כה תאמר לבית יעקב

שרפ

ואני אומר: זה מתחיל בהורים.

בחברה שלנו ההורים מחליטים במידה רבה עבור הבת. וההורים רוצים אברך.

מישהו שיעבוד? זה פסול.

ויש בזה מן הצדק. בחור שיודיע שהוא רוצה להתפרנס, לעבוד, ייראה חשוד. בדוק את עצמך: איך תגיב על הצעה של בחור שיושב בישיבה אבל כבר עכשו מתכנן לעבוד?

מסתבר שיש לחלק. תהיה העדפה לבחור שירצה לשלב לימוד תורה - איכותי - עם עבודה - איכותית. אולי כמו באמריקה, בישיבות מסויימות מאד, שבהן לומדים לתואר אקדמי בסדר ג'.

ושוב, לא אצל כל משפחה. ודווקא משפחות טובות מאד ישללו את זה. בחכמה ובתבונה? לדעתי לא. (לדעתי היום לא).

ובאמת, איך תצפה מצעירים להעריך נכון את העתיד?האם אתה בגיל 17 עד 18 וחצי, כשמתחילות ההצעות להגיע, היית מתלהב? טוב, את השאלה יש להפנות לבת. האם אתה, בגיל 20 ו, או 22 ו, היית שוקל לשלב לימוד עם מקצוע, רצוי אקדמי? אולי אתה יוצא דופן, אולי באמת יש שינוי אצל בעלי האיכות, ואני לא ידעתי. אבל אם יש כזה שינוי, הוא עדיין קטן בהיקפו.

פעם היה כזה דבר, לפי האגדות קראו לו פא"י... גם היום יש כזה דבר. קוראים לו דתיים-לאומיים. אומרים שיש עוד כזה דבר, וקוראים לו "חרדים חדשים". אבל השם הזה מבהיל אותי אישית. אני פוחד, כמו כל חרדי, מהמילה "חדש". צריך לעבוד קשה כדי לשכנע אותי שמשהו "חדש" הוא באמת טוב.

אז למרות שאני מסכים שיש טעות יסודית בגישה של "אסור לעבוד", אני עדיין שואל את עצמי על הדרך להשיג זאת.

וכמובן איקון ירוק, שהיה ראוי לו להופיע ראשון, על הנושא. מה באמת עושים?

אולי צריך שיהיה לנו ברור למה אנו צודקים. ואז אפשר לחפש כיצד מעבירים לאחרים רעיון שטעון הבהרה מושגית רבה ומהפכנית. ודווקא בחברה שמרנית מאד מטבעה, מה גם שכל חברה שמרנית מטבעה.

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");