|
|
| נשלח ב-19/12/2012 22:11 |
 |
| |
כפי הנראה אין בידינו מסורות נוספות אודות אנטיגנוס איש סוכו, מלבד אותו מאמר במסכת אבות, והגרסה הנוספת שלו באבות דרבי נתן (עם התוספת בדבר צדוק ובייתוס). אם כן לא נראה אפשרי לברר אם כוונתו המקורית של אנטיגנוס הייתה למסר החזק, והחריג, "עשו על מנת שלא לקבל שכר". מה שכן אפשר אולי ללמוד מהגרסה באבות דר״נ זה שעבור חז"ל בדרך כלל, המחשבה שאפשר למצוא ערך בעבודת השם ללא ציפייה לשכר כלל, הייתה ממש בלתי נתפסת. שהרי זה בעצם הלך המחשבה שהם מייחסים לצדוק ולבייתוס: היות שאין לצפות לשכר מעבודת השם, על פי מה שלימד אנטיגנוס, אז אין בה טעם. וכך יצאו למינות.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/12/2012 23:08 |
|
| |
נ.ב. הטעות שמייחסים חז״ל לצדוק ולבייתוס איננה בהיקש הנ״ל, אלא בהבנת כוונתו של אנטיגנוס.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/12/2012 09:54 |
|
| |
הם לא יצאו למינות, הם נשארו כפי שהיו צדוקים וביתוסים.
מי שיצא אלו היו הפרושים הם יצאו מהמסגרות הקיימות.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/12/2012 10:32 |
|
| |
ציטוט מעצמי:
הרמב"ם (הלכות תשובה פרק י) גינה את העובד מיראה, שהוא העובד על מנת להינצל מעונש ועל מנת לקבל שכר. הרמב"ם מתבטא (שם, הל"א): "אין ראוי לעבוד את ה' על הדרך הזה, שהעובד על דרך זה הוא עובד מיראה ואינה מעלת הנביאים ולא מעלת החכמים, ואין עובדים ה' על דרך זה אלא עמי הארץ והנשים והקטנים שמחנכין אותן לעבוד מיראה עד שתרבה דעתן ויעבדו מאהבה". לדעת הרמב"ם אין ערך עצמי בעבודה מיראה, אלא כשלב מעבר לעבודה מאהבה. העובד מאהבה (שם, הל"ב) "עוסק בתורה ובמצות והולך בנתיבות החכמה לא מפני דבר בעולם ולא מפני יראת הרעה ולא כדי לירש הטובה אלא עושה האמת מפני שהוא אמת". הרמב"ם (שם, הל"ה) מגדיר שכל מי שעוסק בתורה כדי לקבל שכר או כדי שלא ייענש, עוסק בתורה שלא לשמה, והערך של לימוד שלא לשמה הוא רק כדי שהלומד יגיע דרכו ללימוד לשמה.
בדעת רבנו יונה נראה שהיחס לעבודה שלא לשמה הוא לא רק יותר סלחני מדעתו של הרמב"ם אלא שהוא מכניס את חישוב השכר והעונש כמרכיב לגיטימי בעבודת השם. בתר"י (אבות, א:ג) הוסבר שעבודה מאהבה סיבתה היא החסד שהקב"ה כבר גמל לאדם: "יש לאדם לעבוד את ה' על מנת שלא לקבל פרס אלא מפני חסד שגמלו כבר ומפני מעלת הרב שהוא ראוי לכך". העבודה מיראה היא עבודה מתוך חשבון על העתיד, ואילו העבודה מאהבה היא הכרת הטוב על העבר. ההבדל בין עבודה מאהבה לעבודה מיראה הוא על ציר הזמן בלבד. וכן בסמ"ג, עשין ג, ראה ערך גם בעבודה שלא לשמה: "וכמו כן אנשים שעובדין הקדוש ברוך הוא על דעת שייטיב להם בעולם הזה ובעולם הבא, ודאי מידה טובה היא שמאמין בהקב"ה שיתן לו שכר טוב אבל זו אינה עיקר העבודה כי עיקר מחשבתו לצורך עצמו".
תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 20/12/2012 10:33:50
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-20/12/2012 10:35 |
|
| |
ירוחם
אתה אומר שאין תחית המתים מהתורה?
|
|
|
|
| נשלח ב-20/12/2012 10:48 |
|
| |
בעל
אין תחיית המתים מהתורה.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/12/2012 11:02 |
|
| |
ירוחם
רציתי רק לוודא אם ניפגש למעלה
|
|
|
|
| נשלח ב-20/12/2012 11:30 |
|
| |
ממה נפשך אם אין -אז ודאי לא נפגש,
אבל אם יש ! עוד יותר בטוח שלא נפגש, כי אז אני לא עולה למעלה, אלא יורד במעלית מהירה למטה למטה.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/12/2012 11:58 |
|
| |
| בעלבעמיו כתב: |  | ירוחם
רציתי רק לוודא אם ניפגש למעלה |
|
גן עדן העליון גם מהתורה? 
|
|
|
|
| נשלח ב-20/12/2012 11:59 |
|
| |
ירוחם
למה לא? אחרי שנים עשר חודש.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/12/2012 12:21 |
|
| |
בעל ואני חשבתי שאתה אוהב אותי והיית לומד את המשנה בעדויות,ב עד הסוף, שם
רבי יוחנן בן נורי אומר מן הפסח ועד העצרת שנאמר ומדי שבת בשבתו:
אם כדבריך- 12 חודש. אתה יודע מה יעשו לי שם מלאכי החבלה, בעידודם של כמה מהחברים יודעי הסוד.
יהפכו אותי לשבר כלי. אפילו אני לא אכיר את עצמי.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-20/12/2012 12:45 |
|
| |
ירוחם
אז גם קדיש בהתאם?
|
|
|
|
| נשלח ב-20/12/2012 12:56 |
|
| |
בעל
רבי יוחנן בן נורי לא הכיר את הקדיש, וגם חכמי התלמוד האחרים לא הכירו את הקדיש.
הקדיש הוא רעיון מאוחר מאד, שהתפתח עם הזמן לאן שהתפתח.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/12/2012 16:17 |
|
| |
| יהיאור כתב: | | תשובת ייתכן: הרעיון נוצר כאשר ראו שהשכר ועונש המובטחים לא עובדים, והוצרכו למצוא מוטיביציות אחרות לקיים את התורה.
|
|
מדוע אם כן חכמים תרצו למען ייטב לך בעולם שכולו טוב?
|
|
|
|
| נשלח ב-20/12/2012 16:32 |
|
| |
אכן למסקנא איני חושב שיש בחז"ל רמז לרעיון הלשמה כמוטיביציה העיקרית לקיום המצוות, וכמ"ש בהודעתי האחרונה.
אך כלפי לייבוביץ, ואולי הר"מ, התיאוריה הזו נכונה.
|
|
|
|
|
