והגרש"י זווין בהסכמתו לשו"ת חזו"ע (ירושלים תשי"ב) שספרו הוא שילוב של ספרות חו"ר ספרד הבקיאים עם חו"ר ליטא החריפים. ע"ש.
הגרש"ז אוירבאך כינהו בתואר נדיר אצלו: גאון ישראל ופארו מרן עובדיה יוסף שליט"א.
הגר"ש משאש [למי שלא מכיר: רבה של ירושלים. זקן רבני מרוקו. מי שרוצה קצת להכירו יראה בספרו מזרח שמש על או"ה שחיבר בגיל י"ז וסההסכמות שם. ואכמ"ל] בשמש ומגן ח"ד: יחיד בדורו ובדורות הקודמים לו. מרן פאר הדור.
דרך אגב, תראו אצ חיבורו "יביע אומר" על הוריות שנדפס בסו"ס יחווה דעת ח"ו.
קונטרס קטן הכמות ורב האיכות. מתמקד הרבה בסדר תנאים ואמוראים. אך השמיטו משום מה ההסכמות שקיבל מרבני פורת יוסף.
מוץ מזה ראיתי מישהו שדיבר על למדונותו של הגר"ע. אז אציין לך לפחות ב' מקומות שתבין במה ובמי מדובר: מאור ישראל ברכות כ וסוכה מו (כמדומני).
פ"א מישהו כתב שהסטייפלער התנגד לגר"ע. אך אח"כ ראיתי שהדבר בשקר יסודו. תראו בהסכמתו לס' כרמי שלי [להגאון האדיר ר' מקיקץ שלי זי"ע] על קידושין (ישנו באוצה"ח). ותבינו.
לפעמים הגר"ע כותב וכן נראה ד' רוב הראשוני'.. וכ"כ.. וכ"כ..
וכשתפתח את הראשוני' ותעיין בהם תראה כיצד דייק ועיין בד' הראשוני' אך לא כתב ע"כ יריעה שלימה אלא הפטיר ב"וכ"כ".
כנ"ל כשמביא ד' איזה פוסק ומפטיר: וי"ל ע"ד.
ואביא כמה חידושים מקוריים ונועזים והם כטיפה מן הים:
תפילין של רש"י ור"ת אינם מח' בין רש"י לר,ת אלא בין הירושלמי למכילתא..
עבדינן הפסק טהרה בבין השמשות. מכח חידושים נועזים מאד עד כדי כך שהגר"מ מאזוז נאלץ לחלוק עליו...
[אגב, סיפר בנו שפעם ישב עד עלות השחר על סוגייא קשה. ולאחר כשעה מעלותו על יצועו זינק מהמיטה וביקש בדחיפות שו"ת הריב"ש. כששאלוהו לפשר הענייןלא רצה תחילה לומר. וכהפצירו בו ענה שתירץ בלילה קושייא על הריב"ש שכל האחרוני' נשארו בצ"ע והריב"ש בא אליו בחלום הלילה והודה וא"ל עוד שרמז לזה בסי' פלוני. ע"ש. ופ"א סיפר העניין בקצרה בשיעור בצעירותו כמסל"ת. יש את ההקלטה בדיסק "חיי מרן" אשמח להעלות הרצועה הנ"ל לרשת לחפצים בכך]
ואידך זיל גמור...
כא' שלומד הרבה בספרי הגר"ע ב"ה אני יכול לומר [אע"פ שאיני נמנה עם חסידיו כלל] שיש עיון רב ואפי' יותר מהבקיאות (!!!) בספרי הגר"ע.
ומי שטוען אחרת כנראה שלמד מקופיא בעלמא ונבהל מהסוגריים הרבים שיש ביבי"א ושא"ס.
ויש הרבה כאלה...
תגיד לי פירוש עצמאי בסוגייא זה לא עיון?? כאלו יש לאין מספרבספריו.
הערה עצמאית מדיוק משישה גמרות ברחבי התלמוד? [נתקלתי בזה. אך בסוף התשובה כתב ושו"ר בשו"ת שעמד על ב' מהקושיות הנ"ל. ותירוצו שם נסתר מהתוס' (). ע"ש. ודוק. (ולעצם טענתך על השו"ר הגר"ע בכתיבו אולי הישר ביותר ואני האחרון שאחשוד אותו בגניבה סוג זה ואפי' אם רואה דבר טוב בא' מספרי אחרוני זמנינו בשנות השלושים לחייהם מביאם בכבוד גדול. את מי שאחשוד זה את המו"ל שערי תפילה שחייב הרבה להגר"ע ומדבר נגדו בהרבה מקומות בעזות מצח וכחולק עליו בזלזול גדול מאד מה שלא העז שום אדם לעשות. לדעתי שחולקים על גדול הדור בהלכה עלי ספר לא יזיק טיפ טיפה כבוד... סוף סוף אנחנו לא באיזה אשכול. וכבר ידוע ד' השד"ח שאם אדם חידש מדנפשיה, רשאי להשמיט ה"שו"ר". והגר"ע מתנהג בחסידות ובענווה תורתו תורת חסד כידוע ].
דיוקים מד' הראשוני' בסוגייא ומותיב ומפרק מדנפשיה לא נקרא עיון?
פ"א עבדתי תשובה של הגר"ע בהשמטת הבקיאות לחבורה ליטאית ממוצעת והראיתי לחבר שסבר כדבריך אך יותר דגל בלומדות האשכנזית. וחשב שאני הכותב. ועבר עליה בעיון. אמר: תגיד לי גנבת את זה ממחנה אפרים. אמרתי: לא. א"ל: אבל ככה זה נראה. אמרתי לו: כך נראה תשו' ביבי"א בהשמטת הפלפולים............
ובעצם, לא צריך ציטוטים. פשוט תתחילו ללמוד בעיון.
