|
|
| נשלח ב-15/6/2012 09:59 |
 |
| |
?
|
|
|
|
| נשלח ב-15/6/2012 10:37 |
|
| |
מ80 אתה מתכוון לדילוגי אותיות ראשי תיבות סופי תיבות גימטראות?
כי מהפשט של התורה אני מתקשה להבין איך אפשר למצוא את כל התורה שבעל פה.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/6/2012 10:54 |
|
| |
דייר,
לתורה שבעל-פה יש מקורות במקרא. עיין מכילתא, ספרא וספרי. בספר מאורות הגר"א הגאון הביא רמזי מקראות להראות ולהסביר מקורן בתנ"ך של תשע ממסכתות הש"ס.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/6/2012 11:08 |
|
| |
אתה רציני??
איך אפשר מהמילים "טוטפות בין עיניך" להסיק את עשרות הלכות תפילין .
וזה רק דוגמית.
אדרבא אני אשמח לדוגמא אחת בודדת על רמזים כאלה.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/6/2012 11:36 |
|
| |
הגר"א הלך בכיוון הפוך כדרכם של האמוראים: מצא לכל משנה את מקורותיה בתנ"ך. רוב המקורות לקוחים ממדרשי ההלכה ושני התלמודים וחלקם מצא מדעתו.
לדוגמא (פאה ח, ה): אין פוחתין לעניים בגורן מחצי קב חטין וקב שעורין. הגר"א: עיין ר"ש בשם ירושלמי [פרק ח, הלכה ד] מה טעם ואכלו [בשעריך ושבעו (דברים כו, יב) תן לו כדי שובעו]; וכן אמר בספרי פרשת תבוא: ונתתה ללוי לגר ליתום ולאלמנה (דברים שם), תן לכל אחד ואחד לפי חלקו, ואכלו בשעריך ושבעו, תן להם כדי שובעם; מכאן אמרו אין פוחתין [לענייים בגורן מחצי קב חטין וקב שעורין]; וכן דריש גם בפרשת ראה: ואכלו ושבעו, תן להם כדי שבען, מכאן אמרו אין פוחתין וכו'.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/6/2012 12:13 |
|
| |
מה שאתה מביא זה דין כללי ביותר לתת כדי שביעה
איך את כל פרטי ההלכות אפשר למצוא?
|
|
|
|
| נשלח ב-15/6/2012 12:29 |
|
| |
הפרטים נובעים מהכלל אם בקבלה ואם מסברא. חזקיה שאל לאבוי מנא אילין שיעורייא (מאיפה השיעורים שנתנו חכמים כגון חצי קב חטים וקב שעורין). אמר ליה: אהן צררא סמך הדר ברתא. יש המפרשים: דומה למסורת העופות שנמסר לחכמים בקבלה. ויש המפרשים: כצרור הקטן המונח בין אבנים גדולות וסומך את הארמון, כלומר שבעצמם שיערו את השיעורים.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/6/2012 15:34 |
|
| |
אז אתה מודה שאי אפשר להוציא את הפרטים מהכתוב.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/6/2012 16:48 |
|
| |
הפרטים נגזרים מהכלל והכלל כתוב. אם אפשר או אי-אפשר להוציא את הפרטים מהכתוב, זה כבר תלוי בכתוב וביכולת הסברא.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/6/2012 16:49 |
|
| |
תעשה הסבה לפוליטיקה אתה תהיה כוכב.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/6/2012 16:57 |
|
| |
אומרת המשנה (חגיגה א, ח): הלכות שבת חגיגות ומעילות הרי הם כהררים התלויים בשערה, הן מקרא מועט והלכות מרובות, הדינין והעבודות הטהרות והטומאות ועריות יש להם מה שיסמוכו. הן הן גופי תורה. מכל מקום, לדעת הרמב"ם על-פי ספרא משה קיבל מסיני את כל המצוות כללותיהן ופרטותיהן ודקדוקיהן.
תוקן על ידי מ80 ב- 15/06/2012 17:02:39
|
|
|
|
|
| נשלח ב-15/6/2012 17:08 |
|
| |
שיטת זילברמן וזכרו תמיד טענו שהם הולכים בדרך הגר"א, מה המקור לכך?
|
|
|
|
| נשלח ב-15/6/2012 17:15 |
|
| |
שיטת זילברמן כדרך חז"ל: בן חמש למקרא, בן עשר למשנה, ובן חמש-עשרה לתלמוד. לימוד הגמרא בבקיאות ואליבא דהלכתא ולא בפלפול. כך למדו בתקופת הראשונים, וכאמור הגר"א הלך בדרכם.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/6/2012 17:27 |
|
| |
לא לומדים תוספות רע"א ר' חיים ר' ש. שק' -שיטה.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/6/2012 18:08 |
|
| |
אני מחכה לראות את התוצאות.
|
|
|
|
|
