ושוב: האם הארכיאולוגיה תסתור את ביקורת המקרא המינימליסטית?

לחלק מהטיעונים כאן יש חשיבות רבה, כדי להיווכח במוחש ובזמן אמת, עד כמה ובאיזה קלות ניתן "למרוח" בני תמותה. סליחה. נזר הבריאה.

נזרי בריאה יש בכל צד לויכוח.

ראה לדוגמה את הוכחת מקרא לעיל מ"הלא הם כתובים בסהי"ש" שלאחר נסיגה מתפתלת הודה כי אין זו ראה.

יש להבחין בין נקודות ספציפיות שבהן באמת יש לתלות בטעויות ו/או ניפוחים (אפילו מכוונים) של הכותבים [כפי שהראה מקרא בעצמו שאף חז"ל חשבו כן], שכתביהם התקדשו לאחר מיכן, לבין התמונה הכללית של ממלכות יהודה וישראל שבה יותר קשה לתלות בניפוח (אם כי אפשרי)

.

ארתח

המרחק בין "דמתוך טרדתם טעו בחשבונם ולא רצה הפסוק לשנות מכמו שהיו סבורים". לבין שכותב הספר טעה (נאמר שהטעוהו השליחים) ולא רצו אחריו לשנות את נוסחו אינו גדול. ובשורה אחרונה המידע הנמסר לקורא בספר התנ"ך מוטעה. כשם שלתוס' זה לא הפריע זה לא אמור להפריע גם לאפשרות השניה

מקרא

[quote]ביכלתך לשער כרצונך, וזהו כבודך, אבל דומה שדי אנכרוניסטי לייחס לחז"ל את הדעה שספרי הנביאים נכתבו מאוחר ולכן נפלו בהם טעויות מקריות.
בנוגע לזמן חורבן הבית, שוב, ביכלתך לשער השערות של ט"ס, צו געזונט. אבל אין לדבר שום בדל ראיה. לכל אירוע יש את רגע ההתחלה, השיא, והסיום, וייתכנו נקודות מבט שונות ורבות. יש מי שירצה לציין את רגע ההתחלה, ויש מי שיציין את השיא או את הסיום. וכן בבית שני העיר ר' יוחנן שאם היה שם היה קובע את הצום בעשירי משום שאז היה שיא השריפה, למרות שהיא התחילה בשביעי. מדוע להניח שלא ייתכן שכך היה גם בבית הראשון? העובדה שהפרקים מקבילים אינה אומרת כלום לגבי סיבת השינוי, בהרבה מקומות שינה דה"י בפרק מקביל כפי תפיסתו והשקפתו. [/quote]
לגבי השליחים חשבתי בטעות שהתכוונת לטעות בירמיהו, מתנצל טעות.
לא ייחסתי לחז"ל את הדעה שספרי הנביאים נכתבו מאוחר, אם כי אין הכרח שהם לא יחשבו ככה, אלא א"כ נכתב במקרא עצמו שהספר נכתב בזמן האירועים.
כל מה שייחסתי לחז"ל היא ההודאה שיש טעויות בספרי הנביאים, טעויות כבר מעת חיבור הספר עצמו (ולא בגלל העתקות מאוחרות יותר).

לגבי הסתירה של תאריך חורבן הבית שציינתי, אני מעריך שלא עיינת בפנים בשני הפרקים המקבילים במלכים וירמיה, וכן לא בקישור שהבאתי בסוף ההודעה. שאם כן היית רואה שיש לא מעט הבדלים בין שני הפרקים, למרות ששניהם העתק של אותם קטעים.
לדוגמה סתירה נוספת שיש שם, היא לגבי גובה הכותרת בעמודים 3 אמות או 5 אמות: "וְכֹתֶרֶת עָלָיו נְחֹשֶׁת וְקוֹמַת הַכֹּתֶרֶת הָאַחַת חָמֵשׁ אַמּוֹת וּשְׂבָכָה וְרִמּוֹנִים עַל-הַכּוֹתֶרֶת סָבִיב הַכֹּל נְחֹשֶׁת וְכָאֵלֶּה לַעַמּוּד הַשֵּׁנִי וְרִמּוֹנִים" (ירמ' נב,כב) = "וְכֹתֶרֶת עָלָיו נְחֹשֶׁת וְקוֹמַת הַכֹּתֶרֶת שָׁלֹשׁ (אמה) [אַמּוֹת] וּשְׂבָכָה וְרִמֹּנִים עַל-הַכֹּתֶרֶת סָבִיב הַכֹּל נְחֹשֶׁת וְכָאֵלֶּה לַעַמּוּד הַשֵּׁנִי עַל-הַשְּׂבָכָה" (מל"ב כה,יז).
אם השינוי היחיד בין הפרקים היה תאריך החורבן, ניחא אולי לתרץ את תירוצם הדחוק של חז"ל. אבל כשרואים את הפרקים אחד מול השני, עם כל ההבדלים שביניהם, מבינים מיד שתירוצם של חז"ל הוא תמוה, ויותר הגיוני לתרץ את השינוי בטעות סופר.
ואם באמת תעיין בקישור שהבאתי (כאן), תראה שמלכים כ"ה הוא פרק מועתק מירמיהו נ"ב, העתקה גרועה מלאה בטעויות והשמטות.