כיצד מוכיח העקרון האנתרופי את הבורא

תשובה למיכי

ההערות שלי מופיעות באדום

ידעיה, אני לא משתתף בדיון הזה, בגלל שדיונים כאלה מועדים לחוסר ענייניות (כפי שניתן לראות כאן).
אבל בכל זאת כעת קראתי וראיתי שאתה חוזר על הטיעון שלך ולא מקבל עליו מענה (לא בפעם הראשונה). על כן אעיר כאן לגביו, בלי להתייחס לשאר חלקי הדיון שמתנהל כאן.

הטיעון שלך: אתה טוען שכדי להעריך הסתברות של משהו צריך התפלגות. לכן כששואלים מה הסיכוי שתיווצר מערכת חוקים עם פיין טיונינג, כלומר מערכת שמכוונת ליצירת אדם, או חיים, אתה טוען שאין דרך להעריך זאת כי אנחנו לא יודעים את ההתפלגות של היווצרות חוקים (לא זה מה שאני טוען. אני אומר שמי שרוצה להביא ראיה מהעיקרון האנתרופי עליו הנטל לבנות את הקייס שלו מהמסד עד הטפחות. בכלל זה עליו לפרט מהי ההתפלגות שבו הוא משתמש ואז לנמק מדוע זו ההתפלגות הרלוונטית. איני טוען שום דבר לגבי האפשרות למצוא התפלגות ולנמק כנ"ל. אני רק אומר שבפועל זה לא נעשה ולכן הטיעון חסר תוקף). (או ערכי קבועים. זה אותו דבר(מן הראוי לשמר הבחנות בנות משמעות. זה בהחלט לא אותו דבר. לגבי קבועים אפשר לפעמים לתת משמעות למושג התפלגות אחידה (ועל כך-להלן). לגבי חוקים זה הרבה פחות ברור )). דבריי בהמשך מתייחסים רק לטענה הזו!

הערת הבהרה: ניתן להעלות כאן טענות נוספות, כגון: א. גם מערכות חוקים רבות אחרות יכולות ליצור יצורים מורכבים. ב. המרחב הוא ענק ולכן במקום כלשהו ייווצרו יצורים מורכבים גם ביקום היחיד שלנו. אני לא מסכים להן כלל ועיקר, אבל באלה איני עוסק כאן (אם אתה רוצה לבנות טיעון הסתברותי אתה חייב להתייחס לגודל העולם בגלל ההטיה האנתרופית, אבל ניחא). אני כותב זאת כדי לנטרל הסטות אפשריות של הדיון (אתה רשאי לתחום את הדיון כרצונך, אבל אז אינך יכול לכתוב בסוף מש"ל, חוזקו של טיעון הוא כחוזקו של החוליה החלשה ביותר. אם קיים פער כלשהו אין קייס). לכן אנא מי שמתייחס לדבריי כאן נא לא להסיט את הדיון למחוזות אחרים.
כעת אראה מדוע הטיעון שלך שהצגתי אותו למעלה הוא שגוי(ה"טיעון" האמור אינו יכול להיות שגוי שכן כאמור הוא יותר בגדר דרישה להבהרה מאשר טענה שיכולה לשאת ערך אמת או שקר) , על אף שהוא נשמע סביר והגיוני מאד. ההתפלגות הרלוונטית היא כן התפלגות אחידה של ערכי הקבועים (או של החוקים) (כבר בנקודה זו הטיעון שלך כושל וממילא מבטל את כל ההמשך. אתה מניח כמובן מאליו שיש מושג כזה התפלגות אחידה בהקשר הנדון אבל זה כלל לא מובן מאליו! יש שתי השגות. ראשית כל אין מושג של התפלגות אחידה על תחום לא קומפקטי.  אם למשל מרחב המדגם עבור הקבוע שלך כולל כל ערך ממשי, הרי שלא משנה איזה התפלגות תבחר, היא תהיה חייבת לדעוך באינסוף. אם היא דועכת באינסוף איני רואה כל סיבה לומר שהיא אינה נתמכת  בסביבה קטנה כרצוני סביב הערך הנצפה בפועל.

השגה שניה: יש פרמטריזציות שונות אפשריות עבור מרחב המדגם והמושג התפלגות אחידה משתנה בהתאם לפרמטריזציה, אפילו כאשר מדובר בתחום קומפקטי. אפריורית לפחות איני רואה סיבה למה לא למדוד את הקבוע על צירים לוגרתמיים או על צירים היפרבוליים או על איזה צירים שיתחשק לי ושיביאו לתוצאה הרצויה בעיני.

למושג התפלגות אחידה יש לפעמים משמעות טבעית כאשר יש איזה סימטריה ברורה מאליה. למשל אם מדובר בבחירת כיוון אקראי במרחב, אפשר לחשוב על מרחב המדגם כעל ספרת היחידה שעליה יש מדת שטח טבעית. אבל גם בזה צריך להזהר. כל מי שעשה קורס בסיסי בהסתברות מכיר את הפרדוקס של ברטרנד. מדובר בהתפלגות אחידה על המיתרים במעגל. יש שם שתי תשובות שונות ושתיהן מבוססות על שיקולים שנראים נכונים בהחלט.

