ס' חזון עובדיה שבת ה'.

מכובדי

בחרתי להתעלם כי לא אכנס על כל פרט ופרט.
הסברתי שהתנגדותי היא לשיטה.
היא שיטה טכנית, חשבונאית, מכנית,
שלא תמצא כמותה בכל דברי רבותינו הראשונים . כן הספרדים! אותם אלו שאנחנו שואפים להחזיר ולחדש את עטרתם !

חקור בדברי הרמ"ה והרמב"ן, בדברי הר"י מגאש והרשב"א, וכל חבריהם שהיו ראשי יהדות ספרד, לא תמצא כשיטה הזו !

זו שיטה מאוחרת מאד. ( דומני שהתעצמה מימי הכנה"ג ואילך שאז החלה לפשוט על פני הרבה מחברי הספרים מעדות המזרח )

אין טעם להשיב.
עלה והצלח.

איני יכול שלא להביא דוגמה יפה לכח עיונו המבעית של הגר"ע יוסף, כפי שעולה בשו"ת בני בנים כאן

זיהוי, לא יודע למה קראת להצעה הנ"ל הצעה שטותית וחסרת הגיון, דוקא התלהבתי ממנה, אני לא יודע מה עבר בראש של המציע אבל ההצעה לכשעצמה היא טובה מאוד.
ספריו של מרן נתפסים בציבור כספרי פסק והלכה, ולא כספרי עיון, ז"א שמי שילמד סוגיא בעיון לא רק בשביל להוציא ממנה איזה הלכה חדשה, יעדיף לחפש קושיות וסברות חדשות בספרים אחרים ולא בספרי מרן שבתוך תשובות ענקיות בין שלל ציונים ומ"מ ימצא המעיין את מבוקשו. גם בספרי תלמידיו ותלמידי תלמידיו מציינים ומביאים ממנו בעיקר פסקי הלכה ולא את החלקים העיוניים.
לשם דוגמא, הרבה אנשים אוהבים בימי המועדים לעיין בספרים שונים שדנים בעניני המועדים, לא בשביל לדעת פסקי הלכה אלא בשביל העיון עצמו. הם יעדיפו לעיין בספר של אברך צעיר שכתוב בצורה עיונית מאשר לעיין בספרי מרן ובתוך שלל ציונים ומ"מ ימצאו את מבוקשם.
אם יוציאו חלקים מדבריו בצורה מסודרת יעיינו בהם הרבה יותר, וכל ההסתכלות והתפיסה על תורתו (גם בציבור בני התורה הספרדים) תשתנה.
ברור שצריך לעבוד קשה בשביל זה, אבל זה עדיף עשרת מונים מלהוציא ספרי 'מעדנים' ופנינים למיניהם המיועדים לציבור הרחב.