מה זאת מוסיקה יהודית?

א. עבודתו של דוד היתה לנגן ולומר שירות ותשבחות מחצות הלילה ועד לעלות השחר, שנאמר עורה נבל וכנור ואעירה שחר. כה נעמו זמירותיו, עד שתלמידי חכמים היו מתעוררים ודורשים קל וחומר: מה דוד קם ואומר שירות ותשבחות לבוראו, אחת על כמה וכמה שעליהם לקום ולעסוק בתורה.

ב. חבורות נביאים היו מתנבאים מתוך נגינה בנבל ותוף וחליל וכנור, שאין הנבואה שורה אלא מתוך שמחה.

ג. שירת הלויים בבית המקדש הראשון היתה כה טהורה עד ששומעיה היו מתמלאים כיסופים אל הקב"ה וחפצים בכל לבבם לעשות תשובה.

ד. מאחר שרוב הלויים נשארו בבבל ולא עלו לא"י בתקופת עזרא הסופר, מעלת השירה בתקופת בית שני איננה כפי שהיתה בתקופת בית ראשון. ובכל זאת, זכר לתפארתה של המוסיקה היהודית בקדושתה נמצא בתיאורים של שמחת בית השואבה במסכת סוכה.

ה. בתקופת בית שני, ככל שעבודת בית המקדש הלכה ונתקלקלה, כן נתרחקה שירת הלווים מטהרתה וקדושתה.

ו. אומרת המשנה: משבטלה הסנהדרין, בטלה השיר מבית משתאות, שנאמר בשיר לא ישתו יין. פירש רב האי גאון שהכוונה לשירי ידידות בין אדם לחברו. מאחר שהסנהדרין הינה הביטוי העליון לאהבה ולאחדות בין תלמידי חכמים, כשאין סנהדרין, משמע שאין אהבה שלמה בין אדם לרעהו, וממילא אי-אפשר לשיר שירי ידידות. ובירושלמי נאמר: בראשונה היתה אימת סנהדרין עליהן ולא היו אומרים דברי נבלה בשיר, אבל עכשיו שאין אימת סנהדרין עליהם הן אומרים דברי נבלה בשיר.
לפיכך, פירוש בטלה שיר מבתי משתאות, שאין יותר שירי ידידות טהורים וקדושים בשמחות.

ז.  בתקופת תור הזהב של ספרד שבו לעשות משתאות ולשיר בהם שירים. הסיבות לכך:
1. רוב המשפחות שהתגוררו בספרד הגיעו לשם בתקופת בית שני או בתקופת בית ראשון, ופחות נתקלקלו בקלקולים של סוף תקופת בית שני.
2. עולם התורה שיגשג והיתה אהבה ואחדות בין ת"ח.
3. ליהודים היו עצמאות וזכויות באופן שלא היה קיים קודם לכן או מאוחר יותר בגלות.
4. מאהבתם ללימוד חכמות, חכמי ספרד היו בקיאים גם בחכמת המוסיקה.

ח. תקופת תור הזהב של ספרד בשירה נמשכה כמאה שנה. לרבי שמואל הנגיד, שהיה מגדולי התורה בדורו, משתי יין היו מאורחות החיים של חכמי דורו. כעבור שני דורות, רבי יהודה הלוי  סבר ששירי היין ששר בבחרותו היו חטא, עליהם עשה תשובה בזקנותו. דהיינו סבר שכל עוד הגלות נמשכת, אין מקום לשיר.

ט. בתקופת הרמח"ל, רבניו וחבריו, התעוררה רוח השיר באיטליה. היו מחברים שירי חתונה ושירי ידידות בהתאם למסורות שנשתמרו מתקופת השופטים, אותן התאימו למקומם ותקופתם.

י. געגועי ישראל לארצו ושיבת ציון בדורות האחרונים עוררה את רוח משורריו לכתוב שירים וניגונים. לדוגמא, בתקופת העליה הראשונה המשורר נפתלי הרץ אימבר כתב שירים כדי לעודד ולהפיח אומץ ובטחון במתיישבים החלוצים ליישב את הארץ ולהתגבר על מכשולים כבדורות קדמונים.

נמצאנו למדים שמוסיקה הינה מוסיקה יהודית אם שומרת על ייחודו של ישראל, מחזקת את טהרתו וקדושתו, מעוררת בו רצון לתשובה, מבטאת את האחוה והאהבה בין איש לרעהו, ומכשירה את רוחו לנבואה.

שתי הגישות למוסיקה יהודית במהלך הגלות:

א. למעט במוסיקה יהודית עד לימות המשיח. שיר חדש יהיה פועל יוצא של אחדות ישראל בתקופת בית שלישי.
ב. לשוב ולעורר את רוח השיר בטהרתו וקדושתו, ובכך להכשיר את הלאום לגאולה.
 

תוקן על ידי מ80 ב- 13/05/2012 14:20:02