סקירת האמונות והדעות בימינו

קיום מצוות תוך צייתנות עיוורת ללא הכנה וללא כוונה מעולם לא נחשב למעלה, וחז"ל כינו צייתנות כזו - מצוות אנשים מלומדה, כלומר מצוות שמקיימים מתוך הרגל ללא התבוננות וללא הבנת טעמי-מצוה. תורה ניתנה לברי-דעת, ועל-כן בשמים נחשב יותר מה שאדם עושה מדעתו מאשר מה שמקיים כי כך אמרו לו לעשות, בתנאי שמה שעושה מדעתו טוב וישר, ועל-כן בתחלה היא נקראת תורת ה' ומשעמל בה היא נקראת תורתו.
 

כשחז"ל אמרו שכל החולק על רבו כחולק על השכינה, למה הם התכוונו?

כל החולק על רבו כחולק על השכינה, פירש רש"י על ישיבתו, ופירש המרש"א את דברי רש"י: חולק על שררתו ועל תורת משה. והרמב"ם פירש: בחולק לצאת מהוראתו ודינו שיסמוך בסברתו וילמד או ידון או יורה אם לא יתן לו רשות. כלומר, כל עוד תלמיד לא הוסמך ע"י רבו לקבוע בית מדרש ללמוד וללמד תורה או לדון או להורות הלכה, הרי הוא חולק על רבו אם עושה כן מבלי שניתנה לו רשות לכך ע"י רבו. אולם בתלמוד תורה כתב רבי חיים וולוז'ין שאסור לתלמיד לקבל את דברי רבו כשיש לו קושיות עליהן, ולפעמים יהיה האמת עם התלמיד, אולם יזהר מלדבר בגאוה ובגודל לבב באשר מצא מקום לחלוק, ולכן יהיה אך בענוה יתירה. 

ונדרש עיון האם הכוונה ברבו לגדול הדור או לרבו המובהק או בדורות האחרונים לספרי הראשונים.

בעב
נקודת המוצא של שאלתך היא - מה קורה כאשר אין מזדהים? זה אינו סוד שקשה לנו להזדהות עם מצוות רבות. הרי לו בהזדהות עסקינן היית צריך להזדהות עם ג'ק המרטש (רוממת קל בגרונם וחרב פיפיות בידם) יותר מאשר עפ הנזירה תרזה, עע"ז. 

ת"ט
הבאתני לכלל חיוך. ייש"כ!

ובכל זאת האם יש ערך בהזדהות? גם אם נניח שאינה תנאי הכרחי.

הפנמה והזדהות אמורות להיות קודמות לשמירת מצוות, שהיראה וההליכה בדרכיו ואהבה ושלימות הלב קודמים לשמירת כל המצוות בכל דקדוקיהן ותנאיהן. עיין מבוא למסלת ישרים.

מסכת אבות מדברת על מידות באופן כללי, שמדת חסידות, מידתו של אברהם אבינו הינה שלי שלך ושלך שלך, שנאמר טוב ה' לכל; ומידה הפוכה לה מדת רשעות - שלי שלי ושלך שלי. נחלקו התנאים האם שלי שלי ושלך שלך זו מדה בינונית כמיצוע בין מידת חסידות למידת רשעות, או שמא זו מדת סדום אם בגלל היעדר חסד או כי בינוניות בנקל עלולה להיות אכזרית.

בעבהאם אין דמיון בין נידון זה לדיון הרמב"ם בש"פ על המעולה והכובש את יצרו?

ת"ט
אה"נ, אני רוצה להרחיב את הדיון גם למצוות שמעיות.

[בע"ב,

הם אמרו שהחולק על רבו כחולק על השכינה והם גם אמרו לבת-קול "לא בשמים היא"....]

בעב
זה לא נסיון אבוד מראש? היש אדם שיכול ליצור הזדהות אמיתית עם דין בשר וחלב (ולא במשמעות של אם ובנה) או עם איסור דג נטול קשקשת?