מפחדת ליפול...

אבא שלי, אני יודעת שאתה רגיל לשמוע אותי ברנן, בזמר, בנחישות אני גם מרגישה שאתה יותר אוהב אותי רצונית, נחושה,, עיקשת אבל אבאלה מתחיל להגמר לי הכח.

אני כותבת לך בדמעות.

אין כמו ההזדמנויות האלא בהם אני מרגישה את הלב, את הרצון להתמזג את פעימות ליבו של הזולת פועם בקצב פעימות ליבי.
אתה מעורר בי את התשוקה.  מזמן לי את ההתאהבות ואז קורץ לי ואומר: פעם הבאה חמודה זה יהיה אמיתי. אל תאבדי תקווה. פעם הבאה. 

נכון, אין אופציה לסיכוי בלי סיכון. 

נכון, עוד שבוע אולי שבועיים ארגיש חזקה יותר. בינתיים אבאלה תן לי יד. אני מפחדת ליפול... סומכת עליך. אתה גדול!
ושוב, מודה לך מכל הנשמה על ההזדמנות לחוש בנשמה!

ממני האוהבת.

תוקן על ידי אסיק_good ב- 23/04/2012 20:55:03

טיע