| נשלח ב-3/6/2012 12:35 |
 |
| |
| בעלבעמיו כתב: |  | דייר
אני מסכיים אתך - נשתנו הטבעים הוא תרוץ שאני לא אוהב אותו, במיוחד שהוא נשמע מפי מתנגדי תורת האבולוציה.
הנחת יסוד חרדית היא שאסתכל באורייתא וברא עלמא, ואת כל העולם ניתן להכיר מתוך התורה, ואם חכמי ישראל לא ידעו את העולם, אזי אחת מהשנים, או שהנחה זו אינה נכונה, או שחכמי ישראל לא ידעו גם את התורה. |
|
בעל,
סמי מכאן "הסתכל באוריתא וברא עלמא", והכל בא על מקומו בשלום.
וממילא אין להבין מדרש זה כפשוטו, שכן מימד הזמן נברא, ויחד עם העולם נברא. מכאן שאי אפשר לדבר על "לפני בריאת העולם", משום שאין "לפני" אלא רק לאחר בריאת העולם.
ועיין בדברי הראב"ע על פרק א' בקהלת.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/6/2012 12:36 |
|
| |
| קסת כתב: | | בגמ' בכמה מקומות מוזכרים דברים שהם דברי רפואה, ויש מקומות שזה עמודים שלמים בש"ס, ומנהג כל ישראל ללמוד הכל.
|
|
באיזה ישיבה למדת? או ראית שלומדים את הכל?
|
|
|
|
| נשלח ב-3/6/2012 12:41 |
|
| |
יהי אור
מי שלומד דף היומי לומד הכל.
מי שלומד ברצינות לומד הכל
אכן בישיבות מצנזרים גם את הגמרא, וגם את הראשונים והאחרונים, שלא עומדים בהשקופה.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/6/2012 12:47 |
|
| |
הטענה שלי ברצינות, זה שאצל אלו שלומדים את הגמרא לתכלית שאליה התכוונה כנראה [=קביעת ההלכה], באמת לא לומדים את הקטעים האלה. מי שחייב לגמור את כל הספר, כמובן שילמד הכל. אבל אין מהמנהג הזה ראייה כ"כ שמחשיבים את זה בכלל תורה. מבחינת אגדה/היסטוריה/השקפה / וודאי שיש מה ללמוד גם מגמרות כאלה, וגם זה אינו מכריע ממש לשאלת גדר תורה. [שהרי גם מסיפורי חסידים יש מה למוד ואף אחד לא טוען שזה תורה, אם כי עיין נטעי גבריאל]
|
|
|
|
| נשלח ב-3/6/2012 13:16 |
|
| |
יהי אור
וזו בדיוק הטעה שלי- קומץ אנשים המחשיבים את עצמם, מחליטים וקובעים, מה תורה ומה אינה תורה,
מה ללמוד ומה לא ללמוד,
למדנו מכך כי לא הכל מה שכתוב בתורה מחייב אותנו היום ואתמול, ולמדנו מכך כי הגמרא לא מחייבת בכללותה, ואפילו על מה שהגמרא אומרת תורה היא. זה סתם!
מה שקובע ומי שקובע זה המגיד שעור, או הראשישיבה.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/6/2012 06:47 |
|
| |
<מה ללמוד ומה לא ללמוד>
מה היה גודל התנ"ך אם היו מתירים להם לצנזרו?
|
|
|
|
| נשלח ב-4/6/2012 10:22 |
|
| |
נישט
תנוח עליך דעתך, בסמינרי בית יעקב- לא לומדים את הפרקים הראשונים של ספר מלכים ,
|
|
|
|
| נשלח ב-5/6/2012 00:32 |
|
| |
למעשה הנושא אמור להיות רחב יותר, מה בכלל ההגדרה של המושג "תורה", ויש לדון בזה.
אני מנסה לחשוב האם יתכן לומר, שכמו שכל מה שנכתב בתורה, בחמשה חומשי תורה, ודאי בכלל תורה הוא, גם אם לא בין מה המשמעות המעשית ומה זה משנה וכו', אולי יש מקום לומר שגם יש תוקף מיוחד לש"ס, שכל מה שנכתב בו בכלל תורה הוא, כאילו היתה כאן איזה טקס של נתינת התורה נוספת.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/6/2012 06:50 |
|
| |
ירוחים, נישטאיך
איני מתייחס כלל לנושא של צנזורה וכו'.מה שטענתי זה דבר אחד. שההוכחה שהביא פותח האשכול ממנהג ישראל ללמוד את הכל שהכל זה תורה, אינה הוכחה בעיני.
קסת
הרב מיכי דן בזה בכמה מאמרים בצהר נדמה לי, ככל הידוע לי אין בזה דבר ברור.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/6/2012 09:36 |
|
| |
ממה נפשך, האם חיוב לימוד הגמרא -מנלן החיוב?- חל גם כשהנושאים לא רלוונטיים ללימוד 'קודש' או שאינם נכונים ל"ע?
|
|
|
|
| נשלח ב-5/6/2012 18:14 |
|
| |
יהיאור
מה זה צוהר?
הזכרתי בדברי שיתכן שלא רצו להרגיל למצב שיש קטעים שלא נלמדים, כי זה יכול להתרחב לעוד דברים.
אני רוצה להזכיר כאן נקודה נוספת שחשבתי עליה, ואני מקווה שלא יצא מכשול מתחת ידי.
יש בגמ' דיונים שקשוים בלשון המשנה, כגון קדושין נ א ותנן נמי גבי כתובות וכו', ולכאורה הנושא למה התנא כתב בצורה זו ולא אחרת, אינו נושא תורני, הרי התנא הוא אדם, ולדון למה אדם בחר להתבטא בנוסח זה ולא אחר מה תורה יש בה,
ולכאורה התשובה היא, שאמנם יש מקומות שלפי תשובת הגמ' יוצא שבעצם לא היתה נפק"מ בדיון בלשון התנא, אבל יתכן שיש מקומות שיתכן שנוכל ללמוד דינים מלשון התנא, יש חשיבות גדולה להכיר את לשון וסגנון התנא, כדי לדעת מתי ניתן ללמוד דברים מנוסח המשנה.
רק שלכאורה זה הכל בגדר הכשר תורה,וכמו שציין כאן משהו על אלף בית, הרי ודאי שלימוד קריאה אף שבלעדו לא שייך ללמוד כמעט כלום, אינו נקרא תורה, אף שודאי יש בזה חשיבות גדולה ללימוד, אבל זה עצמו אינו תורה.
אמנם יתכן שאין זה ככה, שהרי בלימוד העיוני שמנסים להבין לעומק, תמיד יתכן במהלך החשיבה אולי דברים שלא היינו רואים בהם נושא תורני, אבל למעשה, כל העיסוק בהבנת התורה תורה היא, וע"כ גם בנושא לימוד הענינים של לישנא דמתני', זה הכל תחת המסגרת של להעמיק ולהבין דיני התורה, והכל בכלל עיון הוא.
למשל, בוא נגיד אדם מנסה לדון בהבנת דין מסוים, וכדי לנסות לחשוב מה היה ראוי לדון במקרה זה, הרבה פעמים יש מקום לחשוב איך נהוג לדון בשאלה זו בבתי המשפט, אז הולך הלומד ומחפש לו איזה ספר שבו כתוב חוקי מדינה מסוימת, ומסתכל מה החוק שם במקרה המסוים שבו הוא דן, אז אף שהוא מעיין לכאורה בהיפך של התורה, בתורת האומות, אבל כיון שהכל במסגרת הבנת תורת ישראל, י"ל שה"ז בכלל לימוד תורה.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-6/6/2012 07:55 |
|
| |
דייר <כך פשוט וברור אני ממש לא מבין מה הטעם להתפתלויות המגוחכות האלה> התשובה כ"כ פשוטה וברורה, ואני ממש לא מבין מה הטעם לשאול את שאלתך.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/6/2012 08:00 |
|
| |
|
|
|
|
|
