| נשלח ב-18/6/2012 22:14 |
 |
| |
סקירת האמונות והדעות בימינו
לפני מספר חודשים שוחחתי עם אחד מחכמי הפורום והועלתה השאלה מהו היקף האמונות המחייבות היום. כידוע, הרמב"ם העמידם על שלוש עשרה, בעל העיקרים על שלושה, והיו שטענו שכל התורה היא עיקר. היו שחלקו בין שרשים שהתורה לא תיכון בלעדיהם, לבין אמונות נכונות, שאינם עיקרים. מה הם היום עיקרי האמונה? קיימים היום עיקרים שלכאורה לא נמנו במנינם של מוני העיקרים הקודמים, וישנם כאלו שקבלו פנים חדשות. ישנם המקובלים על כל החוגים וישנם שאינם זוכים לקונצנזוס. באשכול זה אנסה לעשות סדר חלקי, שלא יכלול את כל הספקטרום, שהוא כמובן רק הצעה לדיון. בכתיבת אשכול זה נעזרתי במאמרו שלבנימין בראון שהתפרסם בארץ אחרת, http://acheret.co.il/?cmd=articles.124&act=read&id=360 בראיון עם בצלאל כהן שהתפרסם באותו גליון, בתובנות שעלו מתוך מאמריו של ישראל לבקוביץ' שהתפרסמו במקור ראשון, בפרט, בסדרת המאמרים "דורכים המקום". איני שייך לאסכולת תשמ"ד, ולכן איני טוען שיש בהכרח משמעות תיאולוגית לתובנות שלא נוסחו תמיד בפירוש, אבל וודאי שיש להם משמעות סוציולוגית שגם מי שאינו משייך את עצמו לאסכולת אא"ס יודה בכך.
תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 18/06/2012 22:15:14
תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 18/06/2012 22:21:48
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-18/6/2012 22:16 |
|
| |
א-היסטוריות
התפיסה החרדית היא תפיסה א – היסטורית. שום דבר לא השתנה בצורה עקרונית, אין משמעות למאורעות היסטוריים, מאז חורבן הבית השני, פרט לאלו הקוראים לצום ולתשובה, ובתנאי שאין להם משמעות לאומית.
באמונות ודעות ברור ששום דבר לא השתנה במשך הדורות, וגם פרשנות התורה שבידינו היא זו שנמסרה למשה מסיני ושרדה את כל הדורות, פרט לשכחה הנובעת מירידת הדורות. אם חז"ל ראו את הגבורים של דוד כגבורים במלחמתה של תורה, לא יעלה על הדעת שהכוונה המקורית של ספר שמואל היתה לגבורים כפשוטם. לכל היותר ניתן להצר על ירידת הדורות, שפעם גבורי המלחמה היו לא רק אנשי חיל, כי אם יראי אלהים ותלמידי חכמים, ואילו צה"ל היה נראה כך היום, היה מקום לשקול להתיר להתגייס אליו.
בנקודה זו חלוקה הציונות הדתית לגווניה השונים. אלוהים שהתגלה בהיסטוריה בימי קדם, ממשיך לנהל את ההיסטוריה גם היום (כמדרשו של הרב קוק על המילה היסתוריה), לכן השואה היא אתגר תיאולוגי והקמת המדינה היא התגשמות חזון הנביאים. החרדי ימשוך בכתפיו ויטען שהשואה אינה יותר משנאת ישראל הקלסית והמדינה אין בה שום משמעות. במקרה והוא יילחץ לקיר הוא יטען שגם אם יש ייחוד במאורעות האלו, אין לנו את הסמכות והכוח לציין אותו באבל / חג. אם הוא פורמליסט, הוא עשוי לטעון שלא ניתן לקבוע את יום השואה בחודש ניסן ואת יום העצמאות בספירת העומר.
ההלכה היא גם כן א היסטורית. ברור שכולם מודעים שחז"ל תקנו תקנות וגזרו גזרות, אולם לחז"ל שמורה סמכות שאין לנו. יהיו שאף שיסתייעו בדברי הריטב"א במסכת ראש השנה [1]. אם מצאנו שהלכה התחדשה בזמן מסוים, כגון עמוני ולא עמונית, אין הכוונה חלילה שחדשו הלכה אז, וגרוע מכך בגלל צורך הזמן, אלא שבאותה שעה ישבו על המדוכה והגיעו למסקנה ההלכתית (נפש הרב בשם הגרי"ד מבוסטון). כדי לנמק תקנות מתקנות מאוחרות יותר, כגון חדר"ג, נאלץ לחלק לא בין חז"ל, אלא בין ראשונים לאחרונים יותר, חלוקה שטעונה ברור נוסף.לסטטיות זו יש חריגה שתבואר בסעיף הבא.
