|
|
| נשלח ב-30/5/2012 17:36 |
 |
| |
רציו איזה ארץ קטנטונת???
עבר הירדן +הבשן+ארץ ישראל עד הליטני.
לא כל כך קטן הלוואי עלינו.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/5/2012 18:53 |
|
| |
צודק (זה היה חלק ממשפט אחר ולא סידרתי אותו).
לא שאני מאמין שבבניה חד/דו קומתית בכלכלה המבוססת על חקלאות וצאן (שדורשים שטחים נרחבים, שלא כמו מגדל הייטק בשטח של שדה שמספק פרנסה למאות משפחות ומגדל בגודל דומה שמספק דיור לעשרות משפחות. בעולם של פעם מדובר בעיר קטנה) ניתן להחזיק 3 מיליון איש בשטח ארץ ישראל.
תוקן על ידי רציוסקפטי ב- 30/05/2012 19:24:38
|
|
|
|
| נשלח ב-31/5/2012 04:33 |
|
| |
דייר
אני מציע לך לקרוא מה שאתה מצטט.
"בזכות מאות שנות השלום1 שקדמו לתקופת הורדוס ובזכות מפעלי הפיתוח הפרטיים והציבוריים, היתה זו תקופת שיא בתולדותיה של ארץ-ישראל. צפיפות האוכלוסין הגיעה אז לרמה שלא היתה כמותה בכל ימיה של הארץ עד למאה העשרים (רק בתקופה הרומית המאוחרת ובתקופה הביזאנטית עלתה הצפיפות על זו של תקופת הורדוס). החקלאות התפשטה באותה תקופה כמעט על פני כל הקרקעות של ארץ-ישראל הניתנות לעיבוד. על עושרה של הממלכה (שאינו חופף בהכרח את רווחת הפרט) עשויים להעיד מפעלי הבנייה העצומים של המלך הורדוס. בבנייתם ובתחזוקם הושקעו משאבים כספיים גדולים מאוד. ידועים לנו לכל הפחות עשרים מפעלי בנייה כאלה בארץ, ולא פחות מארבעה מהם היו בשעתם בבחינת שיאים עולמיים : <* dir="rtl" style="font-size: 13px; background-color: #ffffff; margin-left: 0px; ">הר הבית - הרחבה המלאכותית הגדולה ביותר בעולם.
הרודיון - הארמון הגדול בשעתו בעולם (רק כשישים שנה אחרי הורדוס יבנה לו הקיסר נרון ארמון גדול יותר).
הסטיו המלכותי - הבניין הארוך ביותר שנבנה באותה תקופה.
נמל קיסריה - שהיה בעת הקמתו מעולה מכל נמלי העולם. "
ולמרות ההבדלים הנ"ל
"
מכאן יש ללמוד, שארץ-ישראל המערבית היה בה כדי לפרנס בקירוב מיליון תושבים"
וזה אחרי התבססות של מאות שנים בהם היה שלום והיה אפשרי לגבש מקורות, לא קבוצת ענק שהגיעה אאוט אוף דה בלו וצריכה כאן ועכשיו דיור, מזון ומים לכולם.
<* dir="rtl" style="font-size: 13px; background-color: #ffffff; margin-left: 0px; ">
 |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-31/5/2012 07:15 |
|
| |
להזכירך שארץ ישראל הייתה מיושבת ומפותחת ע"י הכנענים
הם לא מצאו פה קדחת וביצות כמו החלוצים במאה שעברה.
תוקן על ידי דייר ב- 31/05/2012 07:15:55
|
|
|
|
| נשלח ב-31/5/2012 10:02 |
|
| |
דייר, שבטי ישראל לא הורישו את הערים הכנעניות, והתיישבו דווקא בספר המדבר וביערות. חלק גדול מהערים שנכבשו, נשרפו ולא שימשו את בני ישראל כי אם כמקור ביזה. חלקן אף יושבו מחדש בידי כנענים, כמו חצור וגזר, מן הערים הגדולות של העת ההיא. כיבוש הערים היה הרבה אחרי תקופת יהושע, ונמשך עד ימי דוד. עדיין בימי שלמה מוצאים כנענים למיניהם בעלי רכוש ומעמד בארץ,היינו לא נכבשו ולא נטמעו.
