברובד מסויים)
|
|
|
|
| נשלח ב-9/4/2012 10:25 |
|
| |
"אין דבר כזה בעייה רפואית, בשום מובן אובייקטיבי. מה שיש במישור האובייקטיבי הוא סימפטום,"
אתמול נפטר יוסי כהן (שם בדוי)מסרטן . לא א היתה לו בעיה רפואית. היה לו רק סימפטום במישור האובייקטיבי.
חבל על דאבדין.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/4/2012 10:48 |
|
| |
| אמשלום כתב: |  | [אני גם תוהה מדוע בחרת לדבר על הצד ה"רפואי" שבדבריי ולא על הצד ה"הלכתי" שבהם -
האם אינך מסכים שבעיות הלכתיות יש לפתור בכלים הלכתיים? האם מקובלת עליך שיטת המחשבה שיש לשנות את האדם (באמצעים גופניים/נפשיים/ וכו') כדי שיתאים להלכה? בעיניי, זה בדיוק מה שמתואר כאן - שוברים לאדם הספציפי את הרגליים והידיים כדי שיתאים למיטת הסדום ההלכתית (ולכל מי שיגיד - גם הלכות שבת "שוברות" את האדם כדי שיתאים להלכה - תחשבו שוב, יש הבדל מהותי בין המקרים, ואולי הוא באמת קשור לעניין הגופני). כאשר אין מדובר באדם אחד, אלא במה ש"שומרי המיטה" רואים כ"תופעה" או "דור" (הנוער של ימינו, כולם הומואים ר"ל!), זה מחייב העלאת תהיות לגבי המיטה עצמה ומידת התאמתה למציאות (לתשומת לב הנרדפים באשר הם - בחינת מידת ההתאמה אינה מחייבת ביטול טוטאלי של מיטות באשר הן, ואפילו לא שריפה של המיטה הספציפית הזו; היא יכולה לכלול מעשים כהחלפת הסדין או הארכת הקרש עליו מיועדים הישנים לשכב - אף אחד מהם אינו מוציא את המיטה משימוש או מחסל מן היסוד את משמעות קיומה בעולם).] |
|
נתחיל בדוגמה שהבאת בהודעה קודמת, על פי ההלכה אסור לקיים יחסי מין בימים מסוימים שרק בהם חלק מהנשים יכולות להרות, אין לבעיה זאת פיתרון הלכתי בעיניהן של נשים מסוימות והן מעוניינות בילדים לכן הן נזקקות לטיפולים רפואיים, אולי תסבירי מה פגם מצאת בזה?
לעניין מה שכתבת בהודעתך הנוכחית, אילו אדם מסוים חושב שירגיש יותר טוב אם ישבור את טבעו - זו זכותו (אם כי ניתן לחלוק על מידת התבונה בזה), אלפי אנשים שוברים את טבעם בדיאטות.
השאלה בסיפור הזה (ואולי לזה את מתכוונת) היא מי מחליט לשבור - המטופל או החברה (ליתר דיוק מנהליה), לטובת מי והאם המטופל מודע לכל המשמעויות של הטיפול.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/4/2012 12:25 |
|
| |
אמשלום, לא הגזמתי במאומה. במחילה, את מערבבת בין שני מישורים: 1. מה ראוי לעשות כשיש קונפליקט בין ההלכה למציאות. 2. מיהו המחליט מה לעשות. גם אם לדעתך לא נכון לטפל בהומוסקסואליות באופן תרופתי (שוב, אני מניח כרגע שיש טיפול כזה ללא בעיות מיוחדות), האם את אמורה להחליט על כך ולא האדם עצמו? ואם הוא מאמין שזו מחלה ורוצה לטפל בה, מדוע לא לסייע לו? ככלל, בעיה הלכתית יש לפתור. באלו אמצעים? איזה שאת בוחרת. אני לא רואה מה פסול לפתור אותה בכלים רפואיים? וכי תאמרי שאם יש בעיה הלכתית (המצות הכשרות די יקרות) אסור לשלם כסף כדי לפתור אותה, כי צריך להשתמש בכלים הלכתיים ולא כלכליים? האם כדי לעלות לרגל לירושלים אסור להשתמש ברכב, כי יש להשתמש בכלים הלכתיים ולא מוטוריים? מאיפה בא העיקרון המוזר הזה?
