"האם חז"ל חכמים יותר מאיתנו היום"

קסת, כתבת שבגלל הנסיון חכמת האחרונים גדולה מהראשונים. ובמה חכמת הראשונים מרובה מהאחרונים? לא שחייב להיות שכל אחרון חכם מהראשון, רק מה פתאום נקבעים כאן דברים לאלפי שנים קדימה בלי שיהיה אפשר לדון בהם ולשנות אותם.
הרי דברים שבהגיון ורעיונות כל הזמן מתחדשים, אחת לכמה דורות ולפעמים אפילו באותו דור, באים אנשים חכמים שיש להם אינטלגנציה גדולה ורחבה ויודעים לשקול באיזון גדול את מה שנכון ומתאים לחיות על פיו ובמה ראוי להאמין ואיך צריך לנהוג וכו'. איך יתכן שרעיונות ושיטות מחשבה ישארו מקובעים לאלפי שנים?

והשאלה שלי היא לא רק על חכמי ישראל, אלא גם על חכמי האומות. הבאתי ואחרים הרחיבו על סוקרטס. אני מבין שהוא היה חכם גדול ויותר מזה הוא היה נועז ומוכן ללכת עם הרעיונות שלו נגד כל המוסכמות. האם כל מה שאמר נקבע אצל מישהו לתמיד. לא יודע, אבל ברור לי שלא. אולי מביאים בשמו דברים ומתפעלים איך כבר בשנים קדמוניות אנשים חשבו בצורה פתוחה כל כך ונועזת. אבל כל מה שהם חשבו לגופו של ענין נבדק שוב ושוב ונקבע על פי חכמי אותו הדור. אף אחד לא מקדש דברים רק כי הם עתיקים. למה אצלינו כל דור רק מקדש ומקדש ומוסיף להסביר את הקודמים, ולא רואה את עצמו ראוי לחלוק ולשנות את מה שצריך לשנות?

אם ימצאו חכמים או אסיפת חכמים מקובלת על כלל ישראל יהיה ניתן לחלוק על הראשונים.
לסיכום הראשונים אינם חכמים או צדיקים יותר הם רק קודמים ולכן מחייבים.

מענין האם הראשונים בזמנם היו מקובלים על כלל ישראל?
למשל הרמב"ם -הריף?  האם עשו בזמנו סקרי דעת קהל. מי מקובל ומי לא? או שהיתה ועדה מסדרת.
והמענין האם כלל ישראל בזמנם הכירו את רבינא ורב אשי?

רבי אברהם

התוכל להסביר מדוע התחיבות של הסבתות שלי שקבלו על עצמן תחייב אותי (גם אם זו קושיה על הרמב"ן בספר המצוות זו עדין בעיה). ומדוע איני יכול לפרוש מהצבור?

מטפחת