נישואים=אהבה ?

ישנם 2 סוגי אהבה:
1. אהבה התלויה בדבר- כמו אהבת אמנון ותמר 
2. אהבה שאינה תלויה בדבר-  כמו אהבת דוד ויונתן

למי שלא מכיר את הסיפור של אמנון ותמר שניהם היו בני דודים ואמנון חשק בתמר (כמו פיצה טעימה..) ועשה את עצמו חולה, וביקש מתמר שתעשה לו לביבות וכו' אחרי שבייש אותה- שלח אותה ואז נכנסה בו שנאה גדולה כלפיה.
איך יכול להיות שכה אהב אותה הרי עשה הכל בשביל להשיג אותה?? ואח"כ כ"כ שנא אותה? 
כי אני אוהב את השני בגלל מה שהוא מספק לי וזאת ה"אהבה" שאנשים מדברים עליה היום בעולם..
מצד שני תראו את דוד ויונתן שזו דוגמא לאהבה שלמרות הכל (דוד לקח את המלכות משאול) הוא עדיין אוהב אותו בגלל מי שהוא ולא בגלל מה שיצא לו מזה. "צר לי עליך אחי יהונתן-נפלאת אהבתך לי.." אהבה שנטולה כל שמץ עצמיות שלך והיית מרוכז בי ובתכונותי.
אהבה היא בשל אישיותו של האדם האהוב ומה אני יכול לעשות עבורו- זוהי בעצם אהבה שקיימת לעולם!!
וקשר הנישואין מורכב משני סוגי האהבה.
למשל אם אני נפגשת עם בחור שהולך להיות גדול הדור הבא וזה ברור לי, אבל השיחה איתו לא זורמת לי, אני ממש לא אמשיך איתו.
ואם להפך אפגוש בחור זורם וכייפי, אבל אני לא יכולה להעריך שום דבר באישיותו, גם איתו לא אמשיך.
אנחנו מוכרכים שיהיו לנו את 2 האלמנטים- את 2 סוגי האהבות.
(לכן בעצם בשידוך, כשזה מראש למטרת נישואין, ניתן לבדוק את כל הדברים הללו: אם נעים לי ונח לי איתו, ובמקביל אם אוכל להעריך אותו כבעל וכו')
חשוב לכולנו לנקות את עצמנו במושגים של המונח "אהבה"
אהבת בעל ואישה זה כמו "אחותי רעייתי"- אחותי אהבת אשיות וערכים, "רעייתי"- שנעים , נח וכייף לנו ביחד.
אז בעצם בשביל להרגיש שאנחנו אוהבים מישהו אנחנו צריכים לדאוג להיטיב לו.
קשר שתלוי בדבר- יתבטל הדבר תתבטל האהבה!! 

אדון כפראברכים היקר:
בקשר להפתעה של הבעל וכו'
נתינה אמיתית, זה לספק את הצורך האמיתי של האדם האהוב.
אנחנו צריכים לזהות מה הצורך של כל אחד מבני הזוג. זה גם חלק מהעבודה ללמוד מה ואיך לתת....  בהצלחה..

אם אהבה היא עניין של מיומנות איך יתכן שאתה מצליח להכיל אותה רק על חלק? או שאתה מיומן או שלא...

תוקן על ידי נערתהבזק ב- 26/04/2012 12:56:34

שני נושאים הועלו פה: 
א. האם נישואין זה בעצם אהבה או מחייבים אהבה.
ב. ומהי בכלל אהבה. 

חושבני שאם נבין מהי אהבה ומדוע בכלל היא נבראה, זה גם יענה על השאלה, האם נישואין זה אהבה או מחייבים אהבה.
הראשית חכמה כותב: שאהבה היא - להרגיש את השני כמו שאני מרגיש את עצמי! או כלשון החזו"א: כמו יד ימין ויד שמאל, או כסיפור המפורסם עם ר' אריה לוין שהלך עם אשתו לרופא ושאל הרופא את אשתו מה כואב לך? ענה לו - כואבת לנו הרגל... 
המטרה שבכלל נוצרה המציאות הזאת היא: א. כדי שאדם יעבוד על עצמו, שיגיע לשלמות המידות, שישבור כל מידה אגואיסטית, שבעצם ייתן מעצמו למען השני. ב. כי ע"י כך האדם מגיע בעצם לאהבת הבורא. 

הילכך, מי שמבין שמטרת הנישואין זה להגיע לנשמה אחת בשני גופים, להגיע למצב של התאחדות כ-אחד, לפסיפס מרהיב של השלמה, מבין הוא שא"א לנישואין ללא אהבה. 
אף שברור שיש כאילו שמתחתנים, שחיים תחת קורת גג אחת, שחיים את היום יום, את מה שצריך וכו' וכו'.. אבל אם אין ביניהם אהבה הרי הם כגוף בלי נשמה. הם בעצם חיים אחד ליד השני אבל לא אחד עם השני. 

גם ה"אהבה" שכביכול באה אחרי ה"התאהבות", בעצם שניהם זה אותה אהבה רק שהשניה באה מסיבות אחרות שיכולות להימשך יותר זמן. (או שלא, ע"ע גרושים)