החבר'ה מתעקשים וחוזרים סביב עצמם. כדאי להציג עובדות.
אבל חבל האיכות.
נשלח ב-27/4/2012 16:58
אליבא דאמת יש חילוק בין עיון למדני לעיון הלכתי. אין אנו כהראשונים שמצאו שדה הפקר לפניהם ויכולים היו להקשות, לתרץ, לדחוק, להסיק מסקנות לפי דעת עצמם. אבל אנו האחרונים לא נוכל לעיין בחופש בלתי מוגבל כי כבר נקבעו ההלכות.
נשלח ב-27/4/2012 17:00
וכוונתי בזה לומר שאינו גריעותא אם חכם מן האחרונים מרבה להביא מדברי המחברים הראשונים והאחרונים גם יחד כי בלאו הכי כבר נאמר מה שהיה יכול להיאמר.
נשלח ב-27/4/2012 17:00
וחוץ מזה ידען כהגר"ע יוסף כל אימת שמחדש קשה לחדש חידושים עצמאיים.
ובכל זאת מצאנו בספריו כהנה וכהנה. עיון הלכתי ולמדני.
כאשר עיני המעיין תחזינה מישרים.
נשלח ב-27/4/2012 17:10
מן הסתם העיון הלמדני ניכר יותר בספרים שאינם הלכתיים כגון מאור ישראל על הש"ס.
נשלח ב-27/4/2012 17:12
לאו דווקא.
בעיקר ביביע אומר ובשו"ת חזו"ע.
נשלח ב-27/4/2012 17:23
לא אוכל לחוות דעי בזה בדברים מוחלטים כי לא בדקתי כל כך בספריו (אבל אני זוכר היטב תשובתו ביבי"א חלק ו' סימנים י' וי"א בעניין שיש הרבה מה לענות בו).
נשלח ב-27/4/2012 17:26
ביביע אומר יש המון עיון וכבר נתתי לעיל דוגמאות למכביר.
במה הנושא בח"ו?
נשלח ב-27/4/2012 17:32
בהברת לשון הקדש.
נשלח ב-27/4/2012 17:37
נושא עתיק מאד שנדוש.
והגריש"א דן על התשובה הנ"ל.
והשיבו הגר"י יוסף.
וחוזר חלילה.
נשלח ב-27/4/2012 17:43
האמת ניתן להיאמר שהעניין הזה יש בו גם שיקולים של גדירת גדר ומניעת פרצות ולא רק עניין הלכתי גרידא.
נשלח ב-27/4/2012 17:44
פרט.
נשלח ב-27/4/2012 17:49
הנני לפרט. אם עדות שמתפללות בהברה שאינה לא ספרדית ולא תימנית יודו בפומבי שהברה מסוימת היא העתיקה ביותר מבין ההברות הקיימות כיום, זה עלול להוביל לשינוי במנהגים הלכתיים מובהקים.
נשלח ב-27/4/2012 17:51
אמת זו אמת.
והרמב"ם לא פחד שהכניס את חכמי צרפת כמינים בגלל שהאמינו שיש לו דמות הגוף.
וחוץ מזה צריך איזון לקול ההפוך של הקהלות יעקב זצ"ל שהספרדים צריכים לשנות