אין לי כוח לקרא, אולי לכם יהיה.=)
באדיבות עלון אחד שאני מקבל במייל- טוב לחסות בה',
לראות רק את הטוב! (כתבה הרבנית אסתר טולידאנו)
כאשר נגביר את האהבה לזולת, לא נבחין בחסרונותיו, כפי שכתוב: "שנאה תעורר מדנים, ועל כל פשעים תכסה אהבה" )משלי י, יב(. פעם אחת אמרה לי אישה פשוטה, שדבריה מעידים עד כמה היא לא פשוטה בכלל: "אני לא מבינה את כל הכללים האלה שאת מפרטת, אני רק יודעת כי כאשר אוהבים מתמקדים בטוב, ואז –
אפשר לקבל ברוח טובה גם ביקורת והתנהגות שונה.
ולא זו בלבד, אלא שקבלת מי שלא חושב כמונו בדיוק מעידה על חכמה ובגרות נפשית".
עוד היא הוסיפה ואמרה: "לפעמים בעלי היה משאיר את החפצים שלו ולא מסדר, אך הבנתי שעדיף לסגור פקקים של חלב שהוא שכח, מאשר להיות לבד מתוך תחושת מרמור. פשוט ראיתי את התמונה הכוללת והעדפתי להתקדם. כיום אני קוטפת את הפירות של העמל ההוא דרך הכבוד והאהבה שבעלי מחזיר לי על שהבנתי ואהבתי אותו ללא תנאים וכללים"...
הבה נלמד דוגמה מאותה סבתא שהשכילה לנצור את לשונה מן הביקורת: בחגיגת חתונת הזהב שערכו לכבודה צאצאיה, גילתה סבתא את סוד נישואיה המאושריםוהמתמשכים יובל שנים. "ביום החתונה", סיפרה, "קיבלתי עלי
להתעלם משלושה חסרונות שאמצא בבעלי".
"האם תסכימי לגלות לנו מהם אותם שלושה חסרונות?" שאל-ביקש אחד הנכדים.
להפתעת כולם ענתה סבתא החכמה: "למען האמת, מעולם לא
טרחתי לרשום אותם, אך בכל פעם שסבא עשה דבר מה שהעלה חמתי, אמרתי לעצמי שדבר זה הוא בוודאי אחד מאותם שלושה חסרונות... שוב ושוב שיננתי לעצמי שאין אדם בלא חסרונות, והרי הוא אדם טוב בסך הכול, ושום דבר אינו מצדיק את הפרת האחדות והשלום בבית שבנינו".
לא נמהר להשמיע ביקורת על כל דבר ועניין. נקבל את הבעל כמו שהוא ונפנים שהבעל שלנו אינו בצק ביד האופה. יש לו ישות משלו, רצונות משלו, אישיות בפני עצמה ועלינו לכבד זאת. אולי לא פחות מבן הזוג, אם לא יותר... אז כמו שאנחנו רוצות
שיקבל אותנו, ייתן לנו יד ויעזור לנו להשתפר כך ניתן לו ונחזיר -לו באותה התנהגות ובאותה מטבע.
היום המאושר ביותר בחיינו יהיה היום שבו נקבל את הבעל כפי שהוא. אז נוכל לערוך מסיבת אירוסין ונישואין מחדש, ונדע כי אנו אכן נשואות, לא בתואר, אלא למעשה, כרצון השם.
אם בכל זאת נכשלנו בביקורת לא ראויה, נדע כי בכוחן של מחמאות לקרב ולתקן את מה שהביקורת קלקלה!. אם יש לנו צורך נפשי לרסק או ליצור צורות, נפשיל שרוולים וניגש לאפות חלות או נלך לשחק עם הילדים בפלסטלינה...
אחת הבעיות בחיי נישואין נעוצה בכך שאנו רוצות, כמעט ללא הפסקה, לשנות את בן הזוג, ובמקביל מצפות שיקבלו אותנו כפי
שאנו. אך אם כל אחד מבני הזוג יקבל את השני איך שהוא וישתדל להשתנות בעצמו החיים הזוגיים ייראו הרבה יותר יפים. -הרי אם נביט במראה אבל במבט אמיתי -נופתע לגלות שגם לנו יש חסרונות. - אולי לא פחות מבן הזוג, אם לא יותר... אז כמו שאנחנו רוצות שיקבל אותנו, ייתן לנו יד ויעזור לנו להשתפר כך ניתן לו ונחזיר -לו באותה התנהגות ובאותה מטבע.
תוקן על ידי אחת_שתים ב- 25/06/2012 12:33:09
 |
|
|