שופט לתלמיד ישיבה: "צא לעבוד ושלם את חובותיך"

 מיכי כתבת:

דוד,
אני ממש לא מבין איך אפשר להתווכח על עובדות (אמרתי כעין אודיתא, ולא דיברתי על אודיתא).
א. שאלתי מדוע אני חייב לשלם אם קניתי משהו?

ב. מה מחייב אותי בגניבה ואבידה אם אני ש"ח שהתנה על הלכותיו? וכן על זו הדרך.

 אכן זו אותה השאלה. השאלה היא מה מקור הסמכות של בית הדין לכפות את "דעתם", "החלטתם" "פסק דינם" על האדם. המשפט החילוני מתבסס על הסכמה בין כל האזרחים, ולשם כך בוחרים ממשלה ומקימים מערכת חוקים, שפיטה, משטרה, וענישה, ומי שלא רוצה לקבל את המערכת הזו, יכול לעבור לארץ אחרת אשר שם "לדעתו" המערכת יותר מתאימה.

 אולם המשפט הדתי שואב את סמכותו מהקביעה האלוקית הכתובה בתורה, ולכן. מזיק חייב לשלם כי כך כתוב בתורה, שומר חינם פטור על גניבה ואבידה וכו' כי כך כתוב בתורה. ומכאן סמכות בית הדין לבצע את ההלכה ע"י השוטרים שהתורה מצווה למנות לאכוף את פסקי הדין.

 ולכן אני תוהה, אם לפי הדין, אדם שמתחייב לבצע, למכור, או לתת, או לחלוק וכו' בין בכתב, בשטר, או בקניין, אינו חייב למלא את התחייבותו, למה חייב הלווה לשלם, או הקונה לשלם? ולמה בית הדין יכול להתערב ולכפות.

 
ג. באחים שחלקו זהו מצב הדדי. אחרי שחלקו ודאי שאינם יכולים לחזור. מה  שמדובר כאן הוא שאחד יעכב את החלוקה של כולם לפני שבוצעה. 

  זה לא נכון, מדובר באחים שהסכימו ביניהם על חלוקת השדות, ואפילו עשו מסמך חתום, ועשו קניין על החלוקה. יכול כל אחד מהם לחזור בו עד שלא עשו קניין מועיל בקרקע. "חזקה". דהיינו אין חובה לקיים הסכמות והתחייבויות.

ד. זו לשון הרמב"ם שהבאת בעצמך:
וכן כל תנאין שמתנין בני אדם ביניהן, אף על פי שהן בעדים ובשטר, אם יהיה כך או אם תעשה כך אתן לך מנה או אקנה לך בית זה, ואם לא יהיה או לא תעשה לא אקנה לך ולא אתן לך, אף על פי שעשה או שהיה הדבר לא קנה, שכל האומר אם יהיה אם לא יהיה לא גמר והקנה, שהרי דעתו עדיין סומכת שמא יהיה או שמא לא יהיה.
הרי לך שמדובר כאן רק בהתחייבות בתנאי, על צד שיהיה או לא יהיה. אבל הלוואה היא התחייבות לא מותנה.
וכן הוא להדיא בשו"ע סי' רז ה"כ:
המחייב עצמו לחבירו בלא תנאי, אף על פי שלא חייב לו כלום, חייב, כמו שנתבאר בסימן מ', ואין בזה משום אסמכתא.

  הרמב"ם כותב שהתחייבות בתנאי לביצוע המעשה לא מחייב את המתחייב לעשות. ואפילו אם עשה המקבל קניין דהיינו שהחזיק בקרקע על סמך אותה התחייבות, לא נחשבת החזקה לקנין מועיל. אבל היכן נעלמה המחוייבות של המתחייב כאשר בוצע התנאי לקיים את התחייבותו?.