ואהבת לרעך כמוך.

 (יח) לֹא תִקֹּם וְלֹא תִטֹּר אֶת בְּנֵי עַמֶּךָ וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ אֲנִי יְקֹוָק:
איך בדיוק אפשר לקיים את זה? כנראה שגם לחז"ל זו היתה בעיה ולכן ברוב הפעמים שהגמרא מזכירה את -ואהבת לרעך- היא מבארת את זה- ברור לו מיתה יפה-קלה. ??? וארטים יש.- אבל באמת?

ספרא קדושים פרשה ב

 ואהבת לרעך כמוך, רבי עקיבא אומר זה כלל גדול בתורה, בן עזאי אומר זה ספר תולדות אדם, זה כלל גדול מזה

שני התנאים- חולקים בענין האהבה לכלל האנושות כפי בן עזאי, או אהבה- רק לרעך- רק ליהודי.
ןשלא נטעה רבי עקיבא לא מפרש ממש את המאמר כביטול העצמי או כשיוינו של רעך אליך ממש, כפי שמלמדים בחסידות.

 בבא מציעא דף סב,

לכדתניא: שנים שהיו מהלכין בדרך, וביד אחד מהן קיתון של מים, אם שותין שניהם - מתים, ואם שותה אחד מהן - מגיע לישוב. דרש בן פטורא: מוטב שישתו שניהם וימותו, ואל יראה אחד מהם במיתתו של חבירו. עד שבא רבי עקיבא ולימד: וחי אחיך עמך - חייך קודמים לחיי חבירך.

כלומר גם לפי ר' עקיבא שההלכה נפסקה כמותו, - יש  לך יתרון על חברך בחיים, וכנראה גם בדברים אחרים כמתבקש,
כש אפילו רעך מפריע לחיים שלך, חייך קודמים! לא כש"כ מי שלא רעך.

אבל בכל זמן ובכל מקרה יש לזכור את הפסוק- והאלקים יבקש את הנרדף- וכפ שחז"ל אומרים- אפילו צדיק רודף רשע- אלוקים יבקש את הנרדף.


*ושאלה לי להבהרה- לייתכן, האם ייתכן ב-?  או ב-!