בית פורומים עצור כאן חושבים

מקורות הידע של חז"ל: בין דרשות לניסוי מדעי

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-22/6/2012 00:32 לינק ישיר 

שיבולי
אין מקום לכתוב כך.
מכיון שהאדם הנ"ל נוהג להעלות בד"כ טיעונים ולא מדבר בנוסח שאתה טוען שצריך לדבר, הרי שהדרך היחידה להתמודד איתו זה באמצעות טיעונים נגדיים, ולא באמצעות השמצות ואמירות אד הומינום בהם אתה מבקש שנאמין לך שהוא שרלטן. למה שאאמין לך יותר מאליו? 



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-22/6/2012 03:50 לינק ישיר 

יש להבחין סוגי טענות אודות ערך האמת של טענות (להלן 'מטא טענות'):
אד הומינם הוא המטא טענה שערך האמת של טענה X הוא שקר כי אדם שלילי אמר אותה, או אמת כי אדם חיובי אמר אותה.
לעומת זאת, מי שמנמק טענה X באמצעות נימוק מקובל, ובנוסף מוסיף טענה Y כי הצד השני בוויכוח מקבל ופוסל טענות על פי דוברן (כלומר חוטא באד הומינם), אינו חוטא באד הומינם. לא נימקתי את הטענה שחז"ל התכוונו לקריטריון הדיכוטומי באמצעות הטענה שמיימוני ושאר הכבשים מחרים מחזיקים אחר כל מילה של אברהם (ולכן הם לא מבינים למה אני צודק). פשוט ציינתי את העובדה הזו.

לגבי האשמת מיימוני באד הומינם יש לי נימוק ברור - בלי קשר לערך האמת של טענה Y (האם קיימים שדים או לא), ברור כי מיימוני נותן לה משקל גדול יותר ששמע שאברהם סבור כך. שינוי כזה בסבירות שאתה מייחס לטענה הוא אד הומינם (אם כי אברהם כבר הסביר באחד הדיונים כאן שאד הומינם אינו תמיד כשל לוגי, כי יש להניח שאנשים חכמים יתקרבו לאמת בקירוב טוב ממך. ברמה התיאורטית אני מסכים עם הטענה הזו)




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-22/6/2012 07:14 לינק ישיר 

[ה' עדי שאין כמעט בעולם משהו עליו אני מסכימה עם מיכי (למשל), ויש כאן עוד רבים וטובים שאיני מסכימה איתם על כלום, מלבד על צורת הדיון. צר לי כי עניין זה אינו מקובל על כולם, מכיוון שהסכמה עליו היא הדרך היחידה להיפגש (וירטואלית) בפורום הזה, לשוחח וללמוד זה מזה. 
מי שאינו מקבל את הטיעון הערכי הנ"ל, שינסה להקשיב לטיעון הפרקטי (שכבר הוזכר מעליי) - כתיבה תוקפנית, מעליבה, אישית, פוסלת את האחר וכו', פשוט אינה יעילה - היא מעוררת אנטגוניזם או לחלופין התעלמות, ובסה"כ הטיעונים שאדם מעלה נגוזים ברוח (או שמא - בענן) ואין איש לומד מהם, והוא עצמו נתפש כמי שכדאי מאוד לדלג על הודעותיו ברצף האשכול. אז בשביל מה?

אני יודעת שלפעמים אנשים כאן (או "בחוץ") מרגיזים וטיעוניהם עולים על העצבים, אבל בין אם חשיבות הטיעונים שלכם בראש מעייניכם ובין אם מעמדכם כצודקים ויודעי האמת - מדוע להפקיר את כל אלה בהרף הקלדה של נאצות מטופשות?]



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-22/6/2012 07:41 לינק ישיר 

אמשלום
אם יש צדיקים שאינם מבינים מה יתרון לבעל הלשון, הרי לא כולנו זכינו למדרגה זו.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-22/6/2012 08:04 לינק ישיר 

[בע"ב,

איזה מין תירוץ זה?
אם באמת רוצים להתדיין, חייבים ללמוד לעשות זאת (אתה יודע, כמוני, שגם אני לא צדיקה, אבל אני לומדת שאם אני רוצה שיקשיבו לדבריי - צעקות וגידופים הם לא הדרך).]



