על פנספרמיה ומציאות.

האבולוציה כהתפתחות של בעלי חיים, מקובלת כמעט על כולם. כמעט, כי בתרוצים משונים אפשר לדחות כל ראיה מדעית, צפיה אמפירית או היסק לוגי.

עיקר הדיון איפה, נסוב על הדרך הכבירה שבין המרק הקדמון לתא החי.

את המרק הקדמון עצמו, או דומה לו כבר הצליחו לייצר בתנאי מעבדה. חומצות אמינו שנוצרו בשילוב של חשמל היכול לנבוע מברקים ותרכובות כימיות שונות.

העדר האפשרות (נכון להיום) ליצור תנאים בהם יתפתח תא חי מתוך אותו מרק, הוא למעשה העומד במרכז הדיון בין התומכים בקיומה של ישות תבונית אשר יצרה את התא החי הראשון לבין הטוענים כי באקראי הוא יכל להיווצר.
__________________________________________________________________________________

ההשלכות לקיומו של אותה ישות תבונית, נמצאות במרכזו של דיון נוסף. האפשרות כי אותו מתכנן רצה או רוצה משהו מאיתנו, הינן לפחות לכאורה "אינטואטיביות".מי שיצר משהו מורכב, לפחות על פי ההגיון הידוע לנו, בוודאי הייתה לו מטרה.

ההנחה הזו, עומדת במרבית המקרים בבסיסן של הדתות. לפחות אלו המתיימרות לאחיזה רציונאלית כלשהי.

המעניין הוא הכיצד תשפיע התאוריה הפנספרמית על הנחה זו.

__________________________________________________________________________________

ע"פ התאוריה הפנספרמית ישנם חיים בעולם החיצון. מטאוריט או גרם שמים כלשהו שנפל באקראי לכדו הארץ הכיל שרידי נבגים או תאים חיים מאותם חיים. שרידים אלו, בנופלם לסביבה נוחה, חזרו לפעולה ובתהליך אבולוציוני של מיליוני שנה, הפכו לעולם החי והצומח כפי שאנו מכירים אותו כיום.


בהקשבה ראשונה, נדמה כי זו תאוריה של חובבי החוצנים. אך לא כך. נתונים מדעיים, שנויים במחלוקת אמנם, טוענים כי בשרידי מטאוריטים שונים שנמצאו, יש הוכחות לקיומם של חרקים שונים. - חיים שהגיעו אלינו מהחלל החיצון. ניסויי מעבדה ותאוריות פיזיקליות שונות, מאשרים כי נבגים שונים יכולים לשמור על רצף הדנ"א שלהם גם לאחר שנים רבות של טיסה בחלל ב100 מעלות מתחת לאפס ואף לחדור את מעטה האטמוספרה והחום הנוצר בעקבות החדירה.

ההשלכה על אותה הנחה בעניין היוצר התבוני, מעניינת. האפשרות החדשה שנוצרת היא כי אנו בס"ה תוצר אקראי של עולם אחר. עולם שגם אם ליוצר התבוני שלו היה תכנון ומטרה, אין להם שום קשר לתוצאות האקראיות של אותה מטרה פה על כדו"א. 

מה דעתכם על התאוריה והשלכותיה?

הטענה הייתה כי פה הוא יכל להיווצר רק מגורם תבוני ולא באקראי. יצירה מהיסחפות אקראי סותרת את ההנחה.

הסיבה בגללה האדם חושב כי הוא תכלית הבריאה, כי ככל הידוע לו הוא בודד פה, והמפותח ביותר. לדעת חלק מהמאמינים, לא ייתכן שמישהו יתאמץ לייצר את האדם לולא הוא היה רוצה ממנו משהו. הטענה נסתרת אם ייתכן כי האדם הוא סתם תוצר אקראי של מערכת אחרת.

לנו - לא. אולי להם - כן.

הנקודה היא שלהנחה כי אנו תכלית הבריאה של בוראה תבוני, אין לה מה לסמוך אם ייתכן כי אנחנו סתם תוצר אקראי של איזו גלקסיה מרוחקת.

בשולי הדברים, חשוב לציין כי הכל בנוי על תילי תילים של הנחות ותאוריות. אני הצעתי זאת כתרגיל מחשבתי בלבד. ייתכן כי בעוד כמה שנים יהיו למדע הוכחות חותכות בעד או נגד התאוריה. זהו לא המצב כיום.

אני אענה לטובת כולכם שוב.

ההנחה היא כפולה.
1. מאחר ואנו לא מצליחים לפתח תא חי מתוך תנאים הדומים למרק הקדמון נדרש מתכנן תבוני על מנת ליצור אותם.
2. מאחר ואנו לא רואים מסביבינו שום מטרה אחרת הגיונית ליצירתו של המתכנן התבוני אנו מניחים כי המטרה היא אנחנו - פסגת יצירתו.

שתי ההנחות גם יחד נדרשות על מנת ולהתחיל יסוד לאיזה דת בהנחה שהתהליך האבולוציוני לא נתון במחלוקת.


ע"פ התאוריה הפנספרמית החלק השני יכול להיות מוטעה לגמריי. בכוכב אלפא נוצרו חיים תבוניים. בין עם בתרכובות כימיות או קרינה מסוג אשר איננו מצוי על פני כדורינו ובין עם ע"י מתכנן תבוני.

המתכנן התבוני יצר אותם שם בהתאם למטרתו שם. מאחר ואנחנו רק תוצר לוואי אקראי של יצירתו, אין ולא היה לנו שום עניין בנו ואנו איננו מטרתו.

לדוגמא: שעון היוצא מבית החרושת בריא לנו כי הוא נוצר שם בכוונה מראש. אם אם כתוצאה ומהזבל שייזרק מבית החרושת נקבל בצורה רנודומאלית יצירת אומנות מעניינת, אין לזה שום קשר למטרתו וכוונתו של בית החרושת.