|
|
| נשלח ב-22/4/2012 17:58 |
|
| |
רבי עקיבא לא מדבר על מה ראוי אלא על מה מותר. לדברי ב"ש אסור לבעל לגרש ללא ערוות דבר, לדברי ב"ה מספיק שנכשלת במילוי חובותיה כלפיו ולדברי ר' עקיבא גם ללא אשמה (למרות שלכו"ע הגירושים חלים בכל מקרה).
אגב, היום במרבית מדינות העולם אפשריים "גירושים ללא אשמה", לעומת זאת בבריטניה בשביל להתגרש צריך להאשים את הצד השני במשהו.
מה ששובינסטי בהלכה זה החד צדדיות - הבעל יכול לגרש מסיבות שונות לא האשה, אבל זה טבוע בצורת הקידושין והנישואין ההלכתית ונושא לדיון נרחב (שנעשה במידת מה באשכול זה).
|
|
|
|
|
| נשלח ב-22/4/2012 18:30 |
|
| |
בעל,
בעקרון זו מחלוקת בית שמאי ובית הלל, שבית שמאי אוסרים ולפי הירושלמי בית הלל מתירים. לענ"ד הרמב"ם בהלכות גירושין פ"י הלכה כא פסק באשה ראשונה כבית שמאי ובאשה שניה כבית הלל (אם מפרשים מצא נאה הימנה שסר חנה של אשתו מלבו עד שנהייתה שנואה עליו). או שמא יש לומר שהתיר את דעת בית הלל אפילו הקדיחה את תבשילו ודחה את דברי רבי עקיבא. וכך פסק גם הבית יוסף בסימן קיט. הרמ"א התיר לגרש אשה ראשונה מדעתה.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/4/2012 18:41 |
|
| |
מטפחת,
מה מותר ומה ראוי קשורים זה לזה, שלדעת רבי עקיבא נישואין בין איש ואשה ראויים להשראת שכינה, ואם מצא נאה הימנה משמע שמבחינה פנימית הנישואין לא בסדר, ולכן התיר לגרש את אשתו. נאה האגדה על זוג שהיה נשוי עשר שנים בלי ילדים ורצו להתגרש, ואמר להם רבי שמעון להיפרד בסעודה כפי שנישאו בסעודה, עשו סעודה גדולה וכיון שנשתכר התיישבה עליו דעתו ואמר לה: בתי ראי כל חפץ טוב שיש לך בבית וקחי אותו לבית אביך, ובחצי הלילה ניעור ומצא את עצמו בבית אביה, ומשהבין שאין לה חפץ טוב בעולם ממנו, הלכו לרבי שמעון והתפלל עליהם ונפקדו.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/4/2012 18:43 |
|
| |
למטפחתסופרים, לא מדויק. גם במדינות בהן ישנה זקיקות ל'עילות גירושין', אין האשה שבויה בידי הגבר. נוהג ההלכה הנובע מ'קידושין' משאיר את הברירה בידי הגבר, ובמקרה שהאחרון נעלם (גם אם ישנה עילות גירושין מצד האשה) תשאר האשה שבויה בידיו לעולם. אבל העיסוק כאן בפרטים מפספס את העיקר, לדעתי. והוא הגישה הא-שוויונית. עצם הצורך בהצבעה על היכן האשה מופלה והיכן לא, נובע מגישה מפלה. וכאמור, הכל נובע מתפיסה לא נכונה של ברית האישות. דבר שאם ישונה לא ינגוד כל סעיף מהדת, הוא יהיה תיקון נוהג.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/4/2012 18:46 |
|
| |
זה בדיוק מה שכתבתי.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/4/2012 18:49 |
|
| |
אילה,
אם תהפכי נשים לגברים כרצון הפמיניסטיות, האם יישמר מוסד הנישואין ותתחזק האהבה או שמא יתרבו הגירושין ותיפגם קדושת היחסים בין איש ואשה?