|
|
|
|
| נשלח ב-9/4/2012 12:35 |
|
| |
[מטפחת,
לכל טיפול גופני (ונפשי - ובהכנעה אני מקבלת את תיקונו של מואדיב) יש השלכות. לא תמיד המטופלים מודעים אליהם. טיפולים הורמונליים משפיעים על הגוף (ופעמים רבות גם על הנפש, אבל לא זה ענייני כאן) לטווח קצר וארוך, והצגתם בפני מטופלים ומטופלות כסוג של "קסם" הוא בעייתי בעיניי. אני לא חושבת שאדם בריא (ולטובת מיכי - מי שאין לו סימפטומים גופניים המפריעים לתפקודו התקין ברמה אוביקטיבית ככל שניתן לקבוע מהי, ואינם מסכנים את חייו בטווח הקצר או הארוך), צריך לקבל טיפולים גופניים פולשניים (גם כדור, לעניין זה, הוא פולשני שכן הוא נכנס אל הגוף ומשנה בו משהו בפנים). זה נכון לגבי הורמונים כמו גם לגבי תרופות פסיכיאטריות (וכמובן גם למיני שיקויי פלא הגורמים להרזייה/השמנה/קיצור אף ארוך וכו'). אני חושבת שהחברה שלנו (החילונית בדרכה שלה והדתית בדרכה שלה, ויש גם תחומים משותפים רבים) לוקה פעמיים בנושא זה - פעם אחת כשהיא אינה מיידעת את המטופלים על הסכנות הכרוכות בטיפולים, ופעם שנייה כשהיא מעודדת (גם באמצעות פרסומות וכו', אבל לא פחות מזה באמצעות חינוך) אנשים "לתקן" באופן כזה את מה שאינו באמת מקולקל.]
|
|
|
|
| נשלח ב-9/4/2012 12:54 |
|
| |
אמשלום
פשוט מדהים שאת צריכה להסביר פה ,בפורום לאנשים בוגרים ,את האלף בית של הנושא מהי רפואה.
כשקוראים את התגובות באשכול הזה מבינים שוב,בפעם האלף,איך ניתן למכור לחרדים כל לוקש בעטיפה מילולית מתאימה.
(ועכשו ראיתי את ההשוואה שעשה הרב הדוקטור בין הנושא הרפואי לבין יוקר המצות הכשרות .לא יאמן.)
תוקן על ידי צענערענע ב- 09/04/2012 13:08:30
|
|
|
|
| נשלח ב-9/4/2012 13:06 |
|
| |
וכל זה אחרי שאמשלום הצהירה לאחרונה שפרוזק הוא סוד האושר ,,,,,אולי הכדור הזה כבר גרם לה לשכוח?.שתהיי בריאה.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/4/2012 14:17 |
|
| |
יש למישהו דוגמא לקושי הלכתי של גברים הטרוסקסואלים ונשואים שהפתרון המוצע לו הוא תרופתי?
|
|
|
|
| נשלח ב-9/4/2012 16:00 |
|
| |
אמשלום
נכון שלתטיפול יש מחיר.
נכון גם שלאי טיפול יש מחיר
מי קובע מה עדיף?
|
|
|
|
| נשלח ב-9/4/2012 17:06 |
|
| |
[ביליצר,
????
לא מתביישת,
שאלה מצויינת. עד כה נמנעתי מלשאול אותה, כי היא לוקחת את הדיון למקום אחר (אם כי, לחלוטין לא פחות חשוב). נזכרתי כעת בויכוח הרועש המתחולל כעת בארה"ב לגבי ביטוח הבריאות. בפשטנות רבה (איני משפטנית ואיני מבינה דבר בחוקים האמריקאים), החוק מחייב מעסיקים לשלם ביטוח בריאות מסויים לכל עובדיהם. הביטוח כולל גם תשלום (אולי רק סבסוד?) על אמצעי מניעה לנשים (מטעמי מניעת הריון ו/או מטעמים בריאותיים, כגון טיפול בסוגי סרטן שונים או מניעתם). הכנסיה הקתולית התמרדה כנגד החוק בטענה שהוא כופה עליה לפעול כנגד צו מצפונה, ואחד המועמדים בפריימריז של המפלגה הרפובליקאית טען שהחוק הזה אינו מוסרי כיוון שהוא מעודד קיום יחסי מין מחוץ לנישואין. אחד הדברים המעניינים הוא, שעד עתה נכללו בביטוח הבריאות (שהיה חובה למעסיקים לשלם) תרופות כגון ויאגרה ודומיה, ולזה לא הייתה לאף אחד התנגדות (טוב, הרי ידוע שאלה תרופות "מצילות חיים", שמשתמשים רק בתוך מערכת נישואים...).]
|
|
|
|
| נשלח ב-9/4/2012 18:35 |
|
| |
לא מתבייישת ואמשלום, התשובה היא: בהחלט כן. דיכאון, למשל (מפריע לקיים מצוות, ובפרט מצוות השמחה בחג). לחילופין, דלקת אוזניים (שמפריע ללמוד תורה וללכת לביהכ"נ). שלא לדבר על אינאונות, או בעיות פריון מצד הגבר, אם נתקרב מעט יותר למה שאתן מחפשות. כל אלו הן בעיות הלכתיות שמקבלות מענה בכלים רפואיים. שלא לדבר על ניתוח מוח (שבלעדיו למי שחולה קשה ללמוד תורה). אגב, רק כדי למנוע אי הבנות, שום דבר כאן לא נאמר באירוניה. זו תשובה רצינית לגמרי. כל אלו הן בעיות רפואיות שסובלים מהן גם גברים הטרוסקסואליים נשואים, והן מפריעות להם לקיים הלכות, והטיפול בהן הוא תרופתי/ניתוחי. אני ממש לא מבין מה לא ברור כאן, וכיצד אפשר להתווכח על דבר כה פשוט.
|
|
|
|
|