|
|
| נשלח ב-3/6/2012 12:59 |
 |
| |
האם יכול להיות שכר ועונש בלא השארת הנפש? יש מקום לומר שכן. או שזו שאלה החורגת ממסגרתו של האשכול הנוכחי.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-3/6/2012 13:00 |
|
| |
יהיאור
אולי כדאי להרחיב את הדבור, מה נכלל היום במערכת האמונות המחייבו, לפחות בקרב החרדים. אעלה מספר נקודות:
שהכל רמוז בתורה
שחז"ל ידעו את כל הידע המדעי של זמננו.
שחכמי הדור אינם נתונים לשיפוט
וכו'
מעניין לכמה עיקרים נגיע.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/6/2012 13:04 |
|
| |
האמונות החרדיות לא משנות כאן. ואין זה המקום שלהם. זה ברור שכל הטענות שכתבת שנויים במחלוקת ראשונים, וממילא לא שייך לומר עליהם שהם עקרים . מה גם, שאיני מכיר שום דרך רציני לכלול אותם בהגדרת המילה עיקרים.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/6/2012 13:10 |
|
| |
ברוב הלכות השס יש מחלוקת במשמעות הפסוקים ,
אם נוקטים כהרמבם בכל עניין אין הבדל בין הדברים,
ולמה שביאת המשיח יוזכר בה תשובה?
|
|
|
|
| נשלח ב-3/6/2012 14:15 |
|
| |
בילי
כשמנה הר"מ את הכופרים בהל' תשובה לא כלל את הכופר במשיח. משמע שיש הבדל לדעתו ביןצזה לשאר הכופרים שמנה.
אם תתחיל לכתוב בתורה מובנת אוכל להתייחס לדבריך, עד אז איני יודע מה אתה מתכוון לכתוב.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/6/2012 15:40 |
|
| |
תרגיל
אמש הבאתי באשכול אחר את הדברים הבאים:
עיון בספרו החדש של אפרים חמיאל "הדרך הממוצעת", מגלה פרט מעניין על שד"ל: בעמ' 220 הער' 245 ..."כי מלבד חריג אחד, גילוח בתער, שלוצאטו הקל בו לעצמו בלבד על פי עדותו (במכתבו לשי"ר משנת 1833, אגרות שד"ל, עמ' 246) לפי עמדת ראב"ע ובניגוד להלכה, הקפיד שד"ל על כל ההלכות של חז"ל"
הערב נזדמנתי לבית ידיד שבספרייתו נמצא "אגרות שד"ל" וכך כתוב שם:
..."ואני גם אינני מאוהביו (=של ראב"ע) כבר קבלתי פירושו (נגד ההלכה) בפסוק לא תקיפו פאת ראשכם, שאינו אלא על מת וקבלתי על עצמי למעשה אע"פ שאין אני מורה כן לאחרים כי אין לי עסק בהוראה"
-------------------------------------------------------------------------------------------------------
הנה בא שד"ל ואומר קים לי כפירוש "פשוטו של מקרא" של ראב"ע, נגד קבלת/פרשנות חז"ל. מה דינו של שד"ל לפי זה ?
|
|
|
|
| נשלח ב-3/6/2012 16:11 |
|
| |
זה 'קים לי' בהלכה, אבל בנ"א למקום. לא אמונות ודעות אלא מצוות מעשיות.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/6/2012 16:42 |
|
| |
לומד,
כדאי שתעיין קודם שוב בעיקר השמיני. שם כותב הרמב"ם שפירושה של תורה=התורה שבע"פ, אף הוא מן השמיים. וראה מש"כ על "פירושים המקובלים" בהקד' לפיה"מ ובעוד מקומות. הרי גם ראב"ע עצמו שיצא מתוך הנחת "אין מקרא יוצא מדי פשוטו" ופירש מה שפירש, לא העלה בדעתו לרגע כמובן, להאמין שפרשנותו זו שלו, היא מאותם פירושים מקובלים המחייבים או אפילו מותרים למעשה. (וכדוגמת "טטפת" של הרשב"ם) לכן, לפום ריהטא יש בדברי שד"ל כפירה בתושבע"פ, אא"כ יפרש את המונח באופן שונה. והדברים ארוכים וסבוכים.
