זה אמור להיות קשה או קל?

ואומר, כי תורת ה' זו שנצטווה בה משה רבנו ונתיחסה אליו ², לא באה אלא ³ להקל את העבודות ולמעט את הטורח. 
וכל שעלול אתה לחשוב דבר ממנה שיש בו עמל או טורח כבד, אינו אלא מפני שאינך יודע אותם המנהגים והשיטות המצויים באותם הימים. וראוי לך להקיש בין שישרוף האדם ילדו בעבודתו ⁴ או ישרוף אפרוח יונה ⁵. לשון התורה, כי גם את בניהם ואת בנותיהם ישרפו באש לאלהיהם ⁶, זו הייתה עבודתם לאלוהותיהם. ומעבודתנו, ⁷ בדומה לזה, לשרוף בן יונה, ואף מלוא כף סולת ⁸. 

ומאידך, שם מחלק ב' פרק ל"ט :

כך הדבר בתורה הזו כמו שביאר את איזונה ואמר חוקים ומשפטים צדיקים ²⁵, וכבר ידעת כי עניין צדיקים מאוזנים ²⁶. לפי שהם עבודות שאין בהם טורח ולא גירעון כנזירים והמתבודדים בהרים ודומיהם, ולא יתור [רנג] המביא לידי תאוותנות וזללנות עד שתגרע שלמות האדם ²⁷ במידותיו ועיונו כמו שאר חוקי העמים הקדמונים. 

וכאשר נדבר במאמר זה בטעמי המצוות יתבאר לך מצדקה ²⁸ וחכמתה מה שראוי להתבאר, ולפיכך נאמר בה תורת ה' תמימה ²⁹. אבל מי שמדמה כי עולה כבד וקשה ושיש בה סבל ³⁰, כל זה טעות בהתבוננות. ולקמן ³¹ אבאר קלותה באמת אצל השלמים, ולפיכך אמר מה ה' אלוהיך שואל מעמך וגו' ³² ואמר המדבר הייתי לישראל וגו'³³. 

אלא שכל זה ביחס לחסידים. אבל אנשי העושק והכעס וההשתלטות הרי המזיק והקשה ביותר אצלם, שיהא שם שופט שימנע את ההשתלטות. וכן התאוותנים השפלים, הקשה ביותר עליהם היא מניעת ההפקרות בזנות, והפעלת העונשים בעושיהם. וכך כל בעל מגרעת נראה לו כי מניעת הרע שהוא מעדיפו כפי מגרעתו המידותית טורח עצום. 

ואין לשקול קלות התורה וקשייה לפי שאיפותיו של כל מושחת שפל בעל מגרעות מידותיות, אלא נבחנים לפי השלם שבבני אדם אשר מטרת התורה הזו שיהו כל בני אדם אותו האדם ³⁴.