פירוש למסכת קינים

  כלומר הרמב"ם מתיר לכתחילה להקריב גוזל שהוקבע לעולה - כחטאת, אם הוא בא מקן סתומה. מש"ל.

 יעבץ.

 הרמב"ם בפ"ח קשה מאד להבנה. והראב"ד השיגו. אולם צריך להסביר כך את כוונתו.   

 הרמב"ם סובר שקן סתומה אף גוזל לא נקבע לחטאת או לעולה. אלא הכהן הוא שקובע במחשבתו מי לעולה ומי לחטאת. ולכן אם הכהן מחליט לעשות כולן חטאת, או כולם עולה. הרי הוא קובע ואין כאן שאלה של עולה שעשאה חטאת.  

  הבעיה של הרמב"ם היתה בהבנת הדין של "נמלך", במי עליו להמלך? ומה משנה אם נמלך או לא? שהרי יש הבדל בין אם עשה לבד או נמלך. כפי שכתב בהלכה ו' עם השגת הראב"ד במקום.

 דהיינו אם נתערבה קן סתומה של 4 יונים עם קן סתומה של 6 יונים. ועשה 5 למעלה ו-5 למטה. הרי ברור שיש כאן 3 חטאות כשרות, ו-3 עולות כשרות. כי אפילו שהקריב למעלה את כל הקן של ה-4 הרי יש שם 2 חטאות כשרות, ומימילא החמישית הינה חטאת כשרה. וכן יש למטה עוד 5 עולות שמהן 3 מהקן הגדולה והן כשרות. ובכל זאת כותב הרמב"ם שאם עשה כן לאחר שנמלך, הרי רק 2 חטאות ו-2 עולות כשרות. ועל כך שואל הראב"ד למה אם עשה אחר שנמלך רק המועט כשר.

  וצריך לומר, שהרמב"ם הבין ש"נמלך" פירושו ששאל את בעלות הקינים שנתערבו מה לעשות. ובכך בוטלה יכולתו לקבוע מה לעשות לחטאת ומה לעשות לעולה. כי הסמכות שקיבל להחליט היתה כאשר נמסרו לו הקינים סתם, וניתנה לו הרשות להחליט מה להקריב לחטאת ולעולה. ואז הוא יכול להקריב מה שהוא רוצה, ואפילו כולן לעולה או לחטאת. ואז אם עשה כולן למעלה, הרי עלו לבעלות הקינים 5 עולות לחובתן, ועליהן להביא עו 5 חטאות, ואם עשה כולן למטה עלו לבעלות הקינים 5 חטאות לחובתן, ועליהן להביא עוד 5 עולות.

  אולם אם נמלך, דהיינו שאל אותן מה לעשות, הרי ביטל את הרשות שניתנה לו לעשות עם העופות כרצונו, ואז כל קן הוקבעה חצי לחטאת וחצי לעולה,  הרי ברגע שיקריב 2 חטאות, מימילא אם החטאות מהקן הקטנה, הרי הוקבעו 2 לעולה. ולפניו נותרה קן סתומה בת 6 יונים שנתערבו בה 2 עולות, הרי יכול להקריב מ- 8 הנותרות רק עוד 2 עולות. כי יתכן ו-2 העולות שמקריב, הן מהקן הקטנה. ו- 2 החטאות שהקריב היו מהגדולה. ומימילא יש לו עכשיו קן סתומה שנערבו בה 2 חטאות, או שתי עולות. ואינו יכול לעשות אף אחת לא לחטאת ולא לעולה. וזה מה שכתב הרמב"ם שיכול לעשות רק המועט.    

 רמב"ם הלכות פסולי המוקדשין פרק ח

הלכה א

חטאת העוף שנתערבה בעולת העוף, או עולת העוף שנתערבה בחטאת העוף, אפילו אחת ברבוא כולן ימותו, במה דברים אמורים כשהיו מפורשות בשעת לקיחת הבעלים זו חטאת וזו עולה, אבל אם הביא עופות לחובתו מהן חטאת ומהן עולה ולא פירש אלא כולן סתומות ונתערבה חטאת או עולה בחובה זו הסתומה יש להן דינים אחרים.

 הלכה ב

וכיצד דיניהן, אם נתערבה חטאת בחובה זו הסתומה, אין כשר אלא מניין חטאות שבחובה בלבד, אבל מניין העולות שבחובה עם החטאת שנתערבה בהן פסולין, שהרי נתערבה חטאת בעולות.

