| נשלח ב-1/6/2012 16:09 |
 |
| |
נושאי רפואה שבגמרא
בגמ' בכמה מקומות מוזכרים דברים שהם דברי רפואה, ויש מקומות שזה עמודים שלמים בש"ס, ומנהג כל ישראל ללמוד הכל.
הסברה הישרה והפשוטה אומרת שדברים אלו אינם בגדר תורה, ומי שלומד אותם לא יכול לברך ברכת התורה, ואין על זה שכר של לימוד תורה, ומותר ללומדם בתשעה באב ובימי אבלות, דהרי הם דברים על טהרת הרפואה ללא כל ענין תורני.
כמו כן לכאורה אין כל ענין ללמוד אותם.
רק השאלה נשאלת, אם כן למה חכמים הכניסו את זה לש"ס, וכי רצו שבאמצע שעוסקים בתורה יפסיקו ויבטלו מלימודם?.
אז יהיה מי שיאמר שעל דרך הסוד יש לזה פשר, גישה זו אינה נראית לי כלל ועיקר, וגם אם יש אמת בדברים, הרי הלומד את זה ואינו מבין ואינו יודע משמעות פנימית אחרת מפשוטם של דברים, מה ענין יש לו ללמדם.
רק אולי יתכן לומר, שנכון שזה לא תורה,אבל זה חשוב שידעו דרכי רפואה, ולכן חז"ל רצו שידעו את זה,דהינו,גם חז"ל לא התכוונו שזה כדברי תורה,אלא שרצו שילמדו את זה,ויהיו הדברים מפורסמים בישראל, ועל כן בעצם רצו לשמור ולפרסם דברים אלו דרך הש"ס, ולפי זה באמת אין זה תורה וכמו שכתבנו, אבל יש תועלת בזה,
רק שלפי זה יש לומר, שכל זה בזמנם,אבל בזמננו שלא משתמשים ברפואות אלו, וכמדומני שמובא שאין להשתמש בהם כי כל זה היה טוב בזמנם, אם כן בזמננו אין ענין ללמוד זה.
רק אולי נאמר שיש ענין שלא להתחיל לברור דברים מהש"ס, כי אז זה יביא לעוד דברים שיגידו שגם זה לא תורה,ולפי זה אז שוב באמת אין לזה דין תורה, רק יש ענין ללמוד אותם.
השאלה אם יש הגיון לומר מהלך כזה, שכל דבר שרצון השם שנאמר ונשנן אותו זה תורה, ועל כן גם אם זה דברי רפואה כיון שחז"ל הבינו שראוי לדעת את זה, א"כ ראוי לשנן את זה, וזה הופך את זה לתורה, אמנם זה תמוה לומר כן.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-1/6/2012 16:16 |
|
| |
ומה עם עניין החלומות בסוף מסכת ברכות האם גם זה נכנס לגדר לימוד תורה?
|
|
|
|
| נשלח ב-1/6/2012 16:56 |
|
| |
| קסת כתב: |  | אז יהיה מי שיאמר שעל דרך הסוד יש לזה פשר, גישה זו אינה נראית לי כלל ועיקר, וגם אם יש אמת בדברים, הרי הלומד את זה ואינו מבין ואינו יודע משמעות פנימית אחרת מפשוטם של דברים, מה ענין יש לו ללמדם.
|
|
העניין הוא לשנן ולזכור את הפרטים האלה כדי שיוכל אחר כך לקבל את משמעותם האמיתית, וכמ"ש הנוב"י בהקדמת הצל"ח על הצורך לשנן ולזכור את אגדות הש"ס (וכן הזכיר שם גם ענייני הקבלה) דומיא דהמשל שהביא שם בעניין ילד הגורס את אותיות הא"ב לפני שיודע לקרוא מילים שלמות.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/6/2012 17:02 |
|
| |
קסת, ישנה שיחה של הרבי מליובאוויטש זצ"ל שדנה בשאלתך באופן מקיף ( כיום אפשרי חיפוש בכל ספריו. )
|
|
|
|
| נשלח ב-1/6/2012 17:09 |
|
| |
"רק שלפי זה יש לומר, שכל זה בזמנם,אבל בזמננו שלא משתמשים ברפואות אלו, וכמדומני שמובא שאין להשתמש בהם כי כל זה היה טוב בזמנם, אם כן בזמננו אין ענין ללמוד זה"
באשכול סמוך טענת שאין חדש תחת השמש ומה שהיה הוא שיהיה אז לפי זה בוודאי הכל מתאים לכל תקופה..