בכל מקרה, זה מדגים למה ראוי לשמור על ההבחנה בין חוקים לקבועים. קבועים הם מספרים ואפשר עוד להמציא התפלגות עבורם. איזה התפלגות תיתכן על מרחב כל החוקים? מהו בכלל המרחב הזה? מה כלול בו ומה לא?

, כפי שמניחים אלו שטוענים את הטיעון האנתרופי. אסביר כעת מדוע.

א. אם ישנה התפלגות כלשהי של היווצרות חוקי טבע (שאנחנו כמובן לא יודעים אותה, אבל זה לא חשוב), מה שקובע אותה הוא חוקי טבע יסודיים יותר (כתבת משפט תנאי שמתחיל במילה "אם". כיצד משפיעה על הטיעון שלך האפשרות שאין התפלגות כלשהי של היווצרות חוקי טבע? האם במקרה זה אתה מסכים שהטיעון האנתרופי בטל? אם כך חלק מהנטל המוטל עליך הוא להראות שקיימת התפלגות שכזו). החוקים ששולטים על היווצרות חוקי הטבע שאנחנו מדברים עליהם. בלי שיש משהו ברקע של התהליך הנדון, אין מה לדבר על התפלגויות לגביו(מסכים בהחלט). התפלגות נוצרת ממכניזמים ששולטים עליה.
אבל כשאנחנו שואלים בהקשר התיאולוגי כיצד נוצרו חוקי הטבע (או ערכי הקבועים, זה לא משנה), אנחנו שואלים זאת על החוקים הכי יסודיים (אלא אם אתה נסוג אינסופית ואומר שאין כאלה(איני טוען שום דבר, אבל אם הטיעון שלך מבוסס על ההנחה שיש כאלה, כדאי שתהיה לך ראיה כלשהו לביסוס ההנחה הזו)). החוקים הכי יסודיים לא נוצרו משום חוק קודם. אם הם כן נוצרו ממשהו קודם, אני חוזר ושואל על החוקים היסודיים יותר. לכן אפריורי, גם בלי לדעת פיסיקה בסיסית, ברור שאין לדבר לגבי החוקים הנדונים כאן על התפלגות בשום מובן שהוא.

ב. יתר על כן, גם אם אנחנו מדברים על התפלגות אחידה (שזו ההנחה הסבירה, ואולי ההכרחית, לגבי היווצרות ללא מסגרת שקובעת התפלגות, גם אז נידרש כמובן להסבר כיצד ייתכן שבכלל נוצרים להם חוקי טבע יש מאין. אם אין מנגנון שיוצר אותם אז מה פירוש שהם נוצרים? וכי חוקי טבע קופצים להם מן הואקום מדי פעם, כל פעם בערכי קבועים שונים (לי אין שום הערכה או אינטואיציה לגבי התנהגות האין (או הואקום, אם זה מה שאתה מעדיף). מבחינתי מדובר במשהו שהוא מעבר הישג ידה של התבונה האנושית. אם אתה טוען שאתה יודע משהו בעניין אתה מוזמן להציע נימוקים. כל עוד זה לא נעשה קיומו של משהו שהוא מעבר להישג ידה של התבונה האנושית לא משמשת ראיה לשום דבר. אני חוזר על הדרישה שמי שטוען שיש לו ראיה לעמדתו עליו לבנות את הקייס שלו מהמסד עד הטפחות ) ?
אמנם נכון הוא שאת ההנחה הזו לא ניתן לבחון במונחי סיכויים (כי אין התפלגות), אבל דומני(?! מילה כזו לא יכולה להופיע בתוך סדרת סעיפים שמסתיימת בראשי התיבות מש"ל) שהיא בלתי סבירה בעליל (איני מסכים).

ג. בכל אופן, גם אם נקבל את ההנחה הבלתי סבירה (מקודם זה היה דומני. עכשיו זה כבר הפך לתיאור אובייקטיבי של ההנחה)  הזאת, ונניח שחוקי טבע אכן נוצרים להם מן הואקום מדי פעם, ההתפלגות הרלוונטית של ערכי הקבועים שלהם אמורה להיות אחידה (אותה שאלה, אחידה באיזה מובן?) (כי אנחנו עוסקים (איפה? מה? אני לא מבין במה מדובר) בחוקים הכי יסודיים, שאין חוקים יסודיים יותר ששולטים עליהם ועל היווצרותם). כעת בהחלט ניתן לשאול מה הסיכוי שייווצרו חוקים עם פיין טיונינג. לדעתי (!! עוד פעם מילה אסורה!) הסיכוי זניח לגמרי. אינך יכול להעריך את הסיכוי אם אינך יודע לחסום את מספר הפעמים שהחוקים האלה צצים מהואקום (אתה יכול לטעון שעצם הרעיון שחוקים צצים מהואקום הוא אבסורדי ואפשר לנהל על כך דיון. אבל טיעון הסתברותי בודאי שאין לך. הסעיף הזה בטל ומבוטל).

