|
|
| נשלח ב-22/4/2012 13:04 |
|
| |
מ80 איך לאה הרגישה באהבה שבין יעקב לרחל?
|
|
|
|
| נשלח ב-22/4/2012 13:17 |
|
| |
בעל, התורה מתארת את רגשותיה של לאה על-פי השמות שקראה לבניה. שים-לב שבתחילת פרשת ויצא שמה של רחל נאמר פעמים רבות יחסית ללאה ובהמשך הפרשה שמה של לאה נאמר פעמים רבות ביחס לרחל, כך שיעקב למד בהדרגה לאהוב את לאה. מכל מקום, לא בכדי רבינו גרשום אסר לשאת יותר מאשה אחת.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-22/4/2012 13:18 |
|
| |
| מ80 כתב: |  | הדורות האחרונים לא המציאו את האהבה והזוגיות. לדעת המהר"ל מפראג החיבור בין אברהם ושרה היה המאחד והשלם ביותר בתולדות האנושות. יצחק ורבקה היו הפכים שידעו לתמוך זה בזה ולעזור זה לזה. אהבה כמו זו בין יעקב ורחל או בין רבי עקיבא ורחל אי-אפשר למצוא אפילו בספרות הרומנטית. לפני כחמשים שנה הרב סולובייצ'יק דחה הצעה להיות רב ראשי לישראל. מעניין איך התורה בא"י והתרבות הישראלית היו מתפתחים לו היה מתמנה לרב ראשי.
|
|
בין אברהם ושרה- היו כל הזמן מריבות קשות, לא כתוב המילה אהבה ביניהם- אבל בכל מקום כתוב שרה אשת אברהם.
יצחק אהב את רבקה רק לאחר נישואיהם- אבל לא מצאנו דו שיח רק פעם אחת ביניהם.
יעקב המאהב הגדול- אהבה ממבט ראשון לפני שהוא הציג את עצמו הוא כבר נישק אותה, אבל בשעת משבר-המשבר הקשה ביותר לאשה.
הוא עונה לה בגסות בלי כל רגש- התחת אלוקים אני?חז"ל מעירים לו- האם כך עונים למעיקות. אפילו בקריאת השם לבן האחרון אין ביניהם הסכמה, הוא לא מכבד את בקשתה האחרונה של שכיב מרא
האהבה הגדולה בין ר' עקיבא לרחל, עוזבים אשה אהובה מיד לאחר החתונה ל24 שנים?.
לרב סולובייציק הפתרונים, אי אפשר להפוך כל דבר לאידיאות פילוסופיות יפות, כשהמציאות היתה שונה.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/4/2012 13:31 |
|
| |
לאיש ואשה האוהבים זה את זה יכולים וצריכים להיות חילוקי דעות מעצם היותם משלימים זה את זה. השאלה האם הינם מקשיבים זה לזה והאם הכל נעשה בדרכי שלום. שרה נקראת אשת אברהם כי תמיד השתוקקה לאברהם. באשר ליעקב, הוא טעה ביחסו לבקשת רחל, אולם קל מאד לאנשים שיש להם אשה אחת לשפוט את יעקב שהיה צריך להסתדר עם ארבע נשותיו. באשר לרבי עקיבא ורחל, רחל ביקשה מרבי עקיבא ללכת ללמוד תורה, וכעבור 12 שנה שלא ראתה אותו, אמרה לשכנתה שזלזלה בה, שהלוואי שילמד 12 שנה נוספות, ורבי עקיבא שמע את דבריה והלך ללמוד עוד 12 שנה.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/4/2012 14:59 |
|
| |
מ הכל נכון אבל אישה אוהבת מתחשבת גם בבעלה. ולא אומרת לו חמסי עליך. ולא מזמינה אותו לדין שמיים האסור. ומתחשבת ומרחמת על בנו - כשהיא רואה כמה זה כואב לו. האהבה מלווה בויתורים.
