מעבדים תמונות?

אקדים ואומר שאני לא סבור שניתן להגדיר קריטריון אובייקטיבי מוסכם מהו צילום ומהי אומנות דיגיטלית, ואולי יש תחום ביניים נוסף שהוא אומנות בצילום, אני כן סבור שניתן להבין את ההבדל ללא אמת מידה וסולם ערכים אובייקטיביים.

אנסה לכתוב שלש דרגות שתעזורנה לנו להבין את ההבדלים בין צילום נטו, יצירה שהעיבוד מעביר בה את המסר ושימוש בטכניקות כדי להעביר מציאות. אנסה לבארן אחת לאחת.

צילום:

צילום הוא הנצחת והקפאת רגע מסויים המתעד בעצם את מה שנחשף מולנו. אך דא עקא, המצלמה לא מסוגלת להגיע ליכולות של עין. העין לא צריכה WB וגם לא צמצם ידני, הטווח הדינמי של העין הוא גדול יותר והעין מתאימה את עצמה לנוף הנשקף אליה בצורה מהירה מאד. לעומת זאת המצלמה מוגבלת ביכולות רבות, מאידך לעומתן יש לה יכולות טכניות שונות העומדות לרשות הצלם להקפיא את הרגע בתמונה.

למשל, הצלם יכול להשתמש בעומק שדה רדוד כדי להדגיש נקודה ולהבליטה מהרקע וכו', העין עושה את זה לבד ובעצם הצמצם נפתח ונסגר כל הזמן לפי נתוני הצפיה והאור שמוחנו מעבד.

כ"כ קונטרס, בהירות, WB, רוויה וכו' הם בס"ה כלים לתקן את הצילום כדי להמחיש את הרגע יותר טוב, אם הצילום היה מושלם כלל לא היינו נזקקים לתיקונים הללו.

אומנות דיגיטלית:

אמנות דיגיטלית בצילום היא לקיחת צילום/ים תוך שימוש בהם עם עיוות המציאות.

לדוגמא  צילומי HDR  אגרסיביים, משחקי צבע, עיבודים סלקטיביים וכו'

כמובן שאין צורך לציין שהדבקות, מחיקות, צביעה, שכבות שמוסיפות אובייקטים לתמונה וכו' מוגדרים בוודאות כאומנות דיגיטלית.

אומנות בצילום:

אחרי שעמדנו על כך שיש צילום הממחיש רגע - צילום, ויש עיבוד שמעביר את מה שהאומן רצה - אומנות דיגיטלית, צריך להבין שגם בתחום הצילום יש בו פן טכני מעבר להנצחת הרגע, פן שאני מבכר להגדירו כ"אומנות בצילום", כלומר אומנות ע"י המצלמה או אומנות הבאה לסייע למגבלות המצלמה ולהשלים את העבודה.

אם ניקח לדוגמא את הטכניקה של HDR, זה בעצם לא צילום יחיד אמיתי, HDR מורכב מכמה צילומים אבל התהליך נועד כדי להעביר את מה שהעין באמת רואה והמצלמה לא יכולה לתעד. הטווח הדינאמי של המצלמה לא מסוגל להעביר כל הטווח הדינאמי של התאורה בכל חלק בפריים, במידה וישנם מקומות חשוכים ומקומות מוארים (לעומת זאת העין משוטטת ומתאימה את עצמה לנוף הנשקף אליה), לכן המציא מישהו חכם את הטכניקה להרכיב תמונה מכמה שכבות כדי להעביר בעצם את מה שהעין רואה אך המצלמה לא יכולה לתעד בצילום בודד.

דוגמא נוספת היא שימוש בחשיפה ארוכה שבעצם גורמת למצלמה לא להמחיש רגע, אלא להמחיש כמה וכמה רגעים בתמונה אחת (כמו מריחת אורות, זרימת מים , תנועה וכו').

עוד דוגמא, צילומי שחור-לבן, פילטרים שמסננים צבעים מסויימים אפילו אם הם מורכבים על העדשה (אני מכליל מבלי להיכנס לדיון על כל פילטר קיים לגופו) והם לא דיגיטליים, אבל זה כבר לא המציאות הנשקפת לצופה אלא אם הוא ישם פילטר על עיניו (משקפי שמש למשל), או למשל עדשת עין הדג ואפילו עיוותים בעדשות רגילות שלפעמים יוצרים עניין מיוחד בצילום, זו אומנות בצילום עצמו, אומנות ביכולות המצלמה, העדשה והציוד הנלווה, כלים פיזיים שהיו בזמן הצילום.

לסיכום:

א. ההגדרה אינה אובייקטיבית, אך אני מקווה שבדברי לעיל נתתי להבין את הכיוון שבתפיסתי האישית ובאמת צריך לבחון כל תמונה לגופה.

ב. לא צריך להיעלב כאשר אומרים על יצירה שהיא אומנות דיגיטלית, להיפך אומן דיגיטלי שגם צילם את התמונה הוא לכאורה מוכשר יותר מצלם שרק מתעד, יש לו גם את יכולת הצילום וגם את היצירתיות להשתמש בחומר הגולמי של הצילום כדי ליצור יצירת אמנות לאחר מיכן.

ג. למה יש כאלה שנעלבים? התשובה פשוטה. אם אדם צילם צילום גרוע ובפוטושופ הוא החיה את הצילום ושינה אותו לחלוטין מהמקור, הפך צבעים, מחק, הדביק תיקן, פילטרים דיגיטליים וכו' (אני לא מדבר על תיקונים מינוריים שציינתי בסעיף הראשון) ובעצם הוא מרגיש שהוא צלם גדול ורוצה לקבל קרדיט על כך. לא, הוא צלם גרוע ומעבד מוכשר, התמונה אולי נעימה לעין אבל זה כבר לא מעביר את המציאות האמיתית, אז מהבחינה של צילום הוא יכול להיעלב כשאומרים לו שזו אומנות דיגיטלית, אך מבחינת התוצאה הסופית הוא מוצלח מאד.

ד. מותר כמובן לא להסכים איתי  ...