| נשלח ב-18/4/2012 15:24 |
 |
| |
והאמת תהא נהדרת
מהי האמת?
אמת היא ערך שניתן לטיעון, משפט, פסוק, רעיון או קביעה כאשר תוכנו נכון מבחינה עובדתית, ו\או פילוסופית.
את סוגי האמת אני מחלק לארבעה.
א. האמת האבסולוטית.
אמת שתשאר כזו בלא שום קשר לסובב. אמת מתימטית. 1+1=2.
ב. האמת האקסיומטית.
משפט או טיעון המוגדרים בקרב הכלל, או לכל הפחות בקרב שני מתדיינים כאמת. אני בן אנוש. השמש תזרח מחר. עכשיו יום.
ג. האמת ההגדרתית.
אנחנו מגדירים יום כמשהו שהוא לא לילה, וע"כ "יום הוא לא לילה".
ד. האמת על בסיב הנחות.
אמת הנובעת מטיעונים והנחות אשר בסיסן אינן אמת בהכרח. בהנחה שעכשיו יום עוד 12 שעות יהיה לילה. בהנחה שכל החיפושיות ירוקות ולכל הירוקים יש קרניים, לחיפושית יש קרניים.
ההבדל בין סוגי האמת רב, וההבדל התוצאתי רב אף הוא.
בעוד שאמת אבסלוטית ואמת הגדרתית יהיו נכונים תמיד, אמת אקסיומטית תהיה נכונה רק ברוב המקרים, והקשר בין האמת על בסיס הנחות לאמת אבסלוטית תלויה רק בטיב ההנחות עליהן מתבססת הראשונה.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/4/2012 15:44 |
|
| |
האמת המשולבת. "אמת"
האמת האבסלוטית קיימת בכל פרט ופרט של חיינו ובכל אחד מחוקי הטבע הסובב אותנו. חלקה כאמת אבסלוטית - מתמטית, וחלקה כשילוב אמת אקסיומטית ואמת הגדרתית האחרות.
לדוגמא, המשפט "בין כדור הארץ לעצמים שעליו קיים כח משיכה" ייחשב בד"כ כאמת אבסלוטית. למעשה הוא אמת משולבת.
אנחנו קיימים, והתצפיות האמפיריות נכונות (אקסיומה) ומגדירים את הכח המושך את התפוח לארץ ככח המשיכה (הגדרה).
האמת המשולבת הזו, או פשוט ה"אמת" מלווה כל פרט ופרט בחיינו. לכל פעולה, טיעון, השקפה, רעיון או כל דבר אחר, ישנו ערך. אמת שקר או מקרי.
בשאלה "מהי האמת" לכל שאלה ושאלה מהסובב אותנו, יש תשובה. לא תמיד ניתן להגיע אליה ולפעמים זהו אף פרדוקס לגלותה, אך הערך "אמת" תמיד קיים.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/4/2012 15:53 |
|
| |
האמת האבסולטית שיכול לרכוש האדם,לעניות דעתי,היא בהתאם למשפט בתהילים,ותחסרהו מעט מאלוהים.
האמת היא שכל אדם יכול לטעות,גם לגביי 1+1,לכן תהא זאת ידיעה אמפירית.
האמת האבסולוטית,היא להתחבר אל כל ההוויה ממש,מהסוף ועד ההתחלה,וזה רק יש לאלוהים.
כמו כן,חזיונות ונבואות,הן בגדר תחסרהו מעט מאלוהים,והאמת האבסולוטית שייכת אך ורק לשכל האבסולוטי.
והאלוהים הוא השכל האבסולטי.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/4/2012 16:00 |
|
| |
החיפוש אחר האמת.
ניתן לערוך סולם פשוט על פיו אפשר לקבוע עד כמה החיפוש אחר האמת חשוב לנו.
בתחתית הסולם יהיו כל אותן שאלות אשר אין להם שום משמעות מעשית ואשר אינן מענינות אותנו כאינדבידואלים.
ככל שלתשובה לשאלה הנשאלת יש יותר משמעות מעשית או שהיא יותר מענינת אותנו, החיפוש אחר האמת הופך לחשוב יותר.
הפרדוקס הפסיכולוגי.
החיפוש אחר האמת, ככל עולמינו, מוטה על ידי נטייתינו הפסיכולוגית. ככל שהמשמעויות הפרקטיות לתשובה גדולות יותר, הנטיה הפסיכולוגית גדולה יותר.
