נוקם ונוטר כנחש - לשיפוטכם

יושל וצענע

האם הנידון של האשכול הוא האם אדם מסויים עומד בקריטריונים של 1. תלמיד חכם 2. נוקם ונוטר כנחש לפי הפרשנות המקובלת?

נניח שאותו האיש באמת לא עשה כדין. אז מה?

אולי הוא סבר שהוא מגן על מעמדו כמחזירן בתשובה? או על רשת הפצת הפירסומים שלו, שאמורה להפיץ תורה ויראה, ותלויה בתרומות?

***

כאן אנו מגיעים לשאלה עקרונית, ובאמת אין לי עליה תשובה חד משמעית. אז אני מעדיף לנסח את השאלה באופן אנונימי. כך:

יש מרצה מסויים שלפי השמועה יש לו היתר הוראה ולכן הוא בהחלט יכול לטעון שיש לכנותו "הרב" ולא רק מפני שהוא מרצה פופולרי ליהדות. והנה, עתה מתברר שהוא נוהג לרדוף את משמיציו, או לפחות תועד ביוטיוב כשהוא עושה כן פעמיים.

אם נניח שהוא עשה לא נכון, האם זה תפקידו של הפורום שלנו לעסוק בזה?

יש כאן גם היבט של סיכון. נראה שאותו מרצה נוהג להפעיל עורכי דין כדי לתבוע כל מי שמעז לומר עליו דברים שלדעתו אפשר להוכיח שהם לא נכונים. האם מישהו כאן רוצה להסתכן ולבקר אותו?

***
תשאלו: ומה בין זה לבין מה שאני אישית כתבתי לבקר את הרח"ו?

האם ההבדל הוא שאותו מרצה בן זמננו מסוגל להגן על עצמו ואילו הרח"ו הלך לעולמו והותיר כתבים שבהם ניתן לטפל בלי שיוכל להצדיק את עצמו?

ומה בין הדיון על התנהגותו של מרצה פופולרי ליהדות לבין הדיון על  פסקי הלכה מחמירים שאני דן בהם באשכול אחר שפתחתי?

אולי ההבדל הוא בזה: השאלות שלי לא היו עליו אישית אלא על הדרך והפסקים שמציגים אישים אלו. וכאן יש לי תחושה לא נעימה של התייחסות אישית.

אני מוצא את עצמי נאלץ להגן על אדם שאיני מסכים עם דרכו (וגם אישית קשה לי לחבב, אבל אולי זה אני ולא הוא). ובכל זאת, סבורני שהאשכול הזה יצא מכלל דיון תיאורטי על שאלות עקרוניות, שהן עניינו של הפורום, לשאלות אישיות ופרטיות, שהן דומות יותר לרכילות.

והנראה לעניות דעתי כתבתי.


***
ירובעל,

אם הבנתי, אתה מחלק בין ההיתר שיש לתלמיד חכם להגן על מעמדו בפני עמי הארצות ומפני עם הארץ לבין היחס הרע שנראה לפעמים בין תלמידי חכמים, או שמוחזקים לתלמידי חכמים.

יתכן שעצם החילוק בין סוגי ההתקפה שהותרה לתלמיד חכם על אחרים, בין עם הארץ לתלמיד חכם אחר, יתכן שהוא נכון.

ומסתבר יותר שבזמננו קשה יותר למצוא תלמידי חכמים הראויים למעלות שציינו חז"ל (האם אי פעם היה קל למצוא כאלו?).

ובכל אופן, כבר אמרו חכמים כי "לא כל הרוצה ליטול את השם יבוא ויטול". אל לנו להיות מופתעים שיש רעש רב סביב ויכוחים בין תלמידי חכמים. לפעמים זה נובע מכך שהם אינם תלמידי חכמים, או על כל פנים לא ברמה שאנו מקוים לה. לפעמים זה נובע מכך שציטוטים הוצאו מהקשרם או שדיון ומחלוקת נופחו.

ואף על זה אפשר לצטט מדברי חז"ל, ממה שגער ר' יהושע בקירות בית המדרש. אם יש מחלוקת בין תנא לתנא, מה לקירות להתערב בזה? (זו מליצה שלי).

כלומר, ממה נפשך. או שהרבים אינם רבנים, או שהתופעה באמת פסולה והם נכשלו... אבל ראוי גם לזכור את המימרה המפורסמת של ר' נחמן מברסלב. זה בהחלט יכול לקרות שת"ח טועה, אבל זה לא הופך אותו ללא ת"ח.

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");