|
|
| נשלח ב-25/4/2012 17:22 |
 |
| |
ברור שאני אוהב את עצמי, הרי אני יצרתי את רגש האהבה הזה (לכל מה שזה לא יהיה) והוא לתועלת שלי...
איך תגדירי אהבה אחרת? סתם לתת למישהו בלי כלום חזרה? אני מביא כל יום לאיזה קבצנית שקל למרות שאני לא סובל אותה...
|
|
|
|
| נשלח ב-25/4/2012 17:26 |
|
| |
קראת את המאמר? (אני מתעקשת...)
|
|
|
|
| נשלח ב-25/4/2012 18:01 |
|
| |
כן..
|
|
|
|
| נשלח ב-25/4/2012 18:06 |
|
| |
לפני או אחרי מה שאמרתי מקודם?
|
|
|
|
| נשלח ב-25/4/2012 18:16 |
|
| |
חלק לפני וחלק אחרי, שרלוק....
|
|
|
|
| נשלח ב-25/4/2012 18:30 |
|
| |
.....
|
|
|
|
| נשלח ב-25/4/2012 19:35 |
|
| |
| אדם_ה1 כתב: |  | ברור שאני אוהב את עצמי, הרי אני יצרתי את רגש האהבה הזה (לכל מה שזה לא יהיה) והוא לתועלת שלי...
איך תגדירי אהבה אחרת? סתם לתת למישהו בלי כלום חזרה? אני מביא כל יום לאיזה קבצנית שקל למרות שאני לא סובל אותה... |
|
בגלל שאתה לא נותן לה..אתה נותן לעצמך, קשה לך לראות אותה ככה, אז בשביל ההרגשה שלך אתה נותן,
וזה נכון שרב הדברים שאנחנו נותנים אנחנו עושים את זה בשביל עצמינו, אבל השאלה היא כמה אחוז זה בשבילי וכמה בשביל השני, וככל שהנותנים יותר רק בשביל השני ככה הנתינה גדולה יותר,(יש על זה הרחבה ב"מכתב מאליהו" הכרך הראשון ) ומה זה "סתם לתת למישהו בלי כלום חזרה?" למה לצפות לתמורה? ככל שבן אדם מתבגר הוא צריך ללמוד פחות לקחת ויותר לתת..
|
|
|
|
| נשלח ב-25/4/2012 19:42 |
|
| |
| סים21 כתב: | | מעפיל:
כי לאהוב, כל אחד אמור לאהוב ולהיות נאהב כמו כל רגש אחר. אהבה זה כמו אכילה ושתיה. זה צורך קיומי,
כל בנאדם חייב את זה. אם הוא לא מסוגל לאהוב או להיות נאהב- זו בעיה רגשית!!
זה ממש לא כמו היכולות האתלטיות של האדם. וזה גם לא כמו תכונות רגשיות אחרות. כי שוב, אהבה היא בסיס וצורך קיומי של כל אדם באשר הוא על כל תכונותיו ואופיו. זה לא כמו טוב לב, רגזן ו-אוהב. זה לא קשור. |
|
בא נגיד שזה אכן צורך קיומי, כמו לכל דבר כל אחד צריך את זה במינונים אחרים, (כמו אכילה ושתיה)
למשל אחד צריך שכולם יאהבו אותו ולשני מספיקה רק הסביבה המצומצמת.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/4/2012 19:48 |
|
| |
| תמר8 כתב: | |
ודעתי הפוכה ממעפיל, דווקא זוגות אדוקים כלשונך, מצליחים להגיע לאהבה אמיתית מהר יותר ואהבת אמת....
|
|
אני לא מסכימה איתך, לא בגלל שאני אומרת שלאדוקים אין יכולת לאהוב,אלא פשוט הם לא משקיעים בזה אנרגיה, זה לא חשוב להם כמו לזוגות אחרים, כי הם לא רואים בזה משהו שצריך להשיג בחיי הנישואים אלא משהו שאם יש אז אחלה אם לא לא נורא.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/4/2012 19:53 |
|
| |
אני לא נותן לעצמי, אני נותן לה. כתוצאה מכך יש לי הנאה (או טובת הנאה).
אין נתינה "נטו 100%" בשביל השני, לא קיים כזה דבר.. לפחות 1% זה גם בשבילך.. (מיד או מאוחר יותר)
|
|
|
|
| נשלח ב-25/4/2012 19:57 |
|
| |
זה מה שכתבתי לא? ברור שאין 100% אלא אם כן אתה אלוקים,
אבל עד כמה זה באמת לשני, זה תלוי כמה אחוז עשית בשביל עצמך וכמה בשביל השני
|
|
|
|
| נשלח ב-25/4/2012 20:32 |
|
| |
אהבה אמיתית זה לתת בלי לצפות לתמורה. בגלל שאנחנו לא אלוקים, אז כן יש איזשהו אחוז שאנחנו רוצים לקבל בחזרה.
אבל אנחנו לא ילדים קטנים: הנה, אני נותנת לך את הבובה שלי, (אבל בתמורה אני מצפה שתכבדי אותי בממתקים שלך...אם לא אז מה זה שווה..)
ואגב אפשר לנסות את זה- לתת לשני בלי לצפות לתמורה, לתת ולתת, ומובטח שהמשוב חזרה יגיע....