-----------------------------
[1] שאמר הקדוש ברוך הוא אמרו לפני מלכיות זכרונות וכו' שכל מה שיש לו אסמכתא מן הפסוק העיר הקדוש ברוך הוא שראוי לעשות כן אלא שלא קבעו חובה ומסרו לחכמים, וזה דבר ברור ואמת, ולא כדברי המפרשים האסמכתות שהוא כדרך סימן שנתנו חכמים ולא שכונת התורה לכך, ח"ו ישתקע הדבר ולא יאמר שזו דעת מינות הוא, אבל התורה (העידה) [העירה] בכך ומסרה חיוב הדבר לקבעו [ל]חכמים אם ירצו כמו שנאמר ועשית על פי הדבר אשר יגידו לך, ולפיכך תמצא החכמים נותנין בכל מקום ראיה או זכר או אסמכתא לדבריהם מן התורה כלומר שאינם מחדשים דבר מלבם וכל תורה שבע"פ רמוזה בתורה שבכתב שהיא תמימה וח"ו שהיא חסירה כלום.
תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 18/06/2012 22:25:16
|
|
|
|
|
| נשלח ב-18/6/2012 22:17 |
|
| |
ירידת הדורות
עיקר זה נראה כסותר את העיקר הקודם, אולם אם קיימת סתירה, היא חלקית בלבד, וחד סטרית בלבד. לא זו בלבד שאין היסטוריה, אלא שאנחנו לא מבינים את חכמינו הקודמים. ולצורך הענין קודמים הם אפילו זקני הדור. אנחנו לא מבינים את דבריהם ולא את חוכמתם ואפילו לא את חטאיהם שהיו בדקות נפלאה. הואיל וכך אין לנו אלא דבריהם, שאנחנו מבינים אותם כפי הבנתנו הקלושה, ואין לנו לסור ימין ושמאל. אפילו תקנות שלכאורה הם בסמכות חכמי כל דור ודור, ראוי לנו, יתמי דיתמי, להמנע מהם, כדי שלא נטעה בערכנו. ברור גם שחכמינו הקדמונים ידעו את כל חידושי האחרונים, אלא שברוב חכמתם הם לא נזקקו להגדות של האחרונים.
עיקר זה אינו נוגע רק לתורה ולכמה, אלא גם לגדלים שבטבע, אין שום בעיה לטעון שהביצים נתקטנו, אך לא יעלה על הדעת לטעון שהאגודלים גדלו.
נחרצות זו אינה סותרת תוספת חומרות וגזרות, עד כדי שינוי מסורות המקובלות מדור דור. ואם השואל מקשה מאי שנא, הוא ייענה שלחכמי הדור מסורה ההכרעה. קשה לעתים שלא לשים לב לסתירה.
קשור לעיקר זה היא האמונה שסתם אנשים אינם יכולים כלל לרדת לדעת תורה, ודעת בעלי בתים הפוכה מדעת תורה. ההבדל בין הצבור לחכמים הוא לא פחות מההבדל בין דורנו לדורות קודמים.
בצבור הד"לי לגווניו השונים היחס יותר מורכב. ניתן לשמוע טיעונים שאמנם היחידים ירדו, אך הצבור בכללותו עלה ברמתו. לכן, הרב שרלו יכול לטעון שראוי לפרסם נימוקי פסק ברבים, כדי שהפסק יעבור את מבחן הצבור הרחב.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-18/6/2012 22:18 |
|
| |
אסתכל באורייתא וברא עלמא
העולם נברא על פי התורה, ולכן כל ידיעה, הן בהלכה והן באגדה, טמונה בתורה. בדורות קודמים, היא נחשבה כידיעה תיאורטית, ורק בדורות האחרונים ממש היא יושמה לכל תחומי החיים, ושב כסתירה להנחת ירידת הדורות.. הכופר בהנחה ובמסקנה הוציא עצמו מכלל ישראל.
