ואהבתם את הגר כי גרים הייתם

בוויכוח המתחולל כעת, אודות היחס הראוי ודרך הטיפול הנאותה בפליטים המציפים את הארץ, לא נשמע משום מה קולה של היהדות.

הבעיה מורכבת ומסובכת ובעלת היבטים שונים כבדי משקל.

א.      האם יש מחויבות בסיסית לפליטי חרב.

ב.      מה עם מהגרי עבודה.

ג.       בהנחה שאיננו יכולים לסייע בלי גבול, מהו הגבול הנכון ומהי הדרך לנהוג באלו שמעל המכסה. (נשמע לא טוב, אך צריך להתמודד עם המציאות. גם להגביל את המכסה וגם להתמודד במודע  עם הקונוטציה).

ד.      שאלה נוספת, טכנית במהותה ולכן פחות שייכת לפורום, מי אמור לשאת בנטל. ברור שאי אפשר להטילו דווקא על השכבות הנמוכות. כאמור אכ"מ.

התורה מצווה פעמים רבות על אהבת הגר בנימוק "כי גרים הייתם". במילותיו של הלל הזקן, דעלך סני לחברך לא תעביד.

אמנם עניי עירך קודמים, אך "עושה חסד עם חברותיה" נדרש לגנאי.

לשיטות המחמירות ביותר מדובר באומללים המנסים לשפר את חייהם. ברור כי מדינה קטנה כמו ישראל אינה יכולה לקחת על עצמה את כל בעיות העולם השלישי. מאידך כמי שהיו גרים במצרים ובעוד גלויות וכעם שחלק משרידותו נזקף לאומות מכניסות אורחים, אי אפשר להתעלם לחלוטין ולא לקלוט מספר מסוים של פליטים, תוך כדי תנאים קפדניים שימנעו מהם להפוך ל"סרטן".

המדינה גם נזקקת לעובדים שחורים (תרתי משמע) בכמות מסוימת. מדיניות הגירה מושכלת יכולה לשלב בין השניים לתועלת כל הצדדים.

מסיבות שונות הציבור הדתי חרדי מתנגד אינסטינקטיבית לכל מה שריח של חמלה אנושית טבעית כלפי הזר נושב ממנו. חבל מאד שאלו פני הדברים, הנוגדים לחלוטין את רוח התורה.

גם בעיית ההתבוללות אין בה כדי לשמש כסות לנטיות הגזעניות הנמוכות. ראשית, יש כאן גם ככה מספיק גויים. הפליטים לא משנים את המאזן בצורה גורפת. שנית, איך היינו מתייחסים למדינה שלא הייתה מקבלת פליטים מסיבה זו. מה דעלך סני וגו'.

כמה חבל שגדלי התורה אינם מוצאים כלל לנכון להתייחס לכך, כפי שאנו מצפים בטבעיות ובצדק מאנשי דת ורוח בכל העולם, לעמוד לימין היהודים, בפרט הנרדפים שבהם.

תופעה חמורה עוד יותר היא הפגיעה הפיזית במסתננים.

גם אם נסכים כי עלינו לגרשם ויהיה מה, פגיעה באותו מסתנן בודד אין לה שום הצדקה ואין בינה לבין חוליגנים התוקפים יהודים במקומות שונים בעולם ולא כלום.

על תופעה זו לפחות היה ראוי שהרבנים ישמיעו את קולם בנחרצות, לפחות שלא יאמרו מדשתקי שמע מינה דניחא ליה. אני גם מניח שיש לדבריהם השפעה כלשהי גם על הקהלים המועדים להתנהגות נלוזה זו.

איזה קידוש ה' נפלא יכול להיות כאשר הרבנים ישמיעו את דעתם המוסרית בעניין.

אי אפשר שלא להוסיף.

במקום כל הדברים האחרים המתפרסמים חדשים לבקרים ומוציאים את דיבת התורה רעה.

מטפחת,

אני מתפלא על דבריך.

היכן אונסים זרים כמדיניות?

היכן קוטעים או מאריכים רגליהם?

היכן מורחים ריבות בדבש?

יש מדיניות הגירה, לעתים נוקשה. כל מדינה מתוקנת מקבלת מספר מסוים של מהגרים.

עד כמה שידוע לי, אין מדינה מערבית אחת הנועלת את דלתותיה הרמטית.