כיצד מוכיח העקרון האנתרופי את הבורא

דה פרזנט

אני לא בדיוק מבין מה טענתך כלפי. אסביר  מה אמרתי לגבי ההגרלה ואם יש לך הערה על כך אשמח לשמוע. מניתי ארבע מאורעות אפשריים שמתחלקים ל-2 זוגות . הזוג הראשון הוא המאורע שחמש אנשים שונים זכו לעומת המאורע המשלים שאותו אדם זכה. הזוג השני הוא המאורע שחמש אנשים ספציפיים זכו לעומת המאורע שאדם ספציפי זכה חמש פעמים. בזוג הראשון יש הבדל בין 2 התוצאות שלאחת מהן יש הסתברות זניחה ולשניה הסתברות גבוהה. בזוג השני לשתי התוצאות אותה הסתברות (שהיא במקרה גם נמוכה מאד). 

הטענה שלי היא שיש לשים לב מהי השאלה שאנו שואלים לפני שאנו קובעים האם אנו מעונינים בהסתברויות שבאות מהזוג הראשון של מאורעות או באלה שבאות מהזוג השני. ועל כך אני אומר שאם למשל מישהו מנבא מראש מי יזכה בלוטו, אנו נתעניין בזוג השני ואז באמת לא נבחין בין המקרה ש-5 אנשים שונים זכו לבין המקרה שאותו אדם זכה חמש פעמים. מה שחשוב הוא שמישהו הצליח לנבא את הרצף המדוייק של זוכים. לעומת זאת, אם אנו מעוניינים בשאלה האם יש או אין זיוף, זוג המאורעות הראשון הוא הרלוונטי ולא הזוג השני. 

האם יש לך טענה כלשהי על דברים אלה? 

כמדומני שבחלק גדול מערכי הקבועים לא היה נוצר יקום בכלל (לדוגמא, חלקי החומר היו מתרחקים מדי אלו מאלו ללא אפשרות ליצירת קשרים). קחו את זה בחשבון כשמדברים על האפשרויות שהיו יכולות להיות, לפני שאתם מבקשים לשוט על כנפי הדמיון המפותח כאילו כל אפשרות יכולה ליצור מבנים מורכבים.

דבר נוסף, העקרון האנתרופי מדבר גם על האבולוציה שהובילה לבסוף לחיים תבוניים. זה לא מתבקש, שהרי תבונה היא לא צורך השרדותי לכל מליוני המינים האחרים, ונוצרה רק בנסיבות מסוימות שיצרו תחרות שבה תבונה היא יתרון, אחרי השתלשלות ארוכה של מליוני שנים (ולא רק תבונה, אלא, ובעיקר- הכרה. שזה דבר שאין גם למחשב התבוני ביותר, ולא ברור איך היא נוצרה, ומה היא בכלל). 

אומר נתן אביעזר דבר מעניין: לאתאיסט זה לא אומר דבר, כי כמו שלקיפוד יש קוצים כך לאדם יש תבונה והכרה. עוד תוצר אקראי של נסיבות מקריות. אבל למאמין (נאמר מסיבות אחרות) שלעולם יש יוצר, הדבר הזה נותן חיזוק לאמונתו, כי אם לעולם יש יוצר מסתבר שהיתה לו סיבה ליצור, ורצון שיכירו ביצירתו, והתוצאה המתבקשת היא שאמור להיווצר איזה יצור בעל הכרה. והנה מבין אינספור אפשרויות שיכלו הנסיבות להתגלגל בלי להביא לתוצאה המבוקשת, עלתה התוצאה המבוקשת. ולכן זה דומה לאדם שמנבא מראש את התוצאה שתעלה בלוטו ולא לתוצאה אקראית. 

איפה רבינו שיבולאיו כשצריך אותו?

בהנחה שהסיכוי לזכות בלוטו הוא אחד למיליון, זכיה 5 פעמים רצופה בלוטו היא סיכוי של אחד לעשר בחזקת שלושים.
לו היינו עורכים הגרלת לוטו עשר בחזקת 36 פעמים ביום, רק בכל מיליון ימים לא היה מי שזוכה 5 פעמים רצוף בלוטו!


ביקום ע"פ הגודל המוערך על ידינו, הסבירות כי לא יווצרו התנאים להיווצרות החיים באופן אקראי, זניח לחלוטין.

קילורין

כשאתה אומר שבחלק גדול מהמקרים מתקיים משהו אתה לפחות צריך להיות מסוגל לומר כיצד אתה מודד את החלק היחסי של המקרים בהם זה מתקיים. מהי ההתפלגות? ואז לפי מידת הסתברות זו, האם יש לך באמת אומדן בכמה אחוז מהמקרים הדבר הזה מתקיים שלא נוצרים קשרים בין חלקיקי החומר? ועל פניו הטענה עצמה היא מוזרה אם יש חומר ויש אינטראקציות יש תופעות פיסיקליות ומערכות פיסיקליות ואין דרך לומר מה הם כלל התהליכים שמתרחשים שם (יש רק צירוף אחד של קבועים שנותן חומר ללא אינטראקציות). הפיסיקה מצוידת בכלים לומר משהו על התהליכים שבהם אנו יכולים לצפות. היא לא מצוידת בשום כלים לומר מה הם כלל התהליכים הפיסיקליים שמתקיימים בסיטואציה היפותטית זו או אחרת .  

עוד הערה. אתה מבטל במחי יד את ההבחנה (המתבקשת לדעתי) בין העולם בתור כל מה שקיים והיקום שהוא רכיב הקשירות של מרחב הזמן שאותו אנו מאכלסים. בו בזמן אתה עצמך עורך את ההבחנה הזו שכן אתה סבור (לפחות לצורך הדיון) שיש בין כלל הדברים הקיימים  לפחות ישות אחת נוספת חוץ מאשר היקום. אם ה"מדע בן זמננו" אינו יכול  לשלול את קיומו של היישות הנוספת הזו כיצד הוא יכול לשלול את קיומו של כל דבר שהוא שאינו חלק מהרצף של מרחב זמן בו  אנו שרויים? 

שני הדברים לא עומדים בקריטריונים מדעיים כי אנחנו לא יכולים כלום אודתם, ולא יכולים לספק נוסחה. זה לא שולל את שניהם. רק אמרתי שהמדע של זמננו מתייחס ל"עולם" במובן של יקום לפי התכונות המוכרות לנו.

ראה קישור:     http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4206459,00.html 

 

ואולי לפי התאוריה הפנספרמית אנחנו סתם תוצר לוואי אקראי של גלקסיה אחרת?

טוף, אולי זה ראוי לאשכול חדש.