עצכ"ח, לא מה שחשבתם

[quote]אפיקטוזין

איני מסכים כמעט עם כל מה שכתבת. אני מקוה שאצליח להסביר לך במה איני מסכים ומדוע. אני גם מקוה שאפילו אם לא נגיע לידי הסכמה, לפחות תבין את העמדה שאני מייצג.

א. אתה משתמש בביטויים של גנאי. לדוגמא, "אני מאמין לעוס". האם לא ניתן להתבטא בצורה עדינה יותר?
בעיני גם 'אשרי' הוא לעוס.    את הבוטות, אגב, לא אני המצאתי, בסה"כ נהגתי כמנהג המקום. נדמה שיש כאן איזו תחרות (גלויה) מי יהיה בוטה יותר מי ידחוף יותר פעמים את ישו ומוחמד (זה תמיד מזכיר את המעשה בהכהן שהזכיר זנב לטאה בהקשר של לחם הפנים וסופו). פוק חזי איך מישהו כאן שלח אותי אחר כבוד לתאי הגזים בתוספת איחול כל הקללות הכתובות בספר תורת משה - אני מייחס זאת כרצון בלתי נגמר לצומי.
כוונתי הייתה להתלונן על נטייה של חברי הפורום דפה לפצוח במונולוגים טרחניים וארוכים עד אין קץ - ולא בהכרח קשורים ראה שפיכת ממרתו של מקסמן בסוגיית תורה מן השמיים שעד עתה לא הבנתי איזה מן סם הקאה נטל זה שגרם לו להקיא דוקא עליי את משנתו המגובבת וחסרות הפשר - ובסוף עוד להפנות אותך לכל מיני אשכולות מעלי עובש שפתחו בדי עמל בימי חורפם - ששם כתבו את אותו דבר בדיוק -למען לא יהא עמלם לשווא.
בעיה זו נובעת מיומרנות ומחוסר פקפוק עצמי הגורם לניתוק מהסביבה ובבעיה זו לוקים המון ראשי ישיבות ודרשנים שחורגים מגבולות הזמן שהוקצב להם כאשר המחשבה שציבור המאזינים מעדיף אולי לאכול את ארוחת הצהריים מאשר להאזין לדברי החכמה שלהם לא חולפת אפילו במחשבתם ואפילו לא כאופצייה ועיין לקמן אות י'... 

ב. הביטוי "הכל שפיט" נושא, גם עבורי, את הזכרון הלא נעים של מי שטבע אותו והשתמש בו לדעתי לרעה.

אבל אם מתעלמים מן ההקשר שבו צץ הביטוי לראשונה, יש בו ממש. ולא עוד, אלא שאנו כולנו שופטים כל דבר בדעתנו. לעתים אנו מחליטים לדחות את השיפוט שלנו, או לקבל דעה אחרת רק מפני שבעליה מומחה יותר מאיתנו, או שאנו חושדים בעצמנו בנגיעות וכיו"ב. אבל גם אז זה היה השיפוט שלנו להחליט להפקיד את ההחלטה בידי אחרים.

אז מה אתה רוצה לומר שגם לדידי נכון הביטוי 'הכל שפיט'? הרי טענתי היא כנגד אלו שלא מאמינים כלל באפשרות של 'אל תחקור' שאינם מכירים כלל באופצייה של 'אסור לבדוק'. 

ויש שיפוטים שאי אפשר לברוח מהם. אם אנו מוצאים שני פסקים של חכמים שסותרים זה את זה, אי אפשר ששניהם יהיו נכונים. ועל כעין זה אומרת הגמרא: "קשיין אהדדי" (=יש כאן סתירה).

ג. יראת שמים ואמונת חכמים של מי שחש שאינו ברמה לדון אם חכמים צדקו או לא הן דבר גדול מאד. אבל הגע בעצמך: אולי יש כאן חכמים שכן מסוגלים מה שלא תיקח אתה על עצמך?

'אולי יש כאן חכמים שמסוגלים'??? ראיתי בני עלייה והמה מועטים! האם חכמים אלו נזהרו בדבריהם ובדקו שבני שיחם גם כן בדרגה זו? האם חשבו על גודל האחריות שטמונה בכל מילה שכתבו שנשארת גלויה לכל מצ'וטטי הפורום עד עולם? (אם לא חשבו על פרט קטן ושולי שכזה מותר לי להניח שהם גם לא חשבו מעולם על הנזק שזה עלול לגרום להם עצמם) 

ד. חברי הפורום ומשתתפיו מגיעים לכאן על מנת לעסוק בשאלות של תורה, מדע ופילוסופיה. אחת משאלות המפתח היא "מנלן"? המונח הארמי צריך להיות מוכר לך. גם הגמרא משתמשת בו. לברר מהיכן יודעים דבר מסויים זו התחלה של לימוד וגם דבר מצוה. מדבריך משתמע שזו גישה פסולה של חברי הפורום ואולי תרצה לשנות את דעתך בעקבות מה שכתבתי כאן.
אענה לך כיהודי: מנלן משתמע מדברי פסילת המושג 'מנלן' כשלעצמו?