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-22/6/2012 08:06 לינק ישיר 

אין ספק שיש פה 'קבוצה שלימה' שהחליטה ללחום נגד מיכי, אני לא יודע מי מהם קרא אפילו ספר אחד שלו בשלימות, ברור שהאיש מאמין במה שהוא אומר ועשה, זה שהוא מאתגר את 'הקהילייה המדעית' זה ברור, הרי זה גופא ספריו באים לעשות, לכן לשוב ולחזור ולעטון כי טיעוניו אינם עומדים במבחן התקפות המדעית, זה כמו לומר שוב פעם אתה עיקבי, ולכן אני מציע שאין טעם לחזור ולתקוף מבלי לחדש כלום, אלא אם כן זה 'מלחמת מצוה' כאן זה כבר משהו אחר בכלל.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-22/6/2012 09:08 לינק ישיר 

xibolaiyu כתב:
   מטפחת,

  צריך להבדיל בין שני דברים:
  1. מהתייחסות מזלזלת יש להמנע ככל האפשר. כפי שמיימוני אוהב לכתוב, מלבד כל שאר השיקולים, זה גם לא ממש אפקטיבי. אבל,
  2. לפעמים יש מקרה בו אדם כותב עוד ועוד, כולל על מגוון נושאים בהם אין לו שמץ מושג, טועה ומטעה באופן שיטתי, מגיב רק לתגובות המחניפות לו, וכו' וכו'. במצב כזה, יש מקום לכתוב "חברה, דעו לכם שמדובר בשרלטן שיטתי, שלו יש רקע מתועד של שגיאות" + נימוקים.
  3.   מה שכן, מאד קשה לעשות את 2 בלי 1.

למרבה הפלא בדרך כלל אף אחד לא משתכנע שפלוני שרלטן להוציא אלו שכותבים זאת.
זה פשוט לא יעיל, מעכיר את הדיון ובדרך כלל גם גולש להתייחסות מזלזלת כפי שכתבת. 




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-22/6/2012 09:11 לינק ישיר 

רציוסקפטי כתב:
יש להבחין סוגי טענות אודות ערך האמת של טענות (להלן 'מטא טענות'):
אד הומינם הוא המטא טענה שערך האמת של טענה X הוא שקר כי אדם שלילי אמר אותה, או אמת כי אדם חיובי אמר אותה.
לעומת זאת, מי שמנמק טענה X באמצעות נימוק מקובל, ובנוסף מוסיף טענה Y כי הצד השני בוויכוח מקבל ופוסל טענות על פי דוברן (כלומר חוטא באד הומינם), אינו חוטא באד הומינם. לא נימקתי את הטענה שחז"ל התכוונו לקריטריון הדיכוטומי באמצעות הטענה שמיימוני ושאר הכבשים מחרים מחזיקים אחר כל מילה של אברהם (ולכן הם לא מבינים למה אני צודק). פשוט ציינתי את העובדה הזו.

לגבי האשמת מיימוני באד הומינם יש לי נימוק ברור - בלי קשר לערך האמת של טענה Y (האם קיימים שדים או לא), ברור כי מיימוני נותן לה משקל גדול יותר ששמע שאברהם סבור כך. שינוי כזה בסבירות שאתה מייחס לטענה הוא אד הומינם (אם כי אברהם כבר הסביר באחד הדיונים כאן שאד הומינם אינו תמיד כשל לוגי, כי יש להניח שאנשים חכמים יתקרבו לאמת בקירוב טוב ממך. ברמה התיאורטית אני מסכים עם הטענה הזו)

ובכן למה להוסיף דבר זה אם הוא לא תורם לטיעון.
בדרך כלל האשמת הזולת באד-הומינם (או בפגם אחר) לא הופכת אותו לנכון יותר להשתכנע.
יש הבדל בין הערה "שים לב אתה מקבל את דבריו של פלוני רק כי הוא אמר זאת" לבין אמירת הנ"ל בתוספת לגלוג כלפי המדיין, פלוני ודעותיהם.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-22/6/2012 11:40 לינק ישיר 

" (אם כי אברהם כבר הסביר באחד הדיונים כאן שאד הומינם אינו תמיד כשל לוגי, כי יש להניח שאנשים חכמים יתקרבו לאמת בקירוב טוב ממך. ברמה התיאורטית אני מסכים עם הטענה הזו) "

מאד מפליא שאתה מסכים עם הטענה הזאת.

הכשל בטענה הזאת  הוא ברור.

מי מחליט שפלוני הוא חכם?ההמון ?

הרי כל הבעיה היא שאדם סבור שהוא חכם ולכן הוא מחליט לכתוב כמה ספרים ואז יוצא המרצע מן השק וניתן לבחון את כתביו ולדעת אם אכן הוא חכם או לא.


.
 ניקח דוגמא  מן העבר הרחוק וכך  נוכל לבחון את השאלה .


אם ניקח חכם  שאין עליו עוררין  כמו הרמב"ם הרי גם אצלו ניתן לראות לעיתים טיעונים לא ענייניים אבל טיעונים אלה לא נובעים מטפשות אלא מנסיון להגן על השקפת עולמו

כגון רק דוגמא קטנה נימוקו שלהרמב"ם לרעיון הבחירה החפשית הוא שאם נאמין שאין בחירה חפשית הרי כל רעיון השכר ועונש יפול.