כפי שבראון תיאר, הרי הנחה זו היא הבסיסי לדעת תורה. דעת תורה שאומרת שלחכמי התורה יש הארה מלמעלה ודבריהם הם תורה ממש, גם בנושאים שאינם הלכתיים, וגם באשר אינם מנמקים את פסקיהם. לא רק שאינם חייבים לנמק את דבריהם לצבור הבור, אלא גם אין נימוק, האינטואיציה הכלל תורנית שלהם מספיקה לחייב. ואם ר' חיים מבריסק אמר מכוח סברה שאין כזה תוספות, הרי חכמים יכולים לומר מכוח אותה סברה שישנה הלכה כזו, למרות שאינה כתובה בפירוש.
בצבור הד"לי התמונה קצת שונה. הצבור החרד"לי יותר נוטה לאמץ הן את ההנחה והן את המסקנה, אלא שהחילוק בינו לבין הצבור החרדי הוא בזיהוי האישים הזכאים לטעון שיש להם דעת תורה. הצבור הרחב יותר בחלקו מקבל את ההנחה, אך לא את המסקנה, היא נשארת כהנחה תיאורטית שמי שמנסה לאמצה כפשוטה, מתימר לנבואה, ויש החולקים גם על ההנחה, וכדבריו של רש"פ, שלדעת הרמב"ם התורה היא צורך העולם, ולא העולם צורך התורה.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-18/6/2012 22:19 |
|
| |
פונדמנטליזם
מובא בשם החזון איש שאנו נרתעים לתפוס את אגדות חז"ל שלא כפשוטם. עלינו להאמין שכל דברי חז"ל הם כפשוטם. אם יש סתירה בין המציאות לתורה, צריך לעשת "שטיקלאך" במציאות ולא בתורה. לכן ניתן לטעון שאם כיום אשה אינה מפילה כתוצאה מדריכה על ציפורנים, הסבה היא הסתר פנים, שאין אנו רואים את הנזק של הציפורניים במציאות. כאשר הסתירה חריפה, מועלים טיעונים כגון השתנות הטבעים, שגם אלו הסוברים שאבולוציה היא כפירה, מקבלים אותה, או שהתורה נפסקה לפי המציאות שהיתה בשני אלפים תורה, ולכן רשימת הטרפות של חז"ל מחייבת, למרות שכיום אנו יודעים שהרשימה שלהם אינה מדויקת. גם גישה זו אינה נקיה מסתירות, שכן למרות שחז"ל קבעו שבן שמונה אינו חי ואין מחללים עליו את השבת, כיום מחללים עליו את השבת. מה עושים עם תיאוריה מרכזית שנראית עומדת בסתירה לתמונת העולם של חז"ל? נוהגים להתפאר שלחכמי ישראל, בניגוד לנוצרים, לא היתה בעיה עם כדורית הארץ ועם האסטרונומיה של קופרניקוס. אולם מצאנו שהיו חכמים סרבו לקבל את כדוריות הארץ (שו"ת שבות יעקב, חלק ג, סימן כ), ועד ימינו מתקימים דיונים על האסטרונומיה של קופרניקוס, הקורא המעונין מופנה למאמרו של הרב אליעזר ברודט בגליון האחרון של Hakira ( www.hakirah.org). מאידך, מוסכם שאין להשתמש בתרופות שבתלמוד. איש לא יעלה את טיעונו של רב שרירא גאון שחכמים אינם רופאים, שכן זה עומד בניגוד לעקרון הפונדמנטליסטי, לכל היותר יטענו שאיננו יודעים בדיוק את המינון הנכון, ולכן אין להשתמש בתרופות אלו. אמנם היו מרבותינו הראשונים שסברו במקרים מסוימים שבטל הטעם בטלה הגזרה, ולכן לא מקפידים היום על גילוי וכדו'. הגישה החרדית הנפוצה היום היא להעריך את מי שמקפיד על כל הדברים כפשוטם. בנושא זה האריך נדב שנרב באשכולו "הליטאים כמשיחיים". מאידך, חרדי לא יהין לעלות על דעתו לקחת את דברי הנביאים כפשוטם, ולטעון שאם ביחזקאל כתוב שגאולה אינה תלויה בתשובה, אזי חזרת עם ישראל לארצו היא גאולה או לפחות סימן גאולה. גם מאמר חז"ל שאם ארץ ישראל נותנת פריה, אין לך קץ מגולה מזה, אסור לתופשו כפשוטו, כי הוא עומד בניגוד לעקרון העל של "דעת תורה", והואיל ורבותינו הגדולים התנגדו לציונות, אזי אסור לקבל מאמר זה כפשוטו. עקרון זה מחלחל גם להלכה, וידועים דבריו של הגרי"ד מבוסטון, שחזקת "טב למיתב טן דו מלמיתב ארמלו" היא חזקה מטפיזית שאינה יכולה להשתנות. בצבור הד"לי שוב ישנם גוונים שונים. הצבור החרד"לי יותר נוטה גם הוא לפונדמנטליזם, ומשום כך הוא בא בטענות על חוסר האמונה של הצבור החרדי. הצבור הרחב יותר מרגיש שלא בנוח עם גישה זו ופיתח גישות שונות להתמודד אתה. אחת הגישות המקובלות היא להפריד בין המדע שמלמד את המציאות, לבין התורה שבאה לקבוע ערכים. גם גישה זו אינה תמיד עקבית.