ה. אכן "שחיטת פרות קדושות" היא בעיני ערך. (איני יודע מה חושבים אחרים). אמנם האופן שבו שוחטים את הפרות צריך להעשות בזהירות. אין להמליץ על הגישה המבוטאת בסיפורו המפורסם של אנדרסן, לצאת לרחובה של עיר ולצעוק: המלך עירום! אבל לבער אמונות טפלות, האם אין זה דבר ראוי לדעתך?
גם אני, בעיקרון, בעד ביעור אמונות טפילות אך לא בכל מחיר ולא בכל מצב ולפעמים אעדיף לשמור עליהן למען מטרה נעלה יותר. אך אתה פיך ענה בך. גישתך היא כי כל פרה קדושה דינה שחיטה וזה כבר לא ערך אלא מטרה בפני עצמה, כמו טבח באוניית קרב שמטרתו היחידה היא השבעת בטן הלוחמים ואינו רואה את מטרת העל - ניצוח המלחמה. 
אלא שלפי עדותך לקמן, במחוזותיכם, שחיטת פרה קדושה היא בכלל תאווה יותר מאשר אפילו מטרה, (תופעה מוכרת אצל שוחטים ומוהלים שמתמכרים לכמויות ומנסים כל העת לשבור את השיא של עצמם) ותאווה זו מעידה על צורך נפשי מסויים שהיה אמור להיות מנותב ולמצוא פורקן במקומות בהם פוטנציאל ההרס נמוך יותר.

או שמא אתה סבור שכאן מקעקעים אמונות נכונות? ובכן, כבר התברר, אם הבנתי נכון, שיש אמונות שלדעתי הן שקר והבל ולדעתך הן אמת. מה אעשה לך יקירי, "ואיני סבור שראוי להגן על מה שהוא טעות רק בגלל שאתה מעיד על כך שזו אמונתך". אם אתה מוצא נושא מסויים (ולא רק אמירה כללית של גנאי) שבו לדעתך טעיתי, אתה מוזמן להצביע עליו, ונדון בו יחד.

1 יכלה הזמן והם לא יכלו.2. למה אתה לוקח הכל אישי? למרות שאתה נותן את נשמתך לפורום לא הכל ממוען אליך אישית.
3. אם לא שמת לב, המשפט הדמגוגי המושלם שמופיע בדבריך "ואיני סבור שראוי להגן על מה שהוא טעות רק בגלל שאתה מעיד על כך שזו אמונתך" נשאר דמגוגי גם לאחר הוספת גרשיים, הרי כמובן שמועלם לא ציפו ממך כזאת.

ו. יש בינינו עוד אי הסכמה אודות היכולת של אדם לדון באופן חופשי למרות שאולי יש לו "נגיעות".

אני כן מסכים איתך שאדם עלול להנות משחיטת פרות קדושות. אבל אם הוא שומר את ההנאה הזו לשחיטה של פרות שראוי לשחוט אותן, מה רע בזה? כמובן עליו להיות מודע לתאוותו זו, אבל אם יתן לה ביטוי במקום הראוי ובזמן הראוי, מה טוב מזה? (ועיין שבת קנו ובהמלצת הגר"א על הנאמר שם).
זה שאדם מודע לנגיעותיו לא מציל אותו מהן ממש כשם שהדיין אינו חסין מהשוחד גם כשהוא יודע שהוא אמור לעוור אותו. (עיין כתובות קה. ואגב,- בקשר לשבת קנו - אני לא חושב שחכמים ימליצו למי שנולד במאדים להיות התליין של בי"ד ודו"ק.)

ז. אני בהחלט סבור שלשכל יש מיגבלות. כבר כתבתי לך לעיל בנושא זה, ומימי לא טענתי ש"השכל" מתנגד לאיזו שהיא אמונה. יש הבדל בין זיהוי סתירות, שזה אחד התיפקודים הקוגניטיביים שלנו, לבין העלאת סברות שמכוחן מציעים הסברים מחודשים המערערים על הקיים והמקובל. מדוע אתה חוזר ומייחס לי דברים שגם אני מתנגד להם?
כנ"ל. ה.2

ח. הפורום מיועד גם למי שיראת ה' קוראת לו לעיין ולבדוק את מערכת האמונות שעליה גדל. אבל לא רק עבורו.