במחילה ממך אבל יעקב ענה לרחל כשעוד לא היו לו 4 נשים, בכל זאת זו אשתו האהובה, קצת רגש לא היה מזיק, לקרא לילד בשם אחר ממה שאמו קראה גם לא מעיד על אהבה גדולה.
רבי עקיבא - נכון שאשתו בקשה,יותר נכון הסכימה בדיעבד. אבל איך אדם אוהב כמוהו- מסוגל להתנתק מאשתו 24 שנה?
הבן איני מותח ביקורת, לא על האבות והאמהות, ולא על רבי עקיבא, אנשים ממעלה הראשונה ויותר. אבל במחילה -להפוך אותם לסמל לאהבה וזוגיות? היו להם הרבה מעלות טובות וגדולות, אין צורך להכתיר אותם בדבר שלא היו חזקים בו.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/4/2012 15:16 |
|
| |
ירוחם,
אם כבר שרה טעתה בכך שנתנה את הגר לאברהם כדי שתלד לו בן, ואברהם היה צריך לחשוב היטב בטרם קיבל את הצעתה. אח"כ שרה שמרה על קדושתו של אברהם ובנם, והצדק היה עמה. אהבת יעקב לרחל היתה גדולה, ולכן אהב את יוסף מכל בניו, ובכל זאת אהבתה של רחל ליעקב היתה גדולה יותר, שהרי הסכמתה שיעקב יקח את לאה היתה מסירות נפש גדולה. באשר לרבי עקיבא ורחל, אהבתם היתה עילאית ובלתי-נתפסת מבחינה אנושית, ולא בכדי הראי"ה קוק הזכיר במאמרו הידוע על שיר השירים את רבי עקיבא.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/4/2012 15:32 |
|
| |
| מ80 כתב: |  | ירוחם,
אם כבר שרה טעתה בכך שנתנה את הגר לאברהם כדי שתלד לו בן, ואברהם היה צריך לחשוב היטב בטרם קיבל את הצעתה.
אם זו היתה טעות- איני חושב שזו היתה טעות, בכל זאת אדם זקן שעלול למות בלי המשך- אבל אם זה היה טעות למה יעקב עשה את אותו הדבר באותה סיטואציה?
אח"כ שרה שמרה על קדושתו של אברהם ובנם, והצדק היה עמה.
בכל אופן בנה יצחק- מהעקידה ברח ישר אל אמו ואחיו החורגים, ולפי הפסוקים גם שרה ואברהם - בערוב ימיהם לא חיו יחד.
אהבת יעקב לרחל היתה גדולה, ולכן אהב את יוסף מכל בניו,
כי הוא היה בן זקונים,
ובכל זאת אהבתה של רחל ליעקב היתה גדולה יותר, שהרי הסכמתה שיעקב יקח את לאה היתה מסירות נפש גדולה.
האהבה אכן היתה גדולה בהתחלה אבל נעלמה בהמשך.
באשר לרבי עקיבא ורחל, אהבתם היתה עילאית ובלתי-נתפסת מבחינה אנושית, ולא בכדי הראי"ה קוק הזכיר במאמרו הידוע על שיר השירים את רבי עקיבא.
ראה -אני לא מבין בעילאיות, אני מבין באהבה,- ואני יודע מה מסמלת אהבה ומה לא. הנייר סבלן וכן האנשים המקבלים כל דבר בלי ביקורת.