דרך משל, אדם שמן שינסה לבדוק כמה עליו לאכול כדי להשאר בריא, ככל שהתשובה תהיה דרסטית יותר בקיצוץ המנות האהובות עליו, יקשה עליו יותר לקבלה כאמיתית.
שני דרכים נדרשות על מנת לחפש את האמת ולהתקרב אליה במידת האפשר.
האחת, החיפוש האובייקטיבי.
כל שופט המתמנה למשפט הקטן ביותר עליו לפסול עצמו כשהדברים נוגעים אליו או כשיש לו קשר לאחד הצדדים. גם בחיפוש אחר האמת עלינו לחפש את השופט האובייקטיבי או לכל הפחות להעמיד בדמיונינו שופט אובייקטיבי שכזה "איש המאדים" אליו אין הדברים נוגעים על מנת שיכריע.
השניה, ההמנעות מסימון האמת קודם לבדיקה. אין כל ערך למנות למשפט רצח שופט שכבר בטוח בתוצאות קודם למשפט. משפט עיוועים הוא זה. על חיפוש האמת להעשות תוך כדי הסרת המסקנות המוקדמות עד כמה שאפשר.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-18/4/2012 16:07 |
|
| |
האמת והאמונה, ולמה היינו מצפים?
ע"פ הסולם, ככל שלאדם יותר השלכות פרקטיות מהתשובה לשאלה, חשוב יותר שינסה לחפש האמת.
משכך ככל שלאמונתו של האדם יש יותר השלכות מעשיות ופרקטיות עליו ועל הסובב, המצופה ממנו יהיה שהוא ינסה לחפש אחר האמיתות שביסוד האמונה שלו במאמץ רב יותר.
האמונה היהודית היא אולי התובענית ביותר. תרי"ג מצוות הן רק ההתחלה. המשמעות הפרקטית לכל אורח החיים רבה ביותר, ומה למעשה?
המצופה היה כי כל חלקיק וחלקיק של מידע או טענה בעד או נגד ייבדקו בשבע עיניים. הספר "מי כתב את התנ"ך היה צריך להיות רב מכר דווקא בעולם הישיבות. הספר הלא מעלה טענות בדבר אמיתות היסוד, והכיצד זה לא נבדוק אותן טענות לעומק?
מכל תלמיד חכם סוג ד' היית מצפה שידע כל תשובה פילוסופית או הגדרתית בנוגע לאמונתו כתנאי יסוד להמשך לימודיו והתקדמותו. ומה בפועל?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-18/4/2012 16:10 |
|
| |
הבריחה מהאמת!
המקומות בהם אוסרים מכל וכל כל בדיקה של האמיתות שביסוד האמונה, הן דוקא אצל נושאי דגל הדת היהודית. דווקא אצלינו החרדים.
הסולם, סולם הפוך הוא. ככל שהאדם מנסה לכפות ההשלכות הפרקטיות גם על סביבתו, כך הוא מסרב לבדוק קוצן של אמנותיו.
הבערות? מקודשת! הטיפשות? לדגל ולנס.
וכל זאת למה? כי על האמת להיות נהדרת! כי חס וחלילה אולי נגלה כי האמת היא לא בדיוק זו לה פיללננו...
ומעתה, האמת נעדרת על מנת שתהיה נהדרת.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/4/2012 16:19 |
|
| |
כל הקונספט כאן מוטעה.
אמת היא אחיזה בתפיסה שמתייחסת למציאות באופן הולם ומייצג.
ממילא הרלוונטיות של תחשיב הפסוקים המצחיק הזה למושג אמת מועטה עד חסרת משמעות.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/4/2012 16:19 |
|
| |
אוי אלי
האמת יותר גדולה מהשכל הקטן שלנו ואתה מצפה שכל אחד יבדוק את האמת?
לעומת זאת, את המשמעות הפרקטית אנחנו יכולים להבין.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/4/2012 16:33 |
|
| |
בעל, האמת יכולה להיות גם בלתי מושגת. במקרה כזה נתחשב באמת עד כמה שאנחנו מסוגלים להגיע, שאם לא כן אין לנו כלום.
את המשמעות הפרקטית? של מה? של מה שאנחנו לא יודעים אם הוא אמת או שקר???
אישצי, כצפוי, מה הקשר בין דבריך לדבריי? איך האמת כקוהרנטיות משנה ולו משהו ממה שכתבתי?
|
|
|
|
| נשלח ב-18/4/2012 16:38 |
|
| |
לא דיברתי על קוהרנטיות.
