| נשלח ב-17/4/2012 15:20 |
 |
| |
מואדיב
אתה חולק עלי בסדר- אבל הציווי כתוב בתורה,
מקור הטומאה היא מהתורה- ולכן אני מתיחס למה שכתוב בתורה, יעודה של האשה היא ללדת - לפי התורה-
התורה אומרת לא טוב היות אדם לבדו- כל הציווים הם בלשון רבים= ואתם רדו וכו' את העולם היו צריכים למלאות עם אנשים, האדם לא יכל ללדת , בשביל זה ברא את האשה,
זה אמנם לא פוליטקל קורקט- אבל זה אני מבין מהתורה, למרות שזהבה גלאון ויוכיברנדס ואחרות מכובדות לא חושבות כמוני.
שים לב יעודה של האשה ללדת- כי אם היוצרות יתהפכו והגבר יצטרך ללדת- דור או שניים ואין אנושות.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/4/2012 15:32 |
|
| |
.
ירוחם,
בתורה כתובים ציוויים רבים. מול פרו ורבו, אני יכול להעמיד לך את מאזני צדק. לשיטתך, מי שמרמה במשקל צריך להיות טמא, כי הוא בוגד ביעוד שלו.
האם כך הוא?
|
|
|
|
| נשלח ב-17/4/2012 15:50 |
|
| |
מואדיב
יש אי הבנה ביננו. אני מדבר על טבע האדם והאשה כפי שכתוב בתורה, ומנסה ללמוד מכך על הטומאה.
לא ציווי ולא חובה, טבע האדם והאשה לפי מה שמסופר בתורה
וכפי שאני מכיר מנסיוני האישי את טבע האדם ובנושא הזה בעיקר של האשה, את האושר שלה בלידה, על הויתור שלה מדברים חשובים- בגלל הלידה.
כמובן שאיני מכיר את כל הנשים בעולם, אבל לפי מה שראיתי מה ששמעתי ומה שקראתי אכן יעודה של האשה בלידה
מי שמרמה במשקל- הרמאות לא חלק טבעי ממנו,
אבל גנב ורמאי ואחרים יש בהם ועליהם רוח טומאה, רוח הטמאה שלהם פוגע גם פיסית וגם רוחנית.
תוקן על ידי ירוחםשמ ב- 17/04/2012 15:53:54
|
|
|
|
| נשלח ב-17/4/2012 16:07 |
|
| |
ירוחם,
הכיוון שלך מעניין ויש לי סוג של תנא דמסייע עבורך מפרשנות חכמים למצורע.
חכמים ראו את המצורע כפוגע בכח הדיבור שנתפס כמאפיין המהותי של האדם (רוח ממללא) וכן בעוד כמה דברים הדומים לכך.
בנוגע לאשה אין ספק שהתהליכים שסביב הולדה הם המאפיין היחודי שלה בתוך משפחת האדם.
|
|
|
|
|