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-22/4/2012 16:19 |
|
| |
שאלת שאלה טובה. ואפשר גם לשאול למה רבקה לא נתנה את שפחתה ליצחק למרות עקרותה ואילו שרה, לאה ורחל פעלו אחרת? אולי כדבריך התחשבו בהיותם של אברהם ויעקב זקנים, ואולי לרבקה היתה אמונה חזקה יותר. אהבתו של יעקב לרחל לא נעלמה. מובן מאליו שכאשר היו לו שתי נשים ואח"כ ארבע נשים, אהבתו לרחל לא היתה יכולה להיות כפי שהיתה בשנים שעבד בעבורה, כי אהב את כל נשותיו. אהבה איננה סמל אלא מהות ההויה. על-כן מי שבאמת אוהב את הקב"ה, אוהב את אשתו ואת ילדיו ואת עמו ואת כל הבריות, ולכן דווקא רבי עקיבא הוא זה שאמר ואהבת לרעך כמוך כלל גדול בתורה. יש הדורשים את הפסוק כך: רק המקיים ואהבת לרעך כמוך ככלל, גדול בתורה. אהבה הינה היפך מאנוכיות, ובכך הן רבי עקיבא כל שכן רחל אשתו הינם הביטוי הנעלה של אהבת ישראל במלוא אצילותה.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/4/2012 16:31 |
|
| |
ולכן יגרשה אם מצאה נאה הימנה.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/4/2012 16:51 |
|
| |
רבקה היתה עקרה רק 20 שנה, שרה היתה עקרה 60 שנה ויותר, לרבקה לא היתה צרה שהיתה מקניטה אותה. לרחל היתה צרה. שלצרתה היו ילדים. רבי עקיבא אכן אמר ואהבת לרעך כמוך, אבל הוא גם אמר ישתה הוא כי חייך קודמים לחיי חברך! זה לא בדיוק ההפך מאנוכיות.
הגמרא בסנהדרין אומרת על- ואהבת רעך כמוך- ברור לו מיתה יפה! מה הרעיון הערכי של אמירה הזו?
למי אומרת הגמרא את - ברור לו מיתה יפה? לאב"ד לראש הסנהדרין! אומרת הגמרא כבוד אב"ד גדול הדור , זה עתה דנת פושע גדול למות, דע לך כבוד תורתו, כי הפושע הנקלה הזה שבצדק מגיע לו למות. הוא בעצם רעך. תתנהג איתו כמו אל רעך אל תתנשא עליו.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/4/2012 16:53 |
|
| |
פירוש דברי רבי עקיבא יגרשה אם מצא אחרת נאה ממנה, שאם איש באמת אוהב את אשתו ואשה את אישה לא ייתכן שימצא אחרת נאה ממנה, כמאמר הפסוק מצא אשה מצא טוב, ואילו מצא אחרת נאה ממנה, אזי ממילא היחסים בין איש ואשתו אינם מתוקנים.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/4/2012 17:02 |
|
| |
ירוחם,
רבי עקיבא אכן אמר חייך קודמים לחיי רעך, אולם לא אמר חייך באים על חשבון חיי רעך. כי החסיד אומר: שלי שלך, ואילו הרשע אומר: שלך שלי. כל ישראל הינם בנים למקום, בין שעושים את רצונו ובין שאינם עושים את רצונו, ועל-כן צריך להיזהר מלהגיע למצב בו מתייחסים לרעינו באופן נקלה. דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/4/2012 17:26 |
|
| |
מ אתה באמת חושב שזה הפשט במצא אחרת נאה ממנה?
|
|
|
|
| נשלח ב-22/4/2012 17:40 |
|
| |
בעל,
שמעתי את הפירוש הזה לדברי רבי עקיבא כמה פעמים מפי אנשים שלא הכירו זה את זה. התורה תמימה כתב שדברי רבי עקיבא נועדו וניתקנו בעיקרם לטובתן ולזכותן ולכבודן של בנות ישראל, כי אם היו רשאין לגרשן רק משום ערות דבר, היו אומרים העולם שמפני ערות דבר גירשה, וא"כ לא היתה יכולה להינשא עוד, משא"כ אם גם אפשר שתתגרש מפני סיבות שונות שאינן מגנות אותה. במלים אחרות, אם יש שידוך שאיננו מוצלח כתוצאה מהיעדר התאמה, התורה מאפשרת גיטין, על מנת שהן האיש והן האשה ימצאו את זיווגם הנכון.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/4/2012 17:45 |
|
| |
מ אז מותר לגרש אם מצא נאה הימנה?
|
|
|
|
|