| נשלח ב-25/4/2012 20:56 |
 |
| |
הגעתי לשתי מסקנות לגבי האהבה! אחת, כל אדם בעולם זקוק לאהבה!השנייה, כל אדם בעולם זקוק לאהבה במינון שונה!
תרשו לי להסביר את עצמי עם דוגמה קטנה. ליד הישיבה שלי יש אדמו''ר של חסידות קטנה. חלק מבני הישיבה היו ממש בני בית בביתו. אישית, שמתי לב למנהג שממש הרתיח אותי. בסעודות שבת הבנות שלו ואישתו, יושבות לבד במטבח, בזמן שאנחנו-הגברים יושבים עם האמו''ר, זאת ועוד שבנותיו היו מדברות איתו, הוא אף פעם לא הסתכל עליהן, כאילו מדובר בפרוצה מהרחוב!!
הרבה זמן לקח לי להבין, שבשבילן כך נראה האבא שלהן, והן לא מצפות ממנו ליותר! בשביל ביתו לשמוע "רוחלה את בת טובה" עם פרצוף ברצפה, זה כמו בת אחרת שמקבלת חיבוק ענק בתוספת כל המילים הנלוות...
אותו הדבר בנשואים, יש המון זוגות שאין בינהם טיפת אהבה, מקסימום כבוד, והם מאושרים! כי בישבילם זהו אהבה!!!הם לא יודעים אחרת!!! אבל למעשה הם מסכנים, הם לא יודעים ש:
_________________
לאהוב זהו הטוב שבטוב
|
|
|
|
| נשלח ב-25/4/2012 20:57 |
|
| |
| סים21 כתב: |  | אהבה אמיתית זה לתת בלי לצפות לתמורה. בגלל שאנחנו לא אלוקים, אז כן יש איזשהו אחוז שאנחנו רוצים לקבל בחזרה.
אבל אנחנו לא ילדים קטנים: הנה, אני נותנת לך את הבובה שלי, (אבל בתמורה אני מצפה שתכבדי אותי בממתקים שלך...אם לא אז מה זה שווה..)
ואגב אפשר לנסות את זה- לתת לשני בלי לצפות לתמורה, לתת ולתת, ומובטח שהמשוב חזרה יגיע....
אני אנסה ליישם את זה, מקווה שבקרוב........ |
|
אז מה עשית בנתינה.. אם זה המטרה שלך בכל המעשה - שזה מה שיובטח לך..?!
אם כך, לא הבנת את מה שנסת להסביר...
את לא אמורה לחכות למשוב חזרה.. את אמורה לחיות מהנתינה ומהנאת השני שאליו מעניקה.. וזה בעצם המשוב - האושר שלך באושרו וזו לדעתי הקטנה אהבת אמת..:)
|
|
|
|
| נשלח ב-25/4/2012 21:01 |
|
| |
| שירלי19 כתב: | | | נו, השמחה שהיא נותנת לנו! זה גם אגואיסטי מבחינה מסוימת, לכן רק ד' יכול לתת מתוך 100% של נתינה לשני |
|
ידעתי שמישהו ישאל את זה (בזמנו, גם אני שאלתי...) התשובה: אני שמח כי לשני טוב! לא כי אני גרמתי לזה!!! יש?!
_________________
לאהוב זהו הטוב שבטוב
|
|
|
|
| נשלח ב-25/4/2012 21:04 |
|
| |
| ספיי0 כתב: | | אהבה אמיתית זה לתת בלי לצפות לתמורה. בגלל שאנחנו לא אלוקים, אז כן יש איזשהו אחוז שאנחנו רוצים לקבל בחזרה.
אבל אנחנו לא ילדים קטנים: הנה, אני נותנת לך את הבובה שלי, (אבל בתמורה אני מצפה שתכבדי אותי בממתקים שלך...אם לא אז מה זה שווה..)
ואגב אפשר לנסות את זה- לתת לשני בלי לצפות לתמורה, לתת ולתת, ומובטח שהמשוב חזרה יגיע....