|
|
|
|
| נשלח ב-22/4/2012 18:57 |
|
| |
| מטפחתספרים כתב: |  | מה ששובינסטי בהלכה זה החד צדדיות - הבעל יכול לגרש מסיבות שונות לא האשה, אבל זה טבוע בצורת הקידושין והנישואין ההלכתית ונושא לדיון נרחב (שנעשה במידת מה באשכול זה). |
|
אישה יכולה לטעון מאוסה עלי ומתגרשת, מה שאין כן חברתית הגבר לא יכול לטעון כזו טענה,
כלומר חברתית והלכתית מקבלים כזו טענה של אישה, וחברתית (הלכתית כן) לא מקבלים טענה כזו מגבר,
לסיכום האשכול הייתי אומר כך,
תיאורית הפימיניסטית כשלה, היא לא מגדירה\מסבירה את החוקה שלנו,
צריך להמציא תיאוריה אחרת, מה לעשות,
התיאוריה הפמיניסטית לא מסביר את היסוד הפשוט למה אישה פטורה להתחתן פטורה מפרו ורבו,
וק"ו היא לא מסבירה למה הגבר כן חייב להתחתן, ועוד חייב להתחייב בלפרנס אותה והיא פטורה מכל בכל בעניין,
|
|
|
|
| נשלח ב-22/4/2012 19:29 |
|
| |
מקס,
ליתר דיוק, אשה לא פטורה בכל מכל בעניין פרנסה, אלא עליה לעשות מלאכה כדי שלא תבוא לבטלה, ומעשי ידיה לבעלה כדי שיהיו לעזר לו בפרנסתו, וכנ"ל הפירות מנכסי מלוג שמכנסת לו. כמובן שעיקר האחריות על הפרנסה מוטלת על האיש.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/4/2012 20:09 |
|
| |
| מ80 כתב: |  | מקס,
ליתר דיוק, אשה לא פטורה בכל מכל בעניין פרנסה, אלא עליה לעשות מלאכה כדי שלא תבוא לבטלה, ומעשי ידיה לבעלה כדי שיהיו לעזר לו בפרנסתו, וכנ"ל הפירות מנכסי מלוג שמכנסת לו. כמובן שעיקר האחריות על הפרנסה מוטלת על האיש.
|
|
הגבר חייב ומתחייב, והאישה לא חייב ולא מתחייבת כלל,
בכל אופן הטיעון נכון, אם נאמץ את התיאוריה שהאנושות מחולקת לגברים נשים, אז אצלינו אין שוביניזם יש כאן פמיניזום קיצוני לרעת הגבר,
|
|
|
|
| נשלח ב-22/4/2012 20:26 |
|
| |
פמיניזם ושוביניזם הם שני הצדדים של אותו מטבע. פמיניזם זו תפיסת עולם הרואה את הכל מבעד לנשיות כדי לקדם את מעמד האשה. שוביניזם זו תפיסת עולם השונאת קבוצות אחרות, במקור הכוונה היתה ללאומנות, ואחר-כך המושג הושאל לשנאת נשים. להבדיל, התורה אומרת: זכר ונקבה בראם ויברך אותם ויקרא את שמם אדם. מגמת התורה שהאדם, כל אדם, יטהר ויתקדש בהתאם לצלם אלקים בו נברא, עד שהעולם כולו יהיה מתוקן.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/4/2012 20:44 |
|
| |
למטפחתסופרים, לא זה מה שכתבת. כתבת משהו אחר שהיא בעיה לא פחותה ממה שאני כתבתי, 'עילות גירושין' בהלכה הוא חד צדדי לטובת הגבר. ישנן מספר טענות מוגדרות בהלכה המהוות עילה נשית לכפית הגבר, בעוד הגבר נהנה ממרחב טיעוני כמעט מוחלט. טענת 'שנאה' (לא מאיסות) היא עילה גברית בלבד, טענת 'הקדחת תבשיל' וכדו' היא עילה גברית בלבד, וישנן עוד. למ80, כל פלפולי פירנוס וכלכלת הבית ממש לא רלוונטיים כיום, הם משויכים לתקופות קדומות בהם האשה הייתה ספונה בביתה בעוד הגבר היה עמל כפים ויזע. אין להם כל קשר לצורת החיים המערבית הנוכחית. למקסמן, מקווה בשביל בת זוגך שהטיעונים שלך כאן הם בדיחותות, ואין להם כל השלכה על חייכם.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/4/2012 21:06 |
|
| |
| אילהרוטלוי כתב: |  | למטפחתסופרים, לא זה מה שכתבת. כתבת משהו אחר שהיא בעיה לא פחותה ממה שאני כתבתי, 'עילות גירושין' בהלכה הוא חד צדדי לטובת הגבר.
ישנן מספר טענות מוגדרות בהלכה המהוות עילה נשית לכפית הגבר, בעוד הגבר נהנה ממרחב טיעוני כמעט מוחלט. טענת 'שנאה' (לא מאיסות) היא עילה גברית בלבד, טענת 'הקדחת תבשיל' וכדו' היא עילה גברית בלבד, וישנן עוד.
למ80, כל פלפולי פירנוס וכלכלת הבית ממש לא רלוונטיים כיום, הם משויכים לתקופות קדומות בהם האשה הייתה ספונה בביתה בעוד הגבר היה עמל כפים ויזע. אין להם כל קשר לצורת החיים המערבית הנוכחית.