מה גם שכל שינוי יביא ח"ו לעוד שינויים כמו שכתבת ,ואז זה מדרון חלקלק.
ולפי הסוד יש כאן משמעות נסתרת אז בוודאי אין לתמוה על כלום.
תוקן על ידי צענערענע ב- 01/06/2012 17:11:56
|
|
|
|
| נשלח ב-1/6/2012 18:11 |
|
| |
הגמרא בשבת פ"ב ע"א אומרת
"אמר ליה רב הונא לרבה בריה, מאי טעמא לא שכיחת קמיה דרב חסדא, דמחדדין שמעתיה אמר ליה, מאי איזיל לגביה, דכי אזילנא לגביה מותיב לי במילי דעלמא, א"ל מאן דעייל לבית הכסא לא ליתיב בהדיא ולא ליפרח טפי, דהאי כרכשתא אתלת שיני יתיב, דילמא משתמטא שיני דכרכשתא ואתי לידי סכנה. א"ל הוא עסיק בחיי דברייתא ואת אמרת במילי דעלמא ? כ"ש זיל לגביה !". וכך הפסוק של "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם" שנאמר במקורו ביחס לנפש שהיא הרוח והפסוק שם מדבר על פסלים וע"ז ובכל זאת הגמרא בברכות ל"ב דורשת אותו על שמירת הגוף "מעשה בחסיד אחד שהיה מתפלל בדרך. בא שר אחד ונתן לו שלום, ולא החזיר לו [החסיד] שלום. המתין לו [השר] עד שסיים תפילתו. לאחר שסיים תפילתו [...אמר לו השר]: "ריקא! והלא כתוב בתורתכם 'רק השמר לך ושמור נפשך' וכתיב 'ונשמרתם מאד לנפשותיכם'! כשנתתי לך שלום למה לא החזרת לי שלום? אם הייתי חותך ראשך בסייף, מי היה תובע את דמך מידי?!" ומתוך הדמיון שבין השניים נראה שכמו שלימוד התורה הוא מרפא לנפש על אף שאין קשר ישיר בין הנושא הנלמד לבין הדבר שהיצר מושך אליו בכל זאת כיון שיש בו את ההחשבה של החלקים ששומרים על הגבולות הנכונים של האדם לכן "אם ברזל הוא מתפוצץ" והוא עיקר המצווה בתלמוד תורה שיש בו בחינה מסוימת של לימוד על מנת לעשות אם כן כך גם מה שהוא רפואה לגוף יש בהתעסקות הזאת בלימוד של הדברים האלו שבגמרא את ההחשבה של הצורך בשמירת הגוף וכיון שמונח בו היחס הרציני של שמירת האדם גם אם הוא בחלק הגופני שלו לכן יש בו קיום של האדם בחלק הזהיר שבו שהוא החלק של הדעת ולכן יש בהתעסקות בזה צורה מסוימת של לימוד תורה ואמנם שברור שאי אפשר לברך ברכת התורה על לימוד הרפואה כיון שעיקר העיסוק בו הוא בתחום הגוף ולא בתחום הרוח ובכל זאת כיון שיש בלימוד הזה ממטרות לימוד התורה לכן יש ממצוות תלמוד תורה ללמוד גם אותה ובשפה למדנית - יש בה לימוד תורה של הגברא גם אם לא לימוד תורה בחפצא
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-1/6/2012 18:18 |
|
| |
דייר
שם בסוף ברכות הגמרא מספרת כי -גם אם איזה יד יש לקנח בבית הכסא- תורה היא!
אחדש לך אולי שכחת- גם בתורה הכתובה ישנה מצוה- ויתד יהיה לך על אזנך וכיסית יציאותיך.
הכל תורה. השאלה היא אם גם היום צריכים להשתמש ביתד. והאם בשימוש בניאגרה יוצאים ידי חובה.
והאם השימוש באבנים לקינוח- לפי הגמרא. חובה דווקא באבנים. או אפשר גם עם נייר מיוחד כשר.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/6/2012 21:00 |
|
| |
ירוחם מה קשור מה שכתבת לפתרון חלומות?
|
|
|
|
| נשלח ב-2/6/2012 21:08 |
|
| |
דייר כתבת-
ומה עם עניין החלומות בסוף מסכת ברכות האם גם זה נכנס לגדר לימוד תורה?
