מצווה לשמוע דברי חכמים. [סוף האגרת, להביא את כולו?]
[חפשתי בשלש תוכניות, אולי אתייגע עוד? ]
אגרות הראי"ה חלק א' סי' כ', [עמ' כא] :
ולענין דינא. דע, שאע"פ שאיסור גמור וחולי רע הוא, אפי' מי שמסתפק
ומהרהר על דברי האמונה השלמה, מ"מ לא מצינו שדנו חז"ל דין אפיקורוס, כ"א
על הכופר, דהיינו המחליט ההיפך. וההחלטה של ההיפך א"א שתמצא כלל בישראל
ביו שום אדם שלא יהי' רשע גמור ומשקר במזיד. כי הרשעה היותר גדולה לא
תוכל כ"א להטיל דופי של ספק לחלושי הדעות, וכיון שכן מי שמעיז פנים לאמר
שהוא כופר בבירור, הרי הוא רשע מוחלט, שבצדק היה ראוי לדונו בכל הדינים
המפורשים, ואין כאן טענת לבו אונסו כלל. ואם היתה הכפירה שבדורנו בעלת
אמת, היתה תמיד טוענת טענת ספק, והיו מבררים לה בנקל ספקותיה, אבל היא משקרת
בזדון, וטוענת טענת ודאי , בשעה שאפילו ליותר חלושים בדעת א"א כלל שתבא
כ"א למדת ספק, והרי היא עסוקה ברשע של רדיפה בעזות מצח, ע"כ היא חייבת
כל הדינים, שבידי אדם ובידי שמים, לפי הערך של המכשלה שהיא עושה. ופרטי
הדברים מובן שצריכים אריכות גדולה של ספרים רבים לבאר. ודבר זה ברור,
שמי שבא לידיעה איך שכל המינות, ביחש לישראל, איננה כ"א טענה של ספק
גרועה, המתלקטת מחסרון ידיעה וחסרון רגש ומעוט מוסר, מיד הוא נעשה שלם
באמונה ויראת ד' באמת' וכל מה שיהי' יותר דבק בת"ח, דורשי אלהים באמת,
כן יתעלה מעלה מעלה, להיות ממולא באמונה של חסן חכמת ודעת. "כל כלי יוצר
עליך לא יצלח וכל לשון תקום אתך למשפט תרשיעי, זאת נחלת עבדי ד' וצדקתם
מאתי אמר ד'".
תוקן על ידי יהיאור ב- 06/06/2012 09:30:52