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-18/6/2012 22:21 |
|
| |
השגחה והשתדלות
רבים מרבותינו הראשונים סברו שרק מין האדם מושגח. טריפת חרק ע"י עכביש היא מקרית לחלוטין. הגישה החסידית היא שכל תזוזה של עלה היא בהשגחה פרטית. כיום כולם "התחסדו" (כביטויו של רש"פ) ומי שאינו מקבל זאת הוא כמעט מין.
כתוצאה מכך, אין משמעות אמיתית למעשה אדם. כל מה שאנחנו עושים הוא רק לצאת ידי חובת "השתדלות". מי שחושב שלמעשיו יש משמעות אמתית חוטא ב "כוחי ועוצם ידי". וודאי שהדברים נכונים במישור הצבורי, ואין שום משמעות אמתית למלחמות. עושי המלחמה האמתיים הם בחורי הישיבות, והמדינה צריכה להודות להם על החסד שעושים עמה בכך שהם מוכנים לקבל ממנה קצבאות, שכן קצבאות אלו הם שמחזיקות את המדינה ולא היצוא של ההיי טק. גם כאם הגישה אינה חפה מסתירות, והניהול הכלכלי של פרטים ומוסדות רבים מתנהל בצורה רציונלית לחלוטין.
בצבור הד"לי מיחסים משמעות רבה יותר למעשה אדם, ולכן רואים ערך בעבודה ובגיוס לצבא. בצבור בחרד"לי נשמעים קולות שתהליך הגאולה אינו תלוי במעשינו, וכל הבחירה שלנו היא האם "לפעול עם א-ל".
|
|
|
|
| נשלח ב-18/6/2012 23:44 |
|
| |
בעל 
צריך לעיין, לפי תזת "קבלת הציבור המחייבת", האם זה אומר שמי שלא מאמין בעיקרים אלו יצא מכלל ישראל?
[ואם לא, האם בעוד אלף שנה, אם המהלך הזה ישרוד, הדין כן יהיה כן? ואם לא, מה ההבדל בין מה שנתקבל לפני אלף שנה לזה?]
==
לאחרונה שמעתי מיהודי אחד, כי החרדי אינו יכול לעבוד על משהו שאינו לימוד התורה ועבודת ה' טהורה ברצינות. מי שתופס את פרנסתו או כל עבודה "חיצונית" שהוא עושה ברצינות, שואלים אתה "האם נהיית מזרוחיניק"? כי התפיסה החרדית הוא שאין לי אלא תורה ועבודת ה' הגמורה, או אינטרסים גמורים [הביא מאמר הויוא"מ, "כל העולם זה משל, והנמשל זה כסף"], אין אצלו מושג של בן אדם נאמן, מוסר עבודה, וכו' הוא לא יכול לעשות כל מחקר רציני, המחויב למתודולוגיה שלו והמסקנא שלו, גם לסיבה הזו. [זה הסבה שספרים היוצאים מתוך בית המדרש לוקים בדיוקם וכו' לעומת ספרים מדעיים או מזרחיסטיים. כל המכונים הגדולים של ההדרת ספרים הם מזרחיסטיים או חצי מזרחיסטיים. ] [בנוסף לבעייה שיש לו מלכתוב את האמת שהוא מגלה בעבודתו, ואכמ"ל]
זה נובע מתוך הקטע האחרון שלך, מכיון שהכל משחק של השתדלות, כל מעשי האדם [חוץ, ואולי כולל עבודת ה'] הם רק משחק שצריך לצאת ידי חובה ולהחניף לאינטרסים הנכונים.