עניתי לך כי הבל נכנס ללימוד תורה, והבאתי לך דוגמאות, אם הקינוח תורה היא! כפי שהגמרא מביאה בברכות.
פתרון חלומות לא כש"כ
|
|
|
|
| נשלח ב-3/6/2012 04:14 |
|
| |
אנציקלופדיה רפואית הלכתית (שטיינברג) מערך "השתנות הטבעים". בעניין הרפואות שבחז"ל
רפואות שבחז"ל כתבו הגאונים והראשונים, שאין להשתמש ברפואות שתיארו חז"ל בש"ס106. יש שנימקו זאת בכך שהשתנו הטבעים, והרפואות שבש"ס אינן טובות בזמן הזה107; יש שכתבו, שאסור להשתמש ברפואות המוזכרות בתלמוד, ואף יש חרם קדמונים על כך, כדי שלא להרהר אחרי חז"ל, ולא להוציא לעז על חז"ל108; יש שכתבו, שאין אנו מבינים את שמות העשבים המוזכרים בחז"ל, ואין אדם יכול לעמוד על עיקריהם109; ויש מי שכתב, שחז"ל לא היו רופאים, ואין אלו דברי מצווה, ולפיכך אין לסמוך על דבריהם110. הקזת דם היתה נפוצה ונצרכת בימי חז"ל111. יש מי שכתב, שהראשונים הוכרחו להקזה, והאחרונים הקזה סכנה להם, כי נשתנו הגופים החיים112. עקירת שיניים לפי חז"ל מומלץ שלא לעקור שיניים, אפילו במצב של מחלה113. ויש מי שכתב, שבזה נשתנו הטבעים, ואין נזהרים בזה, ושומעים לרופאים לפי הצורך114. __________________ 106 ראה אוצר הגאונים, גיטין עמ' עח. 107 תוס' מו"ק יא א ד"ה כוורא; שו"ת הרשב"א ח"א סי' תיג; יש"ש חולין פ"ח סי' יב; שו"ת בשמים ראש סי' רנט; שו"ת חות יאיר סי' רלד; ספר ברית עולם להחיד"א על ס' חסידים סי' תעז, שכתב שעתה אין מועילות רפואות שבש"ס, וכמו לעניין זוגות שהיה סכנה בדבר, ושוב ליכא קפידא; פלפולא חריפתא ע"ז פ"א סי' י אות ה, בדעת הרמב"ם; חזו"א יו"ד סי' ה אות ג; שו"ת אגרות משה חאבהע"ז ח"ב סי' ג ענף ב; שם, חחו"מ ח"ב סי' עג אות ד; שם, חיו"ד ח"ג סי' לו. 108 ס' הקובץ על הל' דעות ד ח, ובשו"ת שם אריה חיו"ד סי' כז, בהסבר שיטת הרמב"ם שהשמיט כל הרפואות האמורות בש"ס, וראה בכס"מ שם הי"ח; המהרי"ל בחלק ליקוטים שבסוף הספר, והובאו דבריו בהגהות רעק"א ליו"ד שלו א. וראה על דבריו בשו"ת אור לי בסוף שד"ח סי' עו, ובשד"ח מע' הרי"ש כלל נד; יש"ש חולין פ"ח סי' יב. בענין "חרם הקדמונים" שמוזכר בדברי היש"ש והמהרי"ל, משער הרב י. שציפנסקי, הדרום, תשרי תשכ"ו, שזהו אחד מחרמי רבנו גרשום מאור הגולה, שכן דרך הפוסקים הראשונים לקרוא לחרמי רגמ"ה בשם "חרם קדמונים". 109 המהרי"ל, שם; שו"ת חות יאיר סי' רלד. 110 רב שרירא גאון, הובאו דבריו באוצר הגאונים גיטין סח ב, ובתשובות הגאונים סי' שעו. וראה עוד בס' אשל אברהם (ניימרק) ח"א תש"ח פירות גינוסר סי' כב, ומהדו"ב תשיז, פירות גינוסר סי' סד. וראה במהרש"א ח"א גיטין סח סע"ב, בטעם הדבר שנכללו עניני רפואות בתלמוד. וראה עוד בע' רפואה, הע' 145 ואילך. 111 ראה ע' דם, חלק ד. 112 חזו"א יו"ד סי' ה אות ג. 113 פסחים קיג א. 114 שערי הלכה ומנהג, ח"ג סי' קלא. ויש לציין שדין זה לא הובא כלל ברמב"ם ובטושו"ע
ירוחם
<עניתי לך כי הבל נכנס ללימוד תורה, והבאתי לך דוגמאות, אם הקינוח תורה היא! כפי שהגמרא מביאה בברכות.
