|
|
| נשלח ב-5/5/2012 21:24 |
 |
| |
ירוחם,
תנו רבנן: העוסקין במקרא מדה ואינה מדה, במשנה מדה ונוטלין עליה שכר, גמרא אין לך מדה גדולה מזו. פירש רש"י: שבימיהם לא היה גמרא בכתב וגם לא היה ניתן לכתוב אלא לפי שנתמעטו הלבבות התחילו דורות אחרונים לכתבו.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/5/2012 21:56 |
|
| |
מ
להזכירך כי התנאים יכלו ללמוד מקסימום אולי רק משניות. וגם זאת לא בטוח. הרי רבי ערך את המשניות והוא היה אחרון התנאים.
אגב כתיבת הגמרא מנוגדת להלכה שהיא בעצמה קבעה- דברים שבעל אין אתה רשאי לכותבם- אבל זה סתם.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/5/2012 23:38 |
|
| |
ירוחם,
הברייתא שבגמרא מופיעה גם בירושלמי מפי רבי שמעון. בכל בית מדרש התנאים היו לומדים משניות בדרך בה ראש הישיבה היה שונה אותן, עד שרבי חיבר נוסח אחיד למשנה. התנאים למדו גמרא בע"פ. בתקופת האמוראים הגמרא החלה להיכתב כי אחרת היתה נשכחת. עיין אגרת רב שרירא גאון.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/5/2012 00:42 |
|
| |
מענין מענין איך התנאיים למדו הווית אביי ורבא. מחלוקות רב ושמואל, יותר מעניין איך תנאיים שידעו עברית יפה שלמדו משפחתה של רבי. ידעו ארמית בבלית, ראה גמרא בנדרים על אותו בבלי שלא הובן בארץ.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/5/2012 08:28 |
|
| |
מ
אתה וודאי יודע שיש שתי נוסחאות לאיגרת רש"ג.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/5/2012 11:35 |
|
| |
בעל,
השאלה איזה משני הנוסחים מוסמך יותר, הספרדי או הצרפתי, ונחלקו על כך החוקרים. מכל מקום, שני הנוסחים מאמתים את מה שכתבתי למעלה. ואפשר לעיין גם ברש"י לבבא מציעא לג ע"א.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/5/2012 11:46 |
|
| |
מ
ואפשר גם להשתמש בשכל הישר וההגיון. מה שלא הגיוני לא מתקבל.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/5/2012 12:08 |
|
| |
ירוחם,
מי שלא יודע לרקוד אומר שהרצפה עקומה. גמרא הינה המשא ומתן העיוני המאפשר את הבנת המשנה ופסיקת ההלכה. התנאים למדו גמרא בלשונם ובהתאם לידיעותיהם ובנוסח שאיננו אחיד. לדוגמא, כי הוה מקשי רבי פנחס בן יאיר קושיא הוה מפרק ליה רשב"י תריסר פירוקי לסוף כי הוה מקשי ר"פ בן יאיר קושיא הוה מפרק ליה רשב"י עשרין וארבע פירוקי.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-6/5/2012 12:26 |
|
| |
אתה מבלבל את היוצרות- יש לימוד ודרך לימוד. ויש משנה ויש גמרא, הגמרא נוצרה בדורם של אמוראים התנאים קדמו להם ולכן אי אפשר לתנא ללמוד גמרא. ו
זה לא שייך לפלפול ולא לדרך ההבנה זה שימוש נכון בשמות,
אבל אתה יכול גם לקרא לכל מה שתחפוץ גמרא או כל שם אחר שיעלה בדעתך. הנייר סובלן וכן המקלדת
|
|
|
|
| נשלח ב-6/5/2012 12:35 |
|
| |
אמרו עליו על רבן יוחנן בן זכאי (תנא!) שלא הניח מקרא ומשנה גמרא הלכות ואגדות וכו'. פירש רש"י גמרא: זו היא סברא שהיו התנאים אחרונים מדקדקים בדברי הראשונים הסתומים לפרשם וליתן בהם טעם כמו שעשו האמוראים אחר התנאים שפירשו דברי התנאים שלפניהן וקבעו בהם גמרא ואותו דיוק שבימי התנאים נקרא הש"ס.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/5/2012 12:44 |
|
| |
ואף על כן, גמרא זו חיבורם של אמוראים, ותנאים לא יכלו ללמוד אותה,
סופרלטיבים שנאמרו על אנשים לאחר 500 שנה, אינן ראיה.
אמרו עליו- מי אמר? רבינא ורב אשי.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/5/2012 12:54 |
|
| |
ישמעו אזניך את מה שפיך מדבר. לפי הגיונך, התנאים לא יכלו ללמוד משניות בטרם רבי חיבר את המשנה.
לא לימדו אותך שהמשנה והגמרא נקראים תורה שבעל-פה???
|
|
|
|
| נשלח ב-6/5/2012 13:01 |
|
| |
התנאים למדו ויצרו את המשנה, מכאן שהם למדו משניות כל אחד לפי בית המדרש שהיה שייך אליו.
האמוראים פירשו והיסבירו את המשנה, לימודם רוכז ונקרא גמרא. כלומר הם יכלו ללמוד גמרא.
אבל לא התנאים.
הציטוט של על ריב"ז לקוח מב"ב במסכת סוכה באותו ציטו לא מופיע המילה גמרא.,
אתה הרי יהודי ת"ח- לפי דבריך איך יכול להיות שהמילה גמרא לא מופיע במשנה?
|
|
|
|
| נשלח ב-6/5/2012 13:10 |
|
| |
ירוחם,
האם תלמוד וגמרא אלה מושגים זהים, ואם לאו מה ההבדל ביניהם?
|
|
|
|
| נשלח ב-6/5/2012 13:19 |
|
| |
אתה עכשיו כבר לא מדבר רק על המילה גמרא- שעליה ורק עליה כתבתי שהשימוש בה אינו נכון.
לשאלתך, תלמוד= לימוד, בהטעיותיה השונות, ומשתמשים בשם הזה למסגרת- במסגרת התלמוד- נכללים משנה גמרא,וכ' כל מה שלומדים ולודים ממנו ומלמדים ממנו.
|
|
|
|
|