תוקן על ידי יהיאור ב- 18/06/2012 23:50:07
|
|
|
|
|
| נשלח ב-18/6/2012 23:46 |
|
| |
מרתק
|
|
|
|
| נשלח ב-18/6/2012 23:52 |
|
| |
מסקנה כללית לגבי הקשר בין דת והיגיון?
|
|
|
|
| נשלח ב-19/6/2012 00:07 |
|
| |
בעלבעמיו, בהנחה שאתה לא חרדי, אני ישמח אם תסביר לי למה הספרים של הרמב"ם באסטרולוגיה ורפואה ומדע לא רלוונטים להיום, והספרים שלו בפרשנות המקרא ובהלכות נזיקין ושאר דיני משפט, ובהלכות דעות, ובהלכות אמונות והשקפה, כן רלוונטים. מהכרת חלק מהספרים של המגזר שאני משער אליו אתה שייך, שמתי לב שכל היום עסוקים שם להסביר איך שכל דברי הש"ס חוץ ממדע ורפואה, אמת והיא התורה שבע"פ שלפחות לדברי הש"ס ירדה מהשמים.
אז במה אתה חרדי ובמה לא?
תוקן על ידי מנחם_פיש ב- 19/06/2012 00:08:35
|
|
|
|
| נשלח ב-19/6/2012 00:14 |
|
| |
נהניתי טובא.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/6/2012 06:43 |
|
| |
מנחם
האם ניק וירטואלי יכול היות חרדי או לא חרדי?
|
|
|
|
| נשלח ב-19/6/2012 08:26 |
|
| |
הניק יכול להיות בלתי משוייך למגירה מסויימת
ושמעתי שיש אנשים שאינם שייכים למגירה אלא משתמשים בה
|
|
|
|
| נשלח ב-19/6/2012 10:27 |
|
| |
"וענינו, אפילו תחשוב בלבך שהם טועים, והדבר פשוט בעיניך כאשר אתה יודע בין ימינך לשמאלך, תעשה כמצותם, ואל תאמר איך אוכל החלב הגמור הזה או אהרוג האיש הנקי הזה, אבל תאמר כך צוה אותי האדון המצוה על המצות שאעשה בכל מצותיו ככל אשר יורוני העומדים לפניו” רמב"ן על רש"י מפורסם.
מציג תפיסה אוטוקראטית קיצונית שעומדת בבסיס הרעיונות של גדול הדור/פוסק הדור/דעת תורה. לכאורה יש בכאן הוצאה מוחלטת של כל אחריות אישית של המאמין בבחינת אלה הפקודות שקיבלתי. ממילא גדולים יכולים לבטל ממש מצוות דאורייתא ולעשות כרצונם במקורות ואנחנו נלך אחריהם בעיוורון מוחלט.
אפילו המושג של נבל ברשות נס ליחו כי במקום שאין אחריות אישית אין טוב ורע. וזהו הגרעין של החרדיות והחרדלות – ביטול האחריות האישית. כנראה שאין אפשרות ביניים: או שמקבלים את המערכת בכללותה או שמחליטים לבד עם כל המשמעויות. דרך אגב, בתלמוד התמונה היא פחות חד משמעית ולצד משמעת דוג' ר' יהושע אנחנו מוצאים החלטות גורפות על מצוות מפורשות כמו בן סו"מ או עין תחת עין – כלומר היכן שלא התקבל על הדעת הלכו לכיוונים אחרים.
אם ראשונים כבני אדם כו' גם קצת פרדוכסלי משום שמטרתו לקבע משמעת מערכתית שקופה, אבל גם מטעם זה שכל הורה משתדל בכל מיני השתדלויות שצאצאיו יהיו טובים ממנו ואולי אפילו מצווה על זה. הרי בטוח שלפעמים אנחנו מצליחים בזה.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-19/6/2012 10:43 |
|
| |
ירובעל
שכחת דבר אחד. לשים כותרת כמו בעל בעמיו.
אני מניח שהכותרת אמורה להיות: ביטול אחריות אישית.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
|
