זה אמור להיות קשה או קל?

בע"ב כתב: הרמב"ם בדבריו על נידה סותר את כל הגישה המקובלת היום, שהתורה ניתנה כדי להקשות על האדם, שמקבלים שכר על המאמץ, ושהקב"ה סופר שעות ולא דפים.

היכן כתב?

למיטב שכרוני באחת מאגרותיו כתב כי האוכל את הטעים ולא את המועיל "זה והבמה אצלי שווים". נניח שהכל תלוי הישג, אבל ההנאה יש לה ערך אצלו?

לכאורה אין מטרתה (לפחות כמטרה ראשונית) לא להקל ולא להחמיר אלא לכוין לדרך האמצעית

וסתם הערה צדדית – בכל לבבך אמור להיות הקלה?

רבי חנניא בן עקשיא אומר רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה וכו' - מעקרי האמונה בתורה כשיקיים אדם מצוה מתרי״ג מצות כראוי וכהוגן ולא ישתף עמה כוונה מכוונת העולם בשום פנים אלא שיעשה אותה לשמה מאהבה כמו שבארתי לך הנה זכה בה לחיי העולם הבא ועל זה אמר רבי חנניא כי המצות בהיותם הרבה אי אפשר שלא יעשה אדם בחייו אחת מהם על מתכונתה ושלמותה ובעשותו אותה המצוה תחיה נפשו באותו מעשה וממה שיורה על העיקר הזה מה ששאל ר׳ חנניא בן תרדיון מה אני לחיי עוה״ב והשיבו המשיב כלום בא מעשה לידך כלומר נזדמן לך לעשות מצוה כהוגן השיבו כי נזדמנה לו מצות צדקה על דרך שלימות ככל מה שאפשר וזכה לחיי העוה׳׳ב ופירוש הפסוק ה׳ חפץ למען צדקו לצדק את ישראל למען כי יגדיל תורה ויאדיר:

פיה"מ להרמב"ם סוף מכות.

שלא יהרהר אדם היום וכו', הרהורי עהירה, ואחרי עיניכם זו זנות וכו', שלא יהיו ת"ח כתרנגולים.
כל זה בהשפעת הנצרות?