פתרון חלומות לא כש"כ> http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=33532&st=&pgnum=51&hilite _________________
ספרן
<ישנה שיחה של הרבי מליובאוויטש זצ"ל שדנה בשאלתך באופן מקיף ( כיום אפשרי חיפוש בכל ספריו)>
השיחה באידיש כאן בטור השמאלי סימן ג:
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14946&st=&pgnum=50&hilite
תוקן על ידי נישטאיך ב- 03/06/2012 04:43:49
תוקן על ידי נישטאיך ב- 03/06/2012 05:14:02
|
|
|
|
|
| נשלח ב-3/6/2012 07:58 |
|
| |
גם דברי חז"ל הידועים היום כבלתי נכונים תורה הם היות ונקבעו בתלמוד שהוא המקור העכשווי להלכה ועקרוהית ניתן לגזור מהם הלכות על דרך ההיקש. הם תורה בגלל השלכה הלכתית אפשרית ולא בגלל עצמם
|
|
|
|
| נשלח ב-3/6/2012 11:50 |
|
| |
| נישטאיך כתב: | | אנציקלופדיה רפואית הלכתית (שטיינברג) מערך "השתנות הטבעים". בעניין הרפואות שבחז"ל
רפואות שבחז"ל כתבו הגאונים והראשונים, שאין להשתמש ברפואות שתיארו חז"ל בש"ס106. יש שנימקו זאת בכך שהשתנו הטבעים, והרפואות שבש"ס אינן טובות בזמן הזה107; יש שכתבו, שאסור להשתמש ברפואות המוזכרות בתלמוד, ואף יש חרם קדמונים על כך, כדי שלא להרהר אחרי חז"ל, ולא להוציא לעז על חז"ל108; יש שכתבו, שאין אנו מבינים את שמות העשבים המוזכרים בחז"ל, ואין אדם יכול לעמוד על עיקריהם109; ויש מי שכתב, שחז"ל לא היו רופאים, ואין אלו דברי מצווה, ולפיכך אין לסמוך על דבריהם110. הקזת דם היתה נפוצה ונצרכת בימי חז"ל111. יש מי שכתב, שהראשונים הוכרחו להקזה, והאחרונים הקזה סכנה להם, כי נשתנו הגופים החיים112. עקירת שיניים לפי חז"ל מומלץ שלא לעקור שיניים, אפילו במצב של מחלה113. ויש מי שכתב, שבזה נשתנו הטבעים, ואין נזהרים בזה, ושומעים לרופאים לפי הצורך114. |
|
למה האקרובטיקה??
אנחנו בקרקס?
לחז"ל לא היה את הידע המדעי של ימינו ולכן אין להסתמך על הרפואות שלהם אלא אם כן יוכח מדעית שהן מועילות.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/6/2012 12:22 |
|
| |
דייר
אתה לא מבין למה האקרובטיקה?
אם נניח שידיעת חז"ל בנושאים אלו לא היתה שלמה, אז מי יודע מה עוד הם לא ידעו.
תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 03/06/2012 12:23:09
|
|
|
|
| נשלח ב-3/6/2012 12:25 |
|
| |
נשתנו הטבעים יותר טוב???
זה לא היה העיסוק שלהם הם התעסקו בתורה והלכה והסתמכו על הרפואות העממיות שנהגו בזמנם.
כל כך פשוט וברור אני ממש לא מבין מה הטעם להתפתלויות המגוחכות האלה.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/6/2012 12:30 |
|
| |
דייר
אני מסכיים אתך - נשתנו הטבעים הוא תרוץ שאני לא אוהב אותו, במיוחד שהוא נשמע מפי מתנגדי תורת האבולוציה.
הנחת יסוד חרדית היא שאסתכל באורייתא וברא עלמא, ואת כל העולם ניתן להכיר מתוך התורה, ואם חכמי ישראל לא ידעו את העולם, אזי אחת מהשנים, או שהנחה זו אינה נכונה, או שחכמי ישראל לא ידעו גם את התורה.
|
|
|
|
|