-כלומר יש כאן טיעון לא ענייני -הפחד שלו מהתוצאה הוא שמנחה אותו בקביעתו הבלתי מעורערת לכיוון הבחירה החפשית והרי ברור שפחד מתוצאה לא יכל להיות טיעון !!!!

אבל בכללות ברור לכל שיש כאן אדם חכם שהפך לכזה בזכות העובדה המשמחת שהוא לא חי בתקופה החרדית וכתוצאה מכך זכה מגיל צעיר מאד להחשף לחכמת הגויים .

ובעיקר :יחד עם נתוני סביבה כאלה ברור שהוא  התברך גם בנתונים גנטיים טובים שבלעדיהם כל החשיפה לידע לא היתה מסייעת בכלל.



אבל מה קורה שאדם עם ידע לא מבוטל ,עם תארים מכאן עד הודעה חדשה  מוציא ספרים שמגלים עד כמה הוא לא חכם ?(ויש לצערינו רבים כאלה)

כאן מה שיקרה שאותם מעריצים לא חכמים שליוו אותו לאורך השנים ימשיכו להסתמך עליו  ויגנו את כל מי שיעז להרהר ולערער את מעמדו.

כאן טמונה הבעיה.

ולכן הקביעה שפשר להסתמך על חכם בלי לבדוק את טיעוניו היא קביעה בעייתית מאד.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-22/6/2012 11:54 לינק ישיר 

מי שבודק עד מקום שידו ושכלו מגעת יבורך, דא עקא שלא כל אחד עיתותיו בידיו.
אנו גם מוסרים את חיינו בידי רופאים בעלי מוניטין ש"ההמון" החליט שהם רופאים טובים.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-22/6/2012 12:04 לינק ישיר 

למטפחת

יש להבחין בין נושאים הקשורים למדע לבין מה שהיום קרוי מדעי הרוח.

ברור שרופאים טובים הם רופאים שאת הצלחתם ניתן לבחון בשטח.

ולכן לא מדובר על רופאים חכמים אלא על רופאים טובים (במובן של מומחיות) כי כאן חשובה התוצאה וניתן להוכיח אותה.

כך גם חוקרים בתחומי מדע אחרים שאת תוצאות מחקריהם ניתן לבדוק בשטח:מקררים שאכן מקררים,,מחשבים שאכן  עובדים ומטוסים שאכן טסים .

ולכן ההשוואה שעשית אינה מתאימה.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-22/6/2012 14:09 לינק ישיר 

דווקא לגבי רופאים המוניטין לא תמיד נשען על עובדות מוצקות אלא על התרשמות.
גם לגבי מהנדסים ומדענים, המצב הרבה יותר מורכב, ברור שאיינשטיין היה פיזיקאי טוב אבל בדרך כלל בפרויקטים מורכבים אין ראיה ברורה למי שלא מצוי בפרטים מי תרם הרבה או מעט להצלחת הפרויקט ונשענים (למשל בשביל למצוא עובד טוב) על התרשמות.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-22/6/2012 14:19 לינק ישיר 

אני לא יודעת למה אתה קורא התרשמות.

התרשמות שייכת רק כשמדובר בחיצוניות.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-22/6/2012 15:31 לינק ישיר 

חברים יקרים.
ראיתי כעת את כל הדיון שהתפתח כאן, והוא נראה לי ממש מיותר. ראשית, אני חוזר ואומר שאין כאן בכלל שאלה של עלבונות או כבוד וכדומה. אני מבטיחכם נאמנה שלא נעלבתי מכלום ואין לי שום בעייה עם אף אחד, ובודאי אין צורך לצאת למלחמות וויכוחים בעניינים אלו.
פשוט משיקולי יעילות וחיסכון בזמן ואנרגיה אני נוקט מזה זמן במדיניות שההודעות שאינן ראויות לתגובה לא נענות על ידי, גם אם חלק (קטן) מהן מעלה טיעונים ששווים דיון. האחרות יכולות להמשיך ולהידון כסדרן.
אני לא מבין למה זה מפריע למישהו כאן שיש כאלה שמעלים באמצע הודעות שלא ראויות לתגובה? שיח מנהלים עם אנשים שהם בני שיח, ומי שלא לא. לכן אפשר להמשיך לדון כרגיל וכל אחד ידלג על מה שירצה לדלג ויתייחס ל מה שירצה להתייחס, וזה הכל.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-22/6/2012 16:04 לינק ישיר 

צענערענע כתב:
" (אם כי אברהם כבר הסביר באחד הדיונים כאן שאד הומינם אינו תמיד כשל לוגי, כי יש להניח שאנשים חכמים יתקרבו לאמת בקירוב טוב ממך. ברמה התיאורטית אני מסכים עם הטענה הזו) "

מאד מפליא שאתה מסכים עם הטענה הזאת.

הכשל בטענה הזאת  הוא ברור.