כמו כן, אתה מציג את פתרון השאלות האמוניות כתרופה למחלה. אני רואה זאת אחרת לגמרי ממך. אני סבור כי האמונות שעליהן אנו גדלים ומתחנכים הן מנוסחות באופן ילדותי, והן רק שלב בהתפתחותו של האדם והיהודי. לפיכך, מי שמסוגל לכך צריך להתקדם. וגם עבור מי שחלשי תפישה צריך למצוא את הדרך לא להשאירם עם אמונות פרימיטיביות ופונדמנטאליסטיות.

דוגמא: צריך להנחיל לכל ילד את ההבנה שגם אם כל דברי חכמים בתלמוד הם בעלי משמעות, לא כולם הם סיפורים היסטוריים. אלא שלעמוד על משמעותם צריך להתבגר וללמוד הרבה.
תגיד, אצלכם בבית משאירים את ארון התרופות פתוח בגובה הילדים? למה אתם לא מבינים שאתם צריכים לשים את האהל מחוץ למחנה והיה כל מבקש ה' וגו' (האם משום שאתם חוששים שבהיעדר דם חדש של תוהים הבסטה תיסגר?)

ט. מי שאינו רוצה לעיין ולחשוב אינו בהכרח פחדן. לא בעיני. איני יודע מה יאמרו אחרים. אולי תשאל אותם במקום לייחס להם דעות?

למה לי לשאול אותם אחרי שהם כתבו את זה אלפי פעמים ובכל ההטיות והווריאציות האפשרויות למען ח"ו הסר ספק?

י. לא הצלחתי להבין איך אתה משתמש במילה "רברבן" לבד מכך שזה לשון גנאי. יש גאווה שבאה לידי ביטוי ביחס לזולת. ויש גאוה במובן שאדם מחזיק מעצמו באופן פסול. שני אלו נושאים הראויים לעיון. האופן שבו אתה מאפיין את המושג "רברבנות" נפלא מהבנתי. לפי השימושים הרגילים במילה זו והמילים הנרדפות לה, איני סבור שחברינו כאן לוקים בגאווה. אתה מוזמן להצביע על דוגמאות מעשיות שבהן ראית גאווה ונראה.

אין דבר שיכול לעורר את חמתי מאדם הבטוח בעצמו, שהוא חכם, שהוא יפה, שהוא מוצלח, שהוא ירא שמיים, וכו' ואין לי חשק עז יותר מאשר לראות את המציאות טופחת לו על פניו. נדרשת מבן אדם מינימום של פקפוק עצמי שבלעדיה הוא עלול בקלות לאבד כל קשר עם המציאות. זהו החסרון שהיה חסר לחכמי ולפילוסופי יוון וזהו הצ'יפ שנדפק לכל הרודנים מאז ועד עולם. חמור שבעתיים כאשר מדובר במי שיהפוך כל אבן ויפקפק בכל דבר - רק לא בעצמו. 
רברבנות לא במובן של התנשאות (על אחרים, למרות שזו בד"כ התוצאה). אלא במובן של יומרנות.

לסיכום, אני מציע שתביא דוגמאות מעשיות עם לינקים וציטוטים כדי שנוכל לראות היכן נמצאות המכשלות שמפניהן אתה מתריע. אולי אולי יתברר שהדברים אינם נוראים כפי שאתה כותב. אולי, להפך, הם מועילים?
אני מבין שאתה מעוניין להפיח רוח חיים בפורום ולהעלות דיונים באוב, אם לא שמת לב מטרתי הפוכה. 
לסיום: הארכתי במקום שהייתי אמור לקצר. המקום הזה מלא בבר אך גם בתבן ואין מי שיבור. 
אני סבור כי הוספת כאן המון תוכן לאורך השנים ואני מאד מעריך אותך כמבקש חכמה אך אני לא פחות מרחם עליך שזהו מפעל חייך.
הבט נא על כל השעות ההשקעה והאנרגיות מחד (אפשר לומר שבילית כאן במצטבר לפחות שנה רצופה ושלימה מחייך!), ומאידך על הנזקים שעלולים להופיע מאשכולות אלו בראשם של צעירים תוהים ותועים ושוב יום אחד קודם מיתתך (כאילו שאני חושב שזה יעזור).[/quote]

[אפיקטוזין,

קראתי את הודעותיך האחרונות למיימוני ולתלמיד פעם ופעמיים ועדיין קשה לי להחליט האם הן כמעין אירוניה עצמית סופר-מתוחכמת, או שמא ביטוי לעיוורון טרגי. אתה מפקפק בעצמך? כל דבריך כאן גדושי גאווה, עד שהאפקט האירוני של קריאתך כלפי יושבי הפורום - "רברבנים" - כמעט אומנותי! 

(אם אכן כיוונת לאירוניה בוטה, אני מתנצלת על טפשותי, שהרי זה באמת טפשי ואף מביך להסביר בדיחה)]

.

(פיהוק)




כמה פעמים כבר התנהל הדיון הזה מאז הקמת הפורום?