פסיכיאטריה תלוית תרבות: מתי מוצדקת התערבות ולפי אלו ערכים?

[ביליצר,

כתבת - "אין יותר מוסרי מלהציל בן אדם מהרס עצמי על ידי תיסכוליו מדימויו העצמי כלפי עצמו וכלפי חביריו ,וכשזה מה שמנהל לו את החיים הדיכאון הוא בלתי נמנע".

אם כך, האם תתמוך בטיפול רפואי (כדורים+ניתוח) להמרת מין? הרי יש אנשים (מעטים, כך אני מקווה, ובכ"ז - כל אחד מהם עולם ומלואו) שחשים כי נולדו בגוף לא להם - גופם ממין אחד ונפשם ממין אחר. בעבורם, רק שינוי המין הביולוגי שלהם (כמו באמצעות נטילת הורמונים וניתוח) יפטור אותם מדיכאון ומן ההרס העצמי שהוא מביא. 
אני מניחה שאתה תומך ב"טיפולי המרה", בהם באמצעים תרופתיים ואחרים מנסים להפוך הומואים לסטרייטים. האם בעולם דמיוני, בו סטרייטים יהיו נרדפים על נטייתם (או סטייתם) המינית, ולכן זהותם תגרום להם דיכאון, תסכולים מן הדימוי העצמי וכמובן הרס עצמי בלתי נמנע, תמצא לנכון לאפשר להם לנסות ולהמיר את נטייתם באמצעות טיפולי המרה?

בקיצור, מה מנחה באמת את תמיכתך בטיפולים הנדונים כאן - המוסר? הדאגה לאדם הפרטי? ההלכה? הנורמות החברתיות? (ולא, הטענה כאילו אין הבדל בין כל אלה והם כולם עולים בקנה אחד היא לא תשובה טובה - גם הפסאודו אירוניה בה הצגת אותה לא הצליחה להסתיר את היותה פאתטית ולחלוטין בלתי מציאותית).]

ביליצר (בלי יצר?)- יצא לך לדבר עם משפחות שאחד מבני הזוג הומו או לסבית? לי יצא. עם שני הצדדים. אתה עולה בחדר המדרגות ורואה על השלט שם של אשה ושם של גבר ובטוח שהכל טוב. כמה כאב ובדידות יש מאחורי הדלת, אתה לא יודע. היחס שלך לאונס ובגידות דומה. "אם אני לא שומע על זה, זה לא קיים". אין לי מידע על בגידות, אבל לצערי באונס אני מבינה. להיות נאנסת חרדית זה הרבה יותר גרוע מלהיות נאנסת חילונית. ובניגוד למה שאתה חושב, נפוץ לא פחות. את פירות השיטה שלך (שאין לי ספק שאינה נכונה תורנית) בהחלט רואים בשטח, אם רק לא עוצמים עיניים.

אתה צודק, יש עדיין גם הורים חילונים שמעדיפים ילדים אומללים העיקר שהשכנים יהיו מרוצים. כך היא גאולתן של ישראל.
אתה העלת את טיעון כמות הנאנסות. אני רק אמרתי מה המציאות האמיתית.
לא הבנתי מה זה תיסכולים זוגיים לרחצה.

[ביליצר,

זה לא כ"כ שייך לאשכול הזה, ובכ"ז חשוב לי להגיב - 
אין לך שמץ של מושג על היחס להומואים ולסביות בעולם החילוני הרחב. אתה מדמיין אותו מתוך מה שאתה מכיר, וזו שטות שיוצרת תמונה מעוותת של המציאות -  אתה שבוי בעולמך שלך ורואה הכל רק דרך משקפיך שלך. זכותך, כמובן, להמשיך ולחיות בתוך החזרת שלך, אבל לפחות הפסק להביך עצמך (ואת קהל שומעיך) ולהכריז בקול שהיא מתוקה מדבש.]

"ואז אתה לא רק מתבייש לצאת מהארון אלא גם ממפתן ביתך"



לביליצר
כך כתבת.


אז מה אתה מספר לנו כאן?
שהמורשת הדתית בת אלפי השנים חלחלה ללבבות ?
הרי יש מקומות בדרום ארצות הברית שעד עכשו בן אדם שחור מתבייש בצבע שלו.

אז מה זה מוכיח?
זה רק מוכיח שהדת והמורשת הגזענית הורישו לעולם סטיגמות ושנאה ובושה וזה יקח מאות שנים עד שערכים של חופש משנאת השונה יכנסו ללבבות.
וטוב לדעת איפה אתה נמצא.