ד. מה שיותר סביר כמובן הוא לא לקבל הנחות מיסטיות (למה הוספת את התואר הזה? הוכחה על ידי הגחכה?)  של קפיצות והיווצרויות של חוקים, אלא להניח שחוקים כאלה לא נוצרים מאליהם (הצגת כאן שתי אפשרויות שלגבי כל אחת מהן אפשר לומר שלא ברור מה היא אומרת ומה היא לא אומרת. ראה להלן אפשרות שלישית שאינה כלולה באף אחת מהאפשרויות שהצעת) . מכאן עולות שתי אפשרויות: 1. החוקים הללו היו תמיד (מה זה תמיד? מה לגבי האפשרות של קיום רכיבים שונים למרחב זמן שאינם נמצאים על אותו ציר זמן? שוב הנחה לא מוכרחת. לא יודע איך זה משפיע על הטיעון שלך אבל ככל שאתה מכניס יותר כאלה אתה מחליש את הטיעון ומוסיף לאי הבהירות). 2. מישהו יצר אותם (אני מתקשה לראות איך האפשרות המאד ספציפית הזו ("מישהו"???) היא המשלים לאפשרויות האחרות שמנית עד כאן. ראה עוד על כך להלן . אולי זה קשור לעובדה שגם האפשרויות האחרות שמנית לא ברורות). הבה  נבחן כעת את שתי ההנחות האלו.

ה. דיון בהנחה 1. אם הם היו תמיד, גם אז זה מעורר פליאה כיצד החוקים שקיימים תמיד הם בדיוק כאלה מיוחדים? מה גרם לכך שהחוקים ששולטים על העולם הם בדיוק אלה? המדידה של המיוחדות של החוקים הללו היא תחת התפלגות אחידה (התפלגות שכאמור לא ברור מה היא ואם היא קיימת( אני מודד את המיוחדות שלהם מול כל המערכות האחרות האפשריות, על אף שאין באמת מערכות אחרות).
במילים אחרות, צריך טעם הגיוני מדוע דווקא החוקים הללו קיימים. את זה מכנה ריצ'רד טיילור בספרו 'מטפיזיקה' (בעקבות לייבניץ) עקרון הטעם המספיק, שהוא חלק בלתי נפרד מהחשיבה המדעית והרציונלית בכלל. הוא עומד שם על כך שהצורך בטעם מספיק קיים גם בלי שנניח שהיתה היווצרות (כלומר גם עבור משהו שהיה קיים תמיד).
המיוחדות הזו נמדדת לפי התפלגות אחידה.

ו. אם אנחנו מאמצים את עקרון הטעם המספיק, כלומר שוללים את האפשרות שהחוקים הללו קיימים סתם, המסקנה היא(שלילת אפשרות אחת מכריחה אותך למסקנה X  אם ורק אם X  הוא המשלים של האפשרות האחת. לא נימקת למה המשלים לאפשרות ש"החוקים קיימים סתם" הוא ש"מישהו יצר אותם". הנה אציע לך אפשרות שלישית רק כדי לשבר את האוזן. החוקים לא קיימים סתם , אלא החוקים הם היחידים שקונסיסטנטיים עם אוסף מסוים של הנחות מטאפזיות שאת טיבם אנו לא יודעים.  לי היא נראית כמו אפשרות שאינה נמצאת תחת הכותרת של "החוקים קיימים סתם". יתכן שתסביר לי בהמשך שהאפשרות הזו היא לא חוקית מאיזה סיבה שאני לא מצליח לחשוב עליה עכשיו. אבל זה לפחות מדגים שלא הצגת שתי אפשרויות משלימות באופן שיהיה ברור מה נכנס תחת הכותרת של כל אחת מהן)   שמישהו יצר אותם. כלומר אפשרות 2.

ז. מסקנה: שתי האפשרויות שעומדות בפנינו הן או שנוצרה מערכת חוקים מיוחדת, כשההתפלגות הרלוונטית למדידת המיוחדות שלה היא אחידה (כלומר הסיכוי לכך זניח), או שמישהו יצר את המערכת הזו באופן מכוון (להיכן נעלמה האפשרות השלישית שהצעת, שחוקים צצים מדי פעם מהואקום? והאפשרות הרביעית של רגרסיה אינסופית?).

ח. מסקנה: השאלה של העיקרון האנתרופי כן צריכה להימדד במונחים של התפלגות אחידה, ולכן הדיבורים על סיכוי בהקשר הזה יש להם משמעות (אני מדבר רק על הערעור שלך. בלי להתייחס לערעורים האחרים, שאת חלקם הזכרתי למעלה).

מש"ל (לדעתי, לאור הערותי, אין כאן אפילו התחלה של קייס. דין העתירה להידחות. הוצאות משפט ישולמו על ידי ב"כ הצדדים. מקום חותם הבד"ץ).