תוקן על ידי ספרן ב- 03/06/2012 16:46:02
|
|
|
|
| נשלח ב-3/6/2012 16:55 |
|
| |
אז הפשטות המתחדשות בכל יום אינם חלק מהתורה שבעל פה, משום שאינם מכוונים להלכה?
|
|
|
|
| נשלח ב-3/6/2012 17:04 |
|
| |
יהי
בה, תשובה לא זכור לי שכולל הרם את כל היג עיקרים?חלק גדול מוזכר בה,יסודי התורה ,
ועדיין לא הבנתי מה בכך,האם לא הספיק לשונו החריף החד משמעי בהלכות מלכים,?
לגבי פרשנות אחרת שיבור לו האדם בתוך המקרא אחרי שהרמבם פסק את פרשנותו להלכה, אז אם מצאת חולק על הרמבם בודאי שחוזרים כאן לשאלת האשכול של קים לי ולא כפי שטענת שגם בלא קים לי ,ואם מדובר בפרשנות עצמית אז הוא יצטרך שוב להקים את כת הקראים שנעלמה לו.
ספרן
פרשנותו של הרשבם נכתב על הפסוק והיה לאות על ידך ולזיכרון בין עיניך וגם הוא לא העלה על דעתו להמנע מלהניח תפלין בניגוד לאלו שציטטת שלקחו את פרשנותם למעשה נגד חזל,כמו שגם בעל הבכור שור נזהר מבשר וחלב וכו, למרות ,,,,
|
|
|
|
| נשלח ב-3/6/2012 17:10 |
|
| |
לומד,
בודאי שלא. ה"פשטות המתחדשים" הם כמובן בכלל תורה ולימודה (ורק מפני "אין מקרא יוצא מדי פשוטו"), אבל בתורה שבע"פ (במובנה המקורי, המצומצם) אינם נכללים. כדאי בעניינים אלו לעיין היטב בספרו של ר"י קופרמן "פשוטו של מקרא" וב"מאורות הרמב"ם" שעל ההקדמה ליד החזקה מתוך שעוריו הנפלאים של הרש"י וינברג זצ"ל ר"י בלטימור שהעמיק ודייק מאד בלשונות הרמב"ם בסוגיות הללו.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/6/2012 17:14 |
|
| |
| ביליצר כתב: |  |
ספרן
פרשנותו של הרשבם נכתב על הפסוק והיה לאות על ידך ולזיכרון בין עיניך וגם הוא לא העלה על דעתו להמנע מלהניח תפלין בניגוד לאלו שציטטת שלקחו את פרשנותם למעשה נגד חזל,כמו שגם בעל הבכור שור נזהר מבשר וחלב וכו, למרות ,,,,
|
|
אכן. ועכשיו השאלה, הואיל ושד"ל האמין נגד חז"ל שפירושו שלו הוא הנכון הלכה למעשה בפירוש הפסוק, מה דינו לפי הלכ' אפיקורסות, האם אין כאן כפירה בתושבע"פ מן השמיים, המועברת במסורת ע"י חכמים ("או המכחיש מגידיה") ?
אבל, שוב, שד"ל יכול לפרש לכתחילה את המושג תושבע"פ באופן שונה מהרמב"ם. ויש לעיין אם יש לכך תקדימים ? אם הדבר בכלל בסמכותו ? וכך אנו חוזרים לשאלת האשכול העיקרית.
תוקן על ידי ספרן ב- 03/06/2012 17:21:05
|
|
|
|
| נשלח ב-3/6/2012 17:22 |
|
| |
אם לא מצא לו איזה גירסא של איזה תוספתא נידח לכאורה דינו כדין שנתנו לקראים,,והם הוכרזו ככופרים גם בלא ולפני דברי הרמבם
תוקן על ידי ביליצר ב- 03/06/2012 17:31:09
|
|
|
|
| נשלח ב-3/6/2012 17:43 |
|
| |
בילי,
המקור היחידי שהוא מצטט זה פירושו של ראב"ע (ויקרא כא, ה) אשר לא העלה בדעתו ח"ו לעשות בו את השימוש ששד"ל עושה, אפילו מבחינה רעיונית (כפי' תושבע"פ וככל הנ"ל)
וע"ע לכל הענין ("פירושים המקובלים" וכו') באורך, ב"אגרות הגרי"ד הלוי" (סאלאוויציק) על פ"א מהלכ' ממרים. ועל המחלוקת הנזכרת שם בין הרמב"ם לשאר הראשונים, ראה גם בנספח לספרו החדש של הר"מ אברהם "רוח המשפט".
|
|
|
|
|