למקסמן, מקווה בשביל בת זוגך שהטיעונים שלך כאן הם בדיחותות, ואין להם כל השלכה על חייכם.
|
|
תשמעי, את לא שומעת מה אומרים לך ? האישה טוענת מאוסה אלי ומתגרשת, והגבר לא יכול (חברתית לפחות) לטעון כזו טענה,
כל רב יכפה על הגבר לגרש את אשתו עם היא טוענת מואוסה אלי הגבר הפוסי הזה, הוא לא גבר הוא נקבה יזעק אשתו
את שומעת כל רב ייכפה על גבר נקבה שכזה לגרש את אשתו מיד,
מצד שני שאברך יבוא לרב ויאמר אשתי לא עלינו ולא עליכם כבר אחרי כמה היריונות רחבה ועגולה, ואני רוצה דוגמנית צמרת לפחות, אז הרב מיד יזרוק אותי מביתו ולמוחרת ירכיז בבית כנסת שאני מוחרם מהקהילה ושאף אחד לא יעמוד בד' אמותי ושאסור לצרף אותי למנין בתפילות, ושאני מנוול ואסור שילדי השכנים ק"ו בנות השכנים יתקרבו לידי,
ואחרי כל זה גם יזרקו את בנותי וילדי מבתי הספר,
בואי נאמר כך, אין לך בכלל מושג אפי' קטן מהי החברה החרדית, את החברה לא מכירים מספרות ובוודאי לא מספרות ההלכה,
מי שטוען שהחברה החרדית היא שוביניסטית, פשוט לא יודע על מה הוא סח,
(לגבי אשתי:
השבת הצעתי לה לשבת בראש השולחן, הסברתי לה שיש אישה (צענע היקרה) בפורום שלא סובלת את הגבר בראש השלחן,
ואשתי לא רצתה בשום אופן, שאלתי אותה למה, אני מהיום עבד לך רשמית את תהיא בראש השלחן את תעשי קידוש ומחר נתפלל אצל הרפורמים אולי גם תהיא גם רבנית וחזנית,
בקיצור לא רצתה,
אני מבחינתי עשיתי הכל לקיים את הפימיניזם, אבל מה לעשות אשתי לא רוצה,)
תוקן על ידי maxmen ב- 22/04/2012 21:10:50
|
|
|
|
| נשלח ב-22/4/2012 21:13 |
|
| |
אילה,
העולם נברא כדי שישראל יקיימו את התורה. היגיעה בפרנסה היא תולדה של חטאם של אדם וחוה שנועדה לתקנו. בימי קדם נשים היו צנועות בתוך בתיהן והעולם החיצוני נשלט ע"י גברים. בתקופה המודרנית הדברים מתהפכים, ולא אתפלא אם בעתיד העולם החיצוני ינוהל ע"י נשים, וגברים יהיו צנועים בבתיהם. מכל מקום, ההלכה נקבעת בהתחשב במציאות, אולם לא מתוך היגררות אחרי תרבות אומות העולם.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/4/2012 10:08 |
|
| |
| אילהרוטלוי כתב: |  | למטפחתסופרים, לא זה מה שכתבת. כתבת משהו אחר שהיא בעיה לא פחותה ממה שאני כתבתי, 'עילות גירושין' בהלכה הוא חד צדדי לטובת הגבר.
ישנן מספר טענות מוגדרות בהלכה המהוות עילה נשית לכפית הגבר, בעוד הגבר נהנה ממרחב טיעוני כמעט מוחלט. טענת 'שנאה' (לא מאיסות) היא עילה גברית בלבד, טענת 'הקדחת תבשיל' וכדו' היא עילה גברית בלבד, וישנן עוד. |
|
כתבתי:
"מה ששובינסטי בהלכה זה החד צדדיות - הבעל יכול לגרש מסיבות שונות לא האשה, אבל זה טבוע בצורת הקידושין והנישואין ההלכתית ונושא לדיון נרחב (שנעשה במידת מה באשכול זה)."
|
|
|
|
| נשלח ב-23/4/2012 22:37 |
|
| |
(מקסמן, לסיפור עם בת זוגך, כאן הטעות. אין הפמיניזם מבקש לשנות טבעים או להחיל שוויון היכן שאינו מתבקש (נכון לשני הצדדים). אלא מבקש הוא לשלול העדפות והשלטות לא מוצדקות, מבקש הוא יחס שווה במה שראוי (יחס ערכי, יחס עובדתי, דעות, החלטות וכדומה). מ80, אתה משקף יותר מכולם את הטעות בה כולכם כאן שבויים, אתם מנסים לעשות אידיאליזציה לנוהגים ואורחות חיים פרימטיביות, במקום להתקדם כמו שאתם עצמכם התקדמתם בכל חזית אפשרית, אתם נשארים תקועים וחלומים בנושא שהוא תועלת לכם לא פחות מלנשים. גבר שמקיים מערכת זוגיות על בסיס לא שיוויוני הוא הראשון להפסיד. למטפחתסופרים, דבריך משתמעים לשתי משמעויות, אני הבנתי כפי שהבנתי וע"ז הוספתי. אם למה שהוספתי התכוונת, הרי שאני מוסיפה את מה שהבנתי אני מדבריך. אך לא משנה מי התכוון מה, מה שאתה העלית ומה שאני העליתי הן שתי נקודות עובדתיות בעיתיות, הנוספות על הבעיה הערכית הכללית שבמיסוד הנישואין ההלכתי.
|
|
|
|
|