_________________
אוי לשכן
ואוי לשכנו
|
|
|
|
| נשלח ב-31/5/2012 20:21 |
|
| |
רַק כָּל-הֶעָרִים, הָעֹמְדוֹת עַל-תִּלָּם--לֹא שְׂרָפָם, יִשְׂרָאֵל: זוּלָתִי אֶת-חָצוֹר לְבַדָּהּ, שָׂרַף יְהוֹשֻׁעַ. יד וְכֹל שְׁלַל הֶעָרִים הָאֵלֶּה, וְהַבְּהֵמָה, בָּזְזוּ לָהֶם, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: רַק אֶת-כָּל-הָאָדָם הִכּוּ לְפִי-חֶרֶב, עַד-הִשְׁמִדָם אוֹתָם--לֹא הִשְׁאִירוּ, כָּל-נְשָׁמָה
ומה עם רשימת 31 המלכים.
צריך להוסיף לביזה גם את המקנה והממגורות שהיו מן הסתם בערים הכנעניות העשירות.
לא נראה שהם רעבו ללחם.
|
|
|
|
| נשלח ב-31/5/2012 21:41 |
|
| |
מענין כי את רוב הערים אשר הורישו בני ישראל בימי יהושוע, אנחנו מוצאים אותן על מכונם בספר שופטים,
שופטים פרק ג
(ה) וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל יָשְׁבוּ בְּקֶרֶב הַכְּנַעֲנִי הַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי וְהַפְּרִזִּי וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי:
(ו) וַיִּקְחוּ אֶת בְּנוֹתֵיהֶם לָהֶם לְנָשִׁים וְאֶת בְּנוֹתֵיהֶם נָתְנוּ לִבְנֵיהֶם וַיַּעַבְדוּ אֶת אֱלֹהֵיהֶם: פ
וזה בעצם הסיבה שהארכיאולגים לא זיהו את כיבוש הארץ- הערים היו מעורבות, ובכל החפירות נמצאו שרידים כנעניים, שממנה למדו כי בני ישראל לא כבשו את הארץ.
הכנענים היו יותר -הרבה יותר במספר ועוד נישואי התערובת כאמור. כך שכיבוש הארץ על ידי בני ישראל, לא ניכר בחפירות החרסים.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/6/2012 13:47 |
|
| |
דייר, ציטטת משהו חלקי מאוד. הפסוק שם עוסק במלחמת חצור, מספר שיהושע החרים את כל הערים, ולקח את כל השלל. כשמרוקנים עיר מכל שללה, לא מיישבים אותה. הכתוב מספר, בנוסף, שרק את חצור שרפו באש, ואת שאר הערים לא שרפו, למרות שהחרימו אותן. בפועל, הערים הללו, ובראשן חצור, שוקמו ויושבו מחדש, והיו מרכז כנעני חשוב בימי דבורה.
מרשימת 31 המלכים שבאה מייד אחרי כן, אין אף עיר שמופיעה כעיר ישראלית בספר שופטים, ככל שאני זוכר. רק בתקופת דוד ושלמה אנחנו קוראים על חלק מן הערים הללו כערים ישראליות, חלקן נכבשות בידי דוד (ירושלים!), גזר היא עיר כנענית בשלטון מצרי, וחצור ומגידו נבנות בידי שלמה. רק חברון ובית אל מופיעות כערים ישראליות, וזאת לראשונה בספר שמואל.
_________________
אוי לשכן
ואוי לשכנו
|
|
|
|
| נשלח ב-1/6/2012 13:58 |
|
| |
השכן
בנחלות השבטים בספר יהושוע מפורטות ערים לכל נחלת שבט.
בכל מקרה
שלל וביזה היו?
היו.
שדות מעובדים ומטעים היו?
היו.
בהמות ובשר לרוב היו?
היו.
בורות חצובים לאגירת מים היו?
היו.
אז מה הבעיה שארץ ישראל ארץ זבת חלב ודבש תפרנס את עם ישראל שכבש אותה.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/6/2012 14:39 |
|
| |
אין שום בעיה. ההיפך - זו אכן טענתי. בזזו, אבל ישבו במקומות אחרים
_________________
אוי לשכן
ואוי לשכנו
|
|
|
|
|