 הלכה ג

לפיכך אם היתה החובה שתים בחטאת, חצי החובה כשר וחצייה פסול, ויראה לי שהוא עושה כולן למטן כמעשה חטאת. +/השגת הראב"ד/ ויראה לי שהוא. א"א טעה טעות גדולה ואם בא לימלך היאך אומרים לו הקרב פסולין למזבח והעופות אם יעשה אותן למטה יפסלו אלא ודאי אומרים לו לא תקריב אלא כמנין חטאות שבחובה עשה אותן למטה ואם יאמר האי כלן למטה שכתב על מנין חטאות שבחובה קאמר וכן כולן למעלה שכתב מנין העולות שבחובה קאמר א"כ מה יראה לי ואין זה צריך ראיה ועיון ואם לא יעשה אותן כתקונן היאך יהיה כשר כמנין חטאות או כמנין עולות.+

 הלכה ד

וכן אם נתערבה עולה בחובה זו הסתומה, אין כשר אלא מניין עולות שבחובה, אבל מניין החטאות שבחובה עם העולה שנתערבה בהן פסולין, שהרי נתערבה עולה בחטאת, בין שהיתה החובה הסתומה מרובה על העולות שנתערב בה, בין שהיו העולות מרובין על החובה הסתומה, בין שהיו שתיהן שוות, אין כשר אלא מניין עולות שבחובה, לפיכך אם היתה החובה שתים בעולות חצי החובה כשר וחצייה פסול, ויראה לי שהוא עושה כולן למעלה כמעשה עולה.

 הלכה ה

חובה סתומה וחובה אחרת סתומה שנתערבו, בין שהיו שתיהן משם אחד, כגון קיני זבים עם קיני זבים, או משני שמות כגון קיני זבים עם קיני יולדות, בין שהיו שתיהם לאדם אחד, בין שהיו לשנים, אם היו שתיהן שוות מחצה כשר ומחצה פסול, בין שעשה הכל למעלה או הכל למטה, או עשה חציין למעלה וחציין למטה לעולם מחצה כשר ומחצה פסול, מפני שהכל חציין עולה וחציין חטאת, והחטאת למטה והעולה למעלה, אם עשה הכל למעלה חציין כשירות והן עולות, ואם עשה כולן למטה חציין כשירות והן חטאות, עשה חציין למטה וחציין למעלה חצי החצי שנעשה למעלה כשר מפני התערובת והוא עולות וחצי החצי של מטה כשר והוא חטאות.

 הלכה ו

היו שתי החובות הסתומות שנתערבו זו גדולה מזו, כגון שהיתה אחת ארבע עופות והשנייה שש, אם עשה הכל למעלה או עשה הכל למטה מחצה פסול ומחצה כשר ומטעם שביארנו, עשה חציין למטה וחציין למעלה, אם אחר ששאל עשה כן המועט כשר, ואם מדעתו עשה המרובה כשר. +/השגת הראב"ד/ עשה חציין למטה. א"א זה כתב בשביל שראה במשנה בראש פ"ג בד"א בכהן שנמלך אבל בכהן שאינו נמלך אחת לזו ואחת לזו וכו' ומחצה כשר ומחצה פסול וכו', וכמה לשונו מקולקל שאם עשה כל הפרידין שנתערבו חציין למעלה וחציין למטה מה לי אם שאל מה לי אם לא שאל לעולם מחצה כשר ומחצה פסול אלא שאם שאל אומרים לו אל תקריב מהן אלא כשיעור המועט ועשה אותן חציין למעלה וחציין למטה שאין מקריבין פסולין למזבח ואם בא לעשות חטאת יותר אומרים לו שמא מן המועט היא וכבר עשית חטאתיה וכן אם בא לעשות עולות אומר לו שמא מן המעוטה היא וכבר הקרבת עולותיה אבל בשלא נמלך ועשה חציין למעלה וחציין למטה כשיעור המרובה כשר שאפשר שעשה מהן חציין חטאות וחציין עולות ולא שיעלה לה לחובותיה כולן שהרי אינה יודעת כמה עשה משלה למעלה ולמטה וכמה עשה משל חברותה אלא שמביא עם חברותה בתנאי וכל מה שהוכשר בעשייתו יועיל לו עם תנאו וממעט בהשלמת חובתה.+

 הלכה ז

זה הכלל כל שעשה הכהן מדעתו חציין למעלה וחציין למטה, ואי אפשר שלא יהיה משל אחד למעלה ולמטה הרי זה המרובה כשר, הואיל ודבר ידוע שמקצת קרבנותיו למעלה ומקצתם למטה יהיו כל קרבנותיו כשרים.

 הלכה ח

שנים שלקחו קיניהן בעירוב או שנתנו דמי קיניהן לכהן לאיזה שירצה הכהן יקריב חטאת ולאיזה שירצה יקריב עולה, שאין הקינין מתפרשין אלא בלקיחת הבעלים או בעשיית הכהן כמו שביארנו.