אני אנסה ליישם את זה, מקווה שבקרוב........
|
|
|
|
|
| נשלח ב-25/4/2012 20:35 |
|
| |
| אדם_ה1 כתב: | | אנשים אוהבים משהו כי זה עושה להם תחושה טובה, ושונאים מה שמעורר אצלם תחושות שליליות.
אני אוהב פיצה - כי זה נותן טעם טוב. אם זה לא היה טעים לא הייתי אוהב.
בעל אוהב את אשתו כי יש לו תחושת סיפוק שמישהי בוטחת בו וכשהוא עושה משהו הוא יודע שהיא תשמח וממילא יהיה לו סיפוק (תחושה חיובית). אם אשתו הייתה משותקת ולא מגיבה למה שהוא עושה הוא היה מתייאש מהר מאוד (חוץ ממתי שהוא רוצה לספק את תחושת הרחמים שיש לו בלב)
יש בנאדם שיקבל תחושת סיפוק מלהכין לאשתו ארוחת בוקר ואילו אחר לא יראה בזה כל עניין...
|
|
התורה מלמדת אותנו (בעיקר החסידות), שהדרגה הגבוהה ביותר שאליו אדם צריך לשאוף היא, נתינה אמתית מתוך שמחה! היינו, לתת מעצמי כי האחר צריך, וזה יגרום לי שמחה! בכלל לא משנה אם הוא יעריך את הנתינה שלי, או אפילו ידע שנתתי לו.
הנתינה שאתה מתאר, היא נתינה אגואיסטית. הגרמנים למשל, מאוד מאוד תרבותיים, אם תעשה להם איזשהי טובה, הם יודו לך בנימוס רב! אך, הם יעשו זאת כי הם רוצים להיות מתורבתים ונאורים, וממש לא בטוח שהם באמת מעריכים ומודים לך!!!
נתינה האמתית מגיעה לפעמים בגנים או דרך לימוד התורה הקדושה, בעיקר המוסר והחסידות. אין דרך אחרת!!!
_________________
לאהוב זהו הטוב שבטוב
|
|
|
|
| נשלח ב-25/4/2012 20:46 |
|
| |
| שירלי19 כתב: | |
ודעתי הפוכה ממעפיל, דווקא זוגות אדוקים כלשונך, מצליחים להגיע לאהבה אמיתית מהר יותר ואהבת אמת....
אני לא מסכימה איתך, לא בגלל שאני אומרת שלאדוקים אין יכולת לאהוב,אלא פשוט הם לא משקיעים בזה אנרגיה, זה לא חשוב להם כמו לזוגות אחרים, כי הם לא רואים בזה משהו שצריך להשיג בחיי הנישואים אלא משהו שאם יש אז אחלה אם לא לא נורא.
|
|
אם הם אדוקים שמקיימים כל אחת ממצוות התורה באמת ובתמים,
אז הם ישאפו להגיע לאהבת אמת , כי זה אחד מהציווים שהם נצטווו,
יש מבין?
תאמיני לי שכל האדוקים- כלשונכם{שאני לא אוהבת}
חיים חיי זוגיות מדהימים. הם דואגים אחד לשני ואהבה ם אמיתית ומותחת ועמוקה לאין שעור!!!
|
|
|
|
| נשלח ב-25/4/2012 20:52 |
|
| |
| אחי23 כתב: | | אנשים אוהבים משהו כי זה עושה להם תחושה טובה, ושונאים מה שמעורר אצלם תחושות שליליות.
אני אוהב פיצה - כי זה נותן טעם טוב. אם זה לא היה טעים לא הייתי אוהב.
בעל אוהב את אשתו כי יש לו תחושת סיפוק שמישהי בוטחת בו וכשהוא עושה משהו הוא יודע שהיא תשמח וממילא יהיה לו סיפוק (תחושה חיובית). אם אשתו הייתה משותקת ולא מגיבה למה שהוא עושה הוא היה מתייאש מהר מאוד (חוץ ממתי שהוא רוצה לספק את תחושת הרחמים שיש לו בלב)
יש בנאדם שיקבל תחושת סיפוק מלהכין לאשתו ארוחת בוקר ואילו אחר לא יראה בזה כל עניין...
התורה מלמדת אותנו (בעיקר החסידות), שהדרגה הגבוהה ביותר שאליו אדם צריך לשאוף היא, נתינה אמתית מתוך שמחה! היינו, לתת מעצמי כי האחר צריך, וזה יגרום לי שמחה! בכלל לא משנה אם הוא יעריך את הנתינה שלי, או אפילו ידע שנתתי לו.
הנתינה שאתה מתאר, היא נתינה אגואיסטית. הגרמנים למשל, מאוד מאוד תרבותיים, אם תעשה להם איזשהי טובה, הם יודו לך בנימוס רב! אך, הם יעשו זאת כי הם רוצים להיות מתורבתים ונאורים, וממש לא בטוח שהם באמת מעריכים ומודים לך!!!
נתינה האמתית מגיעה לפעמים בגנים או דרך לימוד התורה הקדושה, בעיקר המוסר והחסידות. אין דרך אחרת!!!
_________________
לאהוב זהו הטוב שבטוב
|
|
נו, השמחה שהיא נותנת לנו! זה גם אגואיסטי מבחינה מסוימת, לכן רק ד' יכול לתת מתוך 100% של נתינה לשני
|
|
|
|
|