מי מחליט שפלוני הוא חכם?ההמון ?

הרי כל הבעיה היא שאדם סבור שהוא חכם ולכן הוא מחליט לכתוב כמה ספרים ואז יוצא המרצע מן השק וניתן לבחון את כתביו ולדעת אם אכן הוא חכם או לא.


.
 ניקח דוגמא  מן העבר הרחוק וכך  נוכל לבחון את השאלה .


אם ניקח חכם  שאין עליו עוררין  כמו הרמב"ם הרי גם אצלו ניתן לראות לעיתים טיעונים לא ענייניים אבל טיעונים אלה לא נובעים מטפשות אלא מנסיון להגן על השקפת עולמו

כגון רק דוגמא קטנה נימוקו שלהרמב"ם לרעיון הבחירה החפשית הוא שאם נאמין שאין בחירה חפשית הרי כל רעיון השכר ועונש יפול.

-כלומר יש כאן טיעון לא ענייני -הפחד שלו מהתוצאה הוא שמנחה אותו בקביעתו הבלתי מעורערת לכיוון הבחירה החפשית והרי ברור שפחד מתוצאה לא יכל להיות טיעון !!!!

אבל בכללות ברור לכל שיש כאן אדם חכם שהפך לכזה בזכות העובדה המשמחת שהוא לא חי בתקופה החרדית וכתוצאה מכך זכה מגיל צעיר מאד להחשף לחכמת הגויים .

ובעיקר :יחד עם נתוני סביבה כאלה ברור שהוא  התברך גם בנתונים גנטיים טובים שבלעדיהם כל החשיפה לידע לא היתה מסייעת בכלל.



אבל מה קורה שאדם עם ידע לא מבוטל ,עם תארים מכאן עד הודעה חדשה  מוציא ספרים שמגלים עד כמה הוא לא חכם ?(ויש לצערינו רבים כאלה)

כאן מה שיקרה שאותם מעריצים לא חכמים שליוו אותו לאורך השנים ימשיכו להסתמך עליו  ויגנו את כל מי שיעז להרהר ולערער את מעמדו.

כאן טמונה הבעיה.

ולכן הקביעה שפשר להסתמך על חכם בלי לבדוק את טיעוניו היא קביעה בעייתית מאד.



אמרתי: ברמה התיאורטית.
ניתן לראות אדם כמכונת חישוב שהגיעה לפלט מסוים. באופן ממוצע, מכונת חישוב בעלת יכולת עיבוד גבוהה יותר תגיע לתוצאות יותר מדויקות ממכונה בעלת יכולת עיבוד נמוכה.
מתי הכלל הזה לא נכון? כאשר מכונת החישוב החזקה מושפעת מפאקטור לא רלוונטי (למשל: רגש, במקרה זה: צורך להגן על הדת, שגורם שהאלגוריתם לא יהיה "הגע למסקנה הסבירה ביותר" אלא "הגע למסקנה העולה בקנה אחד עם הדת"), ומכונת החישוב החלשה לא.
לכן צריך לבדוק כל מקרה לגופו. אם אין לאנשים סיבות חיצוניות שמשפיעות על החלטותיהם, אפשר להשתמש בכלל אצבע לפיו יש סיכוי גבוה יותר שהחכם צודק. אם לחכם יש מניעים לא רלוונטים, כלל האצבע הזה אינו תקף.

כמובן, זהו כלל אצבע שתקף למקרים בהם אין לי שמץ מושג מהי התשובה.
כאשר יש לי השערה משלי, אני יכול לגבות אותה בטיעון, לראות מה הצד השני משיב, ולפי זה לקבוע אם יש לדבריו על מה להתבסס.


לגבי הכשל הלוגי של הרמב"ם: זה קרה לו עוד פעמים. למשל איזו עמדה לגבי קדמות העולם מותר לנו לקבל ואיזו עמדה לא, על פי האם היא לא מאפשרת פעילות אלוהית או משאירה לנ"ל מקום, אם כי מצומצם יותר מזה שבתנ"ך. לתשומת לב הקורא אברהם: זה נקרא '"פילוסופיה" יהודית' ובזה היא שונה מפילוסופיה אמיתית.


תוקן על ידי רציוסקפטי ב- 22/06/2012 16:11:05




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > מקורות הידע של חז"ל: בין דרשות לניסוי מדעי
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
לדף הקודם 1 2 3 4 5 ... 9 10 11 לדף הבא סך הכל 11 דפים.

bholext
2009 © כל הזכויות שמורות לבחדרי חרדים. קטגוריית אקטואליה וחדשות: עשרות פורומים הכוללים חדשות נעייס, מה קורה בחצרות חסידים, חדשות מחסידויות שונות בארץ ובעולם, דיונים בנושאי אקטואליה, פוליטיקה, בטחון ועוד.