אלא על התאמה למציאות .
דומני שהחילוק הבסיסי הוא שבעיניך כשאומרים המציאות הכוונה היא למציאות נידונת קונקרטית כלשהיא, ואילו כשאני מדבר על המציאות אני מתכוון ומתייחס גם (ואולי קודם כל) אל מסגרת על שכוללת וקודמת לפרטים הקונקרטיים אליה אתה מתייחס כמציאות.
והבן היטב, לפני שאתה מגיב בבקשה.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/4/2012 16:39 |
|
| |
- אין אמת אבסולוטית- אין אמת חלקית -אין אמת לאמיתה- אין אמת קטנה,- ולא אמת גדולה.
יש אמת אחת בלבד, אמונה היא אמונה- ואמת היא אמת, ואין כל קשר בין אמת לאמונה, חוץ מאשר בתפילה ששם גם ,הם שני דברים שונים.
כקוריוז- האמת צריבה להיות מ-א ועד- ת וגם האמצע היא האות מ האמצעית.
אם התחלה אינה נכונה אתה מקבל- מת, אם הסוף אינו נכון- אתה מקבל אם-לשון ספק,
ואם האמצע אינו נכון תקבל- את,
|
|
|
|
| נשלח ב-18/4/2012 16:43 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-18/4/2012 17:04 |
|
| |
כל הכבוד אלי,
יש כאן תחושה של סיפור בהמשכים (חיברת לבד?). וכל המתח הזה כדי להעיר הערה נפלאה שגבאי בית הכנסת אינם מאפשרים לך לדרוש ולחקור אחר האמת בין קבלת שבת למעריב.
אם היית מדבר על כך שבשום מקום בגלובוס אנשים לא נוטים לחקור אם אמונתיהם שוות את הנייר עליהם כתובים הם בכתבי ידות, ניחא. אך מה מצאת, שדוקא אצל נושאי דגלינו הם אינם מאפשרים לחקור אחר האמת? איזה חברה אתה מכיר שאפשרו את הבדיקה ושינו משהו הלכה למעשה באורחותיהם? בחברה האקדמית? בחברה החילונית? בבוגרי מרכז? בעצור כאן מודרניים שלמדו בעטרת?
הניתוח המעמיק (או לא) יחד עם הגדרותיך הנפלאות באמיתויות שונות לא מוביל בכלל לדיון אם קבוצה של אינדייאנים המאמינים בכל ליבם שגילוף של עץ סקויה ברא את עצמו, מאפשרים לצעירי הצאן לבדוק זאת באינטרנט. תמיד החינוך מונע את הדרישות וכל בעל שכל מוצא את בדיקותיו לבד.
האם אתה מאפשר לילדך לדרוש ולחקור את שיפוע המדרגות בבית ע"י גלגול אמפירי במורדם? או שאת זה הוא יעשה לבד כאשר הוא כבר לא ישאל אותך?
|
|
|
|
| נשלח ב-18/4/2012 17:26 |
|
| |
| אישציפור כתב: |  | לא דיברתי על קוהרנטיות.
אלא על התאמה למציאות .
דומני שהחילוק הבסיסי הוא שבעיניך כשאומרים המציאות הכוונה היא למציאות נידונת קונקרטית כלשהיא, ואילו כשאני מדבר על המציאות אני מתכוון ומתייחס גם (ואולי קודם כל) אל מסגרת על שכוללת וקודמת לפרטים הקונקרטיים אליה אתה מתייחס כמציאות.
והבן היטב, לפני שאתה מגיב בבקשה. |
|
איך זה משנה למה אתה מתייחס.
כל דבר שבעינך יהא אמת, צריך להגיע אליה, וככל שהיא משפיעה יותר על החיים, חשוב יותר לנסות להגיע אליה, ודוק.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/4/2012 17:26 |
|
| |
נדמה לי שיש לדברים האלו הגדרות מקובלות. משפט אנליטי, משפט סינתטי, וכו'
|
|
|
|
| נשלח ב-18/4/2012 17:28 |
|
| |
| בעלבעמיו כתב: | | |
|
אתה מחלק בין טיפשים לבין חכמים. ניחא. איזו אחוז האליטה בעם ואיך בוררים אותה? מבחן IQ? חברי מנס"א?
|
|
|
|
|
