תלוי איזה ביקורת. ביקורת בונה, ביקורת שמקדמת אותי, שגורמת לי להיות יותר טוב, גם אם היא כואבת ולא נעימה אני בולע את הרוק ומפנים אותה בשמחה. אפי' אם האומר לא מתכוון לתועלתי אלא רק לגנותי. אחרי הכל הרווח הוא כולו שלי.
ביקורת, שנועדה להשפיל, לעקוץ, להנמיך או בעצם להגביה את האומר על חשבוני.. אני כמובן לוקח את זה כמקור להתעלות, להתגבר על המידות, לסתום את פי בשעת מריבה, אבל כמובן שלצערי זה לא תמיד מצליח.
אבל הדרך שלי להצליח להתגבר על "האגו" שצורח להשפיל בחזרה, או הצורך לאסוף את הכבוד "המושפל" שלי ולהשיב מנה אחת אפיים, היא - למלאות את הלב ברחמים על נחיתותו של השני במקום בכעס או בעלבון.
והידיעה הזאת שלא כולם אצילי המידות גורמת לי להתעלות מעל קטנוני החברה ולשמוח במקלו של אבא..
לגבייך, לא הבנתי האם את מתרעננת מהביקורת שמופנית כלפייך לאחרונה, או שהיא בעצם מעצימה את מה שאת עצמך מרגישה וזה רק מוסיף תחושות קושי וחוסר שוויות עם עצמך.
כך או כך, תזכרי תמיד - שהקב"ה לא דורש שתהיי הטובה ביותר, אלא שתעשי כמיטב יכולתך!
ואם את עושה את כל מה שאת יכולה לעשות, או לכה"פ משתדלת לעשות זאת, אז את באמת ה-טובה ביותר, גם אם רמת מעשייך פחותים ביחס לאחרות.. ואם את לא עושה, אז הישירי מבט קדימה אל העשייה, אל מה שאת מסוגלת להתקדם, במקום לאותם דברים שלא עשית או שלא הצלחת לעשות.
 |
|
|