אני אנסה ליישם את זה, מקווה שבקרוב........
אז מה עשית בנתינה.. אם זה המטרה שלך בכל המעשה - שזה מה שיובטח לך..?!
אם כך, לא הבנת את מה שנסת להסביר...
את לא אמורה לחכות למשוב חזרה.. את אמורה לחיות מהנתינה ומהנאת השני שאליו מעניקה.. וזה בעצם המשוב - האושר שלך באושרו וזו לדעתי הקטנה אהבת אמת..:) |
|
זה סתם בונוס לנותנים בלי תנאי. ו-כן, זה בעצם המשוב - האושר שלך באושרו.
תוקן על ידי סים21 ב- 25/04/2012 21:09:19
|
|
|
|
| נשלח ב-25/4/2012 21:04 |
|
| |
| אחי23 כתב: | | הגעתי לשתי מסקנות לגבי האהבה! אחת, כל אדם בעולם זקוק לאהבה!השנייה, כל אדם בעולם זקוק לאהבה במינון שונה!
תרשו לי להסביר את עצמי עם דוגמה קטנה. ליד הישיבה שלי יש אדמו''ר של חסידות קטנה. חלק מבני הישיבה היו ממש בני בית בביתו. אישית, שמתי לב למנהג שממש הרתיח אותי. בסעודות שבת הבנות שלו ואישתו, יושבות לבד במטבח, בזמן שאנחנו-הגברים יושבים עם האמו''ר, זאת ועוד שבנותיו היו מדברות איתו, הוא אף פעם לא הסתכל עליהן, כאילו מדובר בפרוצה מהרחוב!!
הרבה זמן לקח לי להבין, שבשבילן כך נראה האבא שלהן, והן לא מצפות ממנו ליותר! בשביל ביתו לשמוע "רוחלה את בת טובה" עם פרצוף ברצפה, זה כמו בת אחרת שמקבלת חיבוק ענק בתוספת כל המילים הנלוות...
אותו הדבר בנשואים, יש המון זוגות שאין בינהם טיפת אהבה, מקסימום כבוד, והם מאושרים! כי בישבילם זהו אהבה!!!הם לא יודעים אחרת!!! אבל למעשה הם מסכנים, הם לא יודעים ש:
_________________
לאהוב זהו הטוב שבטוב
|
|
חחח אהבתי..
אתה מזכיר לי את עצמי בי"ב כאשר הגיע אלינו פתאום מרצה שלא מסתכל על בנות.. שנאתי והתעצבנתי על כל הלך ההתנהגות שלו..
אבל עם השנים גדלתי ולמדתי להעריך את הנושא.. נסה אתה לדבר.. ושאולי מקשיבים ואולי לא.. לא רואה למי מדבר.. ואין מצב שאין לו ניסיון כן להציץ במדוברים.. כי במצב נורמלי כן מסתכל.. ועוד כשאסור היצר יותר... (קח לדוג' צום..:))
דמיין לעצמך איזה סיפוק יש לאותו אדם לאחר ההרצאה שהנה גם חיזקתי וגם עמדתי בניסיון א-די-ר!!
למדתי לאהוב את המרצים האלו ומתקשה לקבל מרצים נורמלים שכן מסתכלים לי בעיניים.. וזה אפילו מביך אותי כיום..!!
וקח את זה לכל אפיק בחיים ובמיוחד האישיים... הם מלאי סיפוק על עצמם התגברותם והמבט כל כך חומרני עבורם.. לכן אין לנו השג על דרכם.. הלוואי שאגיע לדרגה שכזו..:)
(ולא מדובר כאן על ה"גורים" שהקצינו מעל כל דמיון אנושי...)
|
|
|
|
| נשלח ב-25/4/2012 21:09 |
|
| |
אחי:
לייק!
|
|
|
|
| נשלח ב-25/4/2012 21:13 |
|
| |
אני חושב שאחי הרס עם השורה האחרונה...
|
|
|
|
| נשלח ב-25/4/2012 21:24 |
|
| |
| ספיי0 כתב: | | חחח אהבתי..
אתה מזכיר לי את עצמי בי"ב כאשר הגיע אלינו פתאום מרצה שלא מסתכל על בנות.. שנאתי והתעצבנתי על כל הלך ההתנהגות שלו..
אבל עם השנים גדלתי ולמדתי להעריך את הנושא.. נסה אתה לדבר.. ושאולי מקשיבים ואולי לא.. לא רואה למי מדבר.. ואין מצב שאין לו ניסיון כן להציץ במדוברים.. כי במצב נורמלי כן מסתכל.. ועוד כשאסור היצר יותר... (קח לדוג' צום..:))
דמיין לעצמך איזה סיפוק יש לאותו אדם לאחר ההרצאה שהנה גם חיזקתי וגם עמדתי בניסיון א-די-ר!!
למדתי לאהוב את המרצים האלו ומתקשה לקבל מרצים נורמלים שכן מסתכלים לי בעיניים.. וזה אפילו מביך אותי כיום..!!
וקח את זה לכל אפיק בחיים ובמיוחד האישיים... הם מלאי סיפוק על עצמם התגברותם והמבט כל כך חומרני עבורם.. לכן אין לנו השג על דרכם.. הלוואי שאגיע לדרגה שכזו..:)
(ולא מדובר כאן על ה"גורים" שהקצינו מעל כל דמיון אנושי...) |
|
לא מבין מה יש פה לאהוב... מדובר בבנות שלו עצמו... לא תלמידות......
_________________
לאהוב זהו הטוב שבטוב
|
|
|
|
| נשלח ב-25/4/2012 21:31 |
|
| |
מפרגן, מפרגן... =)
|
|
|
|
| נשלח ב-25/4/2012 21:32 |
|
| |
א. המדריך שלי טוען שאין קשר בין נתינה לאהבה....
מה עדיף לאהוב או להיות אהוב? ומה אדם צריך יותר?....
|
|
|
|
| נשלח ב-25/4/2012 21:44 |
|
| |
כפראברכים, המדריך שלך באמת טען אין קשר בין נתינה לאהבה?? נראה לי שלא היית מרוכז מספיק.
אתה שם לב מה אתה כותב?
בקשר לשאלתך, מה עדיף: שניהם חשובים, אבל לעניות דעתי השאיפה שלנו זה להיות אדם נותן ובכך להתגבר על האנוכיות שלנו.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/4/2012 01:23 |
|
| |
יש לעשות חלוקה נפרדת, יש התאהבות ויש אהבה.
התאהבות אלו סממנים חיצוניים שעושים ע"מ להגיע לאהבה. לכן אפשר לראות הרבה אנשים שמנסים בכל דרך להראות לכולם שהם מאוהבים. הם הולכים ברחוב יד ביד. הם עושים דברים בומסטיים. מכינים שלטים ענקיים. וכל מה שרק אפשר כדי להראות לאחרים ולעצמם שהם אוהבים. הם לא באמת אוהבים. הם מאוהבים.
בשנה הראשונה יש מצווה: 'להרבות שיחה עם האישה'. ויהיה מקודש לביתו שנה אחת... כל אלו יובילו לקשר בונה בין בני הזוג.
אהבה- זהו חיבור והערכה עמוקה בין בני הזוג . שרק אחרי השקעה והתמסרות אפשר להגיע אליו. משהו שאף אחד לא יוכל לנתק אותו. זהו בסיס שנבנה נדבך על גבי נדבך. וכבר אין צורך בסממנים חיצונייים שי עידו ע"כ. ולכן גם אם הם יהיו ב2 קצוות שונים בעולם. האהבה עדיין נשארת. הם מרגישים זה את זה ללא מילים. וככל שיש בין בני הזוג יותר מוכנות. יותר מידות טובות. יותר הערצה ורצון. אזי הקשר יהיה קשר של קיימא ותהיה אהבה שלימה.
לפני החתונה זוהי התאהבות. אחרי החתונה(אם זכו והשקיעו) זוהי אהבה.
|
|
|
|
|
