200 שנה לפלישת נפוליון לרוסיה: אשכול חגיגי.

מכתב אדה"ז לר' משה מייזליש נמצא פה. לא צויין המקור. [אולי במהדורה החדשה שיצא עתה יש עוד מידע]
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31632&st=&pgnum=167 

אגב, במכתב אדהאמ"צ [שגם הוא לר"מ מייזליש] מספר גם על זה שאביו שלח מרגלים לצבא הצרפתי.

למעשה בכלל לא בטוח שאכן שיטת האדה"ז היתה להעדיף נסיון העוני וכו'.
במכתב אדהאמ"צ מובא בפירוש שהוא חשב שנפוליון יזיק לבנ"י גם בגוף וממון. 
ויתכן גם שהוא פשט חשב שצריך להיות נאמן למלכות רוסיה שבצילה חסה, וחשב שכדאי יותר לגלות נאמנות למקרה שהם ינצחו נאשר להיחשב בכלל המורדים שאם ייכשלו יהיה בסכנה . או שבאמת היה פטריוט לרוסיה. 

וכי לא המהפכה הצרפתית אחראית, אם לא במישרין ממש , לכל הפחות בעקיפין, לחילון רוב העולם ובתוכם בני ישראל?

שאלת ניסיון העושר והעוני, ימיה כמות העושר והעוני. לענ"ד, ניסיון העושר עדיף. אם נכשלים, לפחות נשארים עשירים... וברצינות. העוני מנוול כמעט בהכרח את רוב האנשים והעושר, בפרט אם הוא במידה, היינו חיי רווחה, בדרך כלל משפר את מזג ומעשי האדם. אם כי יש מקום לחלוק.

אין לזה קשר לרעיונות החירות, השוויון, הליברליזם והמדע שאחריתם מי ישורנו, כאשר החזתנו המציאות מישרים.

רבים חללים הפילה ההשכלה ועצומים מאד כל הרוגיה, בהשוואה לשנות הדיכוי והלחץ על ידי מדינות חשוכות ומאמינות.

הקומוניזם אינו ראיה לכאן. אף הוא הורתו במהפכה הצרפתית. הביצוע היה בשיטות צאריות.

ייתכן
שאלות של בעה"ת לא היתה אם לתמוך, רעיונית או פיזית, במהפכה הצרפתית בכלל. בזה אולי אתה צודק שהוא היה נגדו בפירוש. שאלתו היתה איפה שווה ליהודי לגור, תחת ממשלת המהפכה או תחת ממשלת הצאר. ותשובתו להעדיף את השנייה תמוהה במקצת [הסיפורים החסידיים יודעים לספר שרוב צדיקי דורו לא הסכימו לו] לאור ההיסטוריה. [כן, גם זה עובדה, משטרים דתיים נוטים לרדוף דתות אחרות, ומצב היהדות, הרוחנית, לא רק הגשמית, לא היתה מן המשופרות במקומות הללו] [הקושיה אכן אינה כ"כ מהקומיניזים, שם זה רק אירוניה היסטורית, אלא מכלל המדינות המתוקנות שרק בהם מתקיים היהדות כיום.] 
ולפי הפרשנות-הלא מפלגתית-שהבאתי, לא חזה שייתכן שהצאר יעשה לו צרות יותר גדולות ממה שהוא חלם שיקבל מהצרפתי. 

יהי,

בכל קנה מידה, אם התכלית היא הישארות בחיי תורה ומצוות, רוסיה הייתה עדיפה על צרפת של נפוליון, למרות כל הקשיים הלא מבוטלים.

רדיפת הדת החמורה ביותר לא הצליחה לעקור את הדת כפי שאמנציפציה הצליחה.

גם כיום האיום הגדול ביותר על הדת הוא מה שיש לתרבות המערבית להציע ולא גזרות כאלה או אחרות.

ודבר שני, בעל התניא כנראה לא הבין [בשונה אולי מר"נ] שהאמנציפציה אינה מדיניות מקומית של נפוליאן, אלא תהליך שיעבור על העולם כולו. הרי כיום, וכבר איזה מאה שנים לפחות, לא משנה איפה אתה גר, בהכרח הדת צריכה להתמודד עם האמנציפציה, ובעל התניא חשב שאם יברח מנפוליאן הוא יברח מבעיה עולמית. [אמנם ייתכן שזה עזר לטווח קצר] 

יהי,

א.      לנגד עיני בעל התניא עמד המודל הצאריסטי והדומים לו, אשר תחתיו היהדות שרדה ואפילו התפתחה  -  כן, גם המתנגדים, ביניהם רבינו ננמ"ח, פרחו ופעלו בתנאים ההם. בפריז מסופקני אם היה עולה בידם ללקט "מזומן" - אל מול המודל הנפוליוני שעלול היה לטעמו (כפי שאכן התרחש בפועל) להמיט שואה רוחנית.

מתנגדיו, לכאורה, סברו כי כשל כוח הסבל וראשית דבר יש לצאת מאפילה לאורה. אולי גם ראו בזה סוג של אתחלתא דגאולה. בפועל, כידוע, רוב העם נטש את הדת בעקבות החירות.

ואולי סתם לא חזו את מה שהוא השכיל לחזות.

אין טעם להשוות מול מודל של כפיה גמורה ושיטתית, שלא עמד אז על הפרק.

ב.      מנין לך שלא הבין, בשונה מר' נחמן שכן הבין, כי הנפוליוניזם יתפשט?

ראשית, התהליך נמשך שנים ארוכות. רוסיה הצארית חיה ובעטה כמאה שנה לאחר מכן עד למהפכה האדומה.

שנית הוא הרי ניסה "לפעול" למפלת נפוליון ואז התהליך היה נעצר. גם מתנגדיו "פעלו" להצלחת נפוליון ועד היום חסידיהם משוכנעים שעלה בידם.

הבריחה האישית נבעה גם מחשש לחייו וגם מרצונו להביע עמדה.

מבחינתו הרי היה משוכנע שנפוליון יובס ושאלת התפשטות שיטתו כלל לא תעלה על הפרק.

ג.       ההסתגרות הועילה לשרידים שנשארו ולא לכלל בזמן ההתרחשויות המסעירות.

גם היום אינני בטוח כי ההסתגרות העומדת איתן בשגרת החיים, תעמוד אל מול שטף סוער. גם החברה הירושלמית הסגורה ומסוגרת, נפלה שדודה לנוכח הציונות, לדוגמה.

אולי בעל התניא גם לא אהב את המחיר הגבוה שההסתגרות דורשת.

ניתן להמליץ על יעילות ההסתגרות את התבטאותו של מאו דזה דונג (מנהיג סין הקומוניסטית בין 1947 - 1976) אודות המהפכה הצרפתית כי "מוקדם לקבוע אם הצליחה".

ייתכן
בסדר, נראה לי שמצינו מה שאפשר להגיד בנושא הזה.[נראה שאתה חושב שיש לי איזה אינטרס נגד בעה"ת ובעד ננמ"ח או מישהו, אז שתדע שאין לי שום דבר נגדו, אני חסיד גדול שלו, סתם העליתי את המחשבות שלי בנושא ההיסטורי הזה. ]
מה שהערתי אודותו ור"נ, הוא שר"נ כנראה הבין לפחות מעט מהרוח של ההשכלה וכו', שנפוליאן הוא רק אחת התוצאות שלו, וניסה להתמודד איכשהו עם זה. משא"כ בעה"ת שנראה שתולה הכל בנפוליאן, ולא היא. גם אם הוא היה נעצר תהליך החילון לא היה נעצר.

אלו שחשבו שיש כאן איזה אתחלתא דגאולה [ואיני יודע באמת מה חשבו, רק סיפורים שכל אחד מפרש כפי הנחותיו], לפי החשבון הזה באמת לא הבינו מה קורה. או שהגאולה הוא לא בדיוק מה שחשבו... [הרי למעשה גם הציונות וכו' התאפשרה הודות לתהליכים שנולדו מזה]

בענין ההסתגרות, אתה צודק במה שכתבת, אבל אם נכון הדבר שבעה"ת לא העלה על ליבו אופציה כזאת, יש כאן הערה מאד מעניינת. [למעשה גם חב"ד היום לא כ"כ מסתגרים, גם לסיבות אידיאלוגיות נגד הרעיון הזה] 

תוקן על ידי יהיאור ב- 24/06/2012 02:27:27

יתכן

המהפכה הצרפתית אינה ראיה לחומרת נסיון העושר. זה בעיקר השוויון ובאופקים שנפתחו (מתן האפשרות להיות שווה)