וכמו שהבאתי פה פעם, רשימת התיקונים שהיו עושים בחומש הועדה הרוחנית...
"על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו" -> "על כן יישאר איש עם אביו ואמו ויכבדם מאוד". (נו, אמרו בעצמכם: איזו גרסה חינוכית יותר?).
"ויקרא האדם שמות לכל הבהמה" -> "ויקרא האדם שמות לכל הבהמה הכשרה". (אנחנו לא רוצים חיות טרפות בספרים שלנו. זה מטמטם את הנפש).
"ויהיו שניהם ערומים האדם ואשתו ולא יתבוששו" -> "ויהיו שניהם לבושים היטב, האדם ורעייתו, ובכל זאת התבוששו". (ערומים? ומה עוד?!).
"ותרא האשה כי טוב העץ למאכל וכי תאווה הוא לעינים" -> "וירא האדם כי כשר העץ למאכל וכי בריא הוא לחיזוק הגוף לעבודת השם יתברך". (האמת היא, שכאן כמעט נפלנו. שינינו את כל הפסוק, אך השארנו את הפתיחה - "ותרא האשה". אחד המשגיחים העמיד אותנו מיד על טעותנו: "כל כבודה בת מלך פנימה". עדיף לספר על הגבר).
"ותיפקחנה עיני שניהם וידעו כי עירומים הם, ויתפרו עלה תאנה ויעשו להם חגורות" -> "ותיפקחנה עיני שניהם וידעו כי עדיין לא לבושים די בצניעות הם, וילבשו עוד מעיל צמר שחור על בגדיהם". (כך הצלחנו לשלב בסיפור גם מסר מרומז בדבר חשיבות הצניעות וערכה